Midrash su Salmi 34:16

בְּרַח דּוֹדִי וּדְמֵה לְךָ לִצְבִי, לְצָבָא שֶׁל מַעְלָה, הַדּוֹמִים לִכְבוֹדְךָ בְּקוֹל אֶחָד, בִּנְעִימָה אַחַת. עַל הָרֵי בְשָׂמִים, בִּשְׁמֵי שָׁמַיִם הָעֶלְיוֹנִים. דָּבָר אַחֵר, בְּרַח דּוֹדִי מִן גָּלוּת שֶׁאָנוּ בָהּ וּמִתְלַכְלְכִין בַּעֲווֹנוֹת. וּדְמֵה לְךָ לִצְבִי, טַהֲרֵינוּ כַּצְּבִי. אוֹ לְעֹפֶר הָאַיָּלִים, שֶׁתְּקַבֵּל אֶת תְּפִלָּתֵינוּ כְּקָרְבַּן גְּדָיִים וְאֵילִים. עַל הָרֵי בְשָׂמִים, אִיתָא לָךְ לְרֵיחָא טָבָא בִּזְכוּת אֲבוֹתֵינוּ שֶׁרֵיחָן עוֹלֶה לְפָנֶיךָ כִּבְשָׂמִים, זוֹ גַּן עֵדֶן שֶׁכֻּלָּהּ בְּשָׂמִים, לְכָךְ נֶאֱמַר: עַל הָרֵי בְשָׂמִים. דָּבָר אַחֵר, הַיּוֹשֶׁבֶת בַּגַּנִּים חֲבֵרִים, רַבִּי יִרְמְיָה בְּשֵׁם רַבִּי חִיָּא רַבָּה שְׁנֵי חֲבֵרִים שֶׁהָיוּ עֲסוּקִים בִּדְבַר הֲלָכָה וְנִכְבָּשִׁין זֶה לָזֶה בַּהֲלָכָה, עֲלֵיהֶם הַכָּתוּב אוֹמֵר (מלאכי ג, טז): אָז נִדְבְּרוּ יִרְאֵי ה' אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ וַיַּקְשֵׁב ה' וַיִּשְׁמָע, וְאֵין דִּבּוּר אֶלָּא לְשׁוֹן נַחַת, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים מז, ד): יַדְבֵּר עַמִּים תַּחְתֵּינוּ. וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁאִם טָעוּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַחֲזִיר לָהֶם טָעוּתָן, מַה טַּעַם וַיַּקְשֵׁב ה' וַיִּשְׁמָע וַיִּכָּתֵב סֵפֶר זִכָּרוֹן לְפָנָיו לְיִרְאֵי ה' וּלְחשְׁבֵי שְׁמוֹ, וַיִּשְׁמָע לָהֶם וַיִּכָּתֵב, שֶׁהוּא כּוֹתֵב עַל לִבָּם, הֵיאַךְ מָה דְאַתְּ אָמַר (ירמיה לא, לב): וְעַל לִבָּם אֶכְתֳּבֶנָּהּ. סֵפֶר זִכָּרוֹן לְפָנָיו, שֶׁהוּא מַזְכִּירָה לָהֶם, לְמַאן לְיִרְאֵי ה' וּלְחשְׁבֵי שְׁמוֹ. אָמַר רַבִּי יוּדָן בְּשָׁעָה שֶׁיִּשְׂרָאֵל קוֹרִין בַּתּוֹרָה בַּחֲבוּרוֹת, קוֹלֵךְ הַשְׁמִיעִנִי, וְאִם לָאו בְּרַח דּוֹדִי, אָמַר רַבִּי זֵירָא בְּשָׁעָה שֶׁיִּשְׂרָאֵל קוֹרִין אֶת שְׁמַע בְּפֶה אֶחָד, בְּקוֹל אֶחָד, בִּנְעִימָה אַחַת, קוֹלֵךְ הַשְׁמִיעִנִי, וְאִם לָאו בְּרַח דּוֹדִי. בְּרַח דּוֹדִי, אָמַר רַבִּי לֵוִי לְמֶלֶךְ שֶׁעָשָׂה סְעוּדָה וְזִמֵּן הָאוֹרְחִין, מֵהֶם אוֹכְלִין וְשׁוֹתִין וּמְבָרְכִים לַמֶּלֶךְ, וּמֵהֶן אוֹכְלִין וְשׁוֹתִין וּמְקַלְּלִין לַמֶּלֶךְ, הִרְגִּישׁ הַמֶּלֶךְ וּבִקֵּשׁ לְהַכְנִיס בָּהֶם מְהוּמָה בִּסְעוּדָתוֹ וּלְעַרְבְּבָהּ, נִכְנְסָה מַטְרוֹנָה וְלִמְּדָה עֲלֵיהֶם סָנֵיגוֹרְיָא, אָמְרָה לוֹ אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ עַד שֶׁאַתָּה מַבִּיט בְּאֵלּוּ שֶׁאוֹכְלִין וְשׁוֹתִין וּמְקַלְּלִין אוֹתְךָ, הַבֵּט בְּאֵלּוּ שֶׁאוֹכְלִים וְשׁוֹתִים וּמְבָרְכִים אוֹתְךָ וּמְשַׁבְּחִים לִשְׁמֶךָ. כָּךְ כְּשֶׁיִּשְׂרָאֵל אוֹכְלִים וְשׁוֹתִים וּמְבָרְכִין וּמְשַׁבְּחִין וּמְקַלְּסִין לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, מַקְשִׁיב לְקוֹלָם וּמִתְרַצֶּה, וּבְשָׁעָה שֶׁאֻמּוֹת הָעוֹלָם אוֹכְלִין וְשׁוֹתִין וּמְחָרְפִין וּמְנַאֲצִין לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בָּעֲרָיוֹת שֶׁמַּזְכִּירִים, אוֹתָהּ שָׁעָה חוֹשֵׁב הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֲפִלּוּ לְהַחֲרִיב לְעוֹלָמוֹ, וְהַתּוֹרָה נִכְנָסָה וּמְלַמֶּדֶת סָנֵיגוֹרְיָא וְאוֹמֶרֶת רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם עַד שֶׁאַתָּה מַבִּיט בְּאֵלּוּ שֶׁמְּחָרְפִין וּמַכְעִיסִים לְפָנֶיךָ, הַבִּיטָה בְּיִשְׂרָאֵל עַמְּךָ שֶׁמְּבָרְכִים וּמְשַׁבְּחִים וּמְקַלְּסִים לְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל בְּתוֹרָה וּבִזְמִירוֹת וּבִשְׁבָחוֹת, וְרוּחַ הַקֹּדֶשׁ צוֹוַחַת בְּרַח דּוֹדִי, בְּרַח מֵאֻמּוֹת הָעוֹלָם וְהִדָּבֵק בָּהֶם בְּיִשְׂרָאֵל. וּדְמֵה לְךָ לִצְבִי, מַה צְּבִי זֶה בְּשָׁעָה שֶׁהוּא יָשֵׁן עֵינוֹ אַחַת פְּתוּחָה וְעֵינוֹ אַחַת קְמוּצָה, כָּךְ בְּשָׁעָה שֶׁיִשְׂרָאֵל עוֹשִׂין רְצוֹנוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, מַבִּיט אֲלֵיהֶם בִּשְׁתֵּי עֵינָיו, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (תהלים לד, טז): עֵינֵי ה' אֶל צַדִּיקִים, וּבְשָׁעָה שֶׁאֵין עוֹשִׂים רְצוֹן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, הוּא מַבִּיט לָהֶם בְּעֵינוֹ אַחַת, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים לג, יח): הִנֵּה עֵין ה' אֶל יְרֵאָיו. עַל הָרֵי בְשָׂמִים, אָמַר רַבִּי סִימוֹן אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, הַמְתִּינוּ לִי עַד שֶׁאֵשֵׁב בַּדִּין עַל הָרֵיהֶם, שֶׁהֵם שָׂרֵיהֶם, שֶׁנְּתוּנוֹת אֶצְלִי בַּשָּׁמַיִם, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: עַל הָרֵי בְשָׂמִים, אָמַר רַבִּי יִצְחָק כִּי הֲדָא (שמות ל, כג): וְאַתָּה קַח לְךָ בְּשָׂמִים רֹאשׁ, רֹאשׁ, גְּמַלִּים נוֹשְׂאִים זָהָב וּבְשָׂמִים זָהָב וְסַמִּים. רַבִּי חוֹנְיָא עַל הֲדָא דְרַבִּי יִצְחָק, אֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא פּוֹרֵעַ מֵאֻמָּה לְמַטָּה עַד שֶׁמַּשְׁפִּיל שָׂרֶיהָ מִלְּמַעְלָה, וְאִית לֵיהּ חַמְשָׁה קְרָיָין, חַד דִּכְתִיב (ישעיה כד, כא): וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא יִפְקֹד ה' עַל צְבָא הַמָּרוֹם בַּמָּרוֹם, וְאַחַר כָּךְ עַל מַלְכֵי הָאֲדָמָה. תְּרֵין, (ישעיה יד, יב): אֵיךְ נָפַלְתָּ מִשָּׁמַיִם הֵילֵל בֶּן שָׁחַר, וְאַחַר כָּךְ נִגְדַּעְתָּ לָאָרֶץ. תְּלָתָא (ישעיה לד, ה): כִּי רִוְּתָה בַשָּׁמַיִם חַרְבִּי, וְאַחַר כָּךְ הִנֵּה עַל אֱדוֹם תֵּרֵד. אַרְבְּעָה (תהלים קמט, ח): לֶאְסֹר מַלְכֵיהֶם בְּזִקִּים, וְאַחַר כָּךְ וְנִכְבְּדֵיהֶם בְּכַבְלֵי בַרְזֶל. אָמַר רַבִּי תַּנְחוּמָא לֶאְסֹר מַלְכֵיהֶם בְּזִקִּים, אֵלּוּ שָׂרִים שֶׁל מַעְלָה, וְנִכְבְּדֵיהֶם בְּכַבְלֵי בַרְזֶל, אֵלּוּ שָׂרִים שֶׁל מַטָּה. חַמְשָׁה (תהלים קמט, ט): לַעֲשׂוֹת בָּהֶם מִשְׁפָּט כָּתוּב, וְאַחַר כָּךְ הָדָר הוּא לְכָל חֲסִידָיו הַלְלוּיָהּ. בְּאַרְבָּעָה דְבָרִים נִמְשְׁלָה גַּאֲוָתָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל, בַּקָּצִיר, וּבַבָּצִיר, בַּבְּשָׂמִים, וּבַיּוֹלֵדָה. בַּקָּצִיר, הֲדָא חַקְלָא כַּד הִיא מֶחְצְדָא בְּלָא עָנָתָהּ, אֲפִלּוּ תַּבְנָא לֵית הוּא טַב, בְּעָנָתָהּ, הוּא טַב, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (יואל ד, יג): שִׁלְּחוּ מַגָּל כִּי בָשַׁל קָצִיר. נִמְשְׁלָה בַּבָּצִיר, הָדֵין כַּרְמָא כַּד מִקְטֵיף בְּלָא עָנָתֵיהּ, אֲפִלּוּ בֻּסְמֵיהּ לֵית הוּא טַב, בְּעָנָתֵיהּ הוּא טַב. כָּךְ (ישעיה כז, ב): כֶּרֶם חֶמֶר עַנּוּ לָהּ, אִיתְעֲבֵיד כַּרְמָא חֲמַר זַמַּר לָהּ. נִמְשְׁלָה בַּבְּשָׂמִים, מַה בְּשָׂמִים הַלָּלוּ כְּשֶׁהֵן נִלְקָטִין כְּשֶׁהֵן רַכִּין לַחִים אֵין רֵיחָם נוֹדֵף, כְּשֶׁהֵן יְבֵשִׁים וְנִלְקָטִין רֵיחָן נוֹדֵף. נִמְשְׁלָה כַּיּוֹלֵדָה, הֲדָא אִתְּתָא כַּד יָלְדָה בְּלָא עָנָתָהּ, לָא חַיָּיא וַלְדָּא, כַּד יְלֵדַת בְּעָנָתָהּ, חָיֵי, כָּךְ כְּתִיב (מיכה ה, ב): לָכֵן יִתְּנֵם עַד עֵת יוֹלֵדָה יָלָדָה. רַבִּי אַחָא בְּשֵׁם רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אָמַר (ישעיה ס, כב): אֲנִי ה' בְּעִתָּהּ אֲחִישֶׁנָּה, לֹא זְכִיתֶם, בְּעִתָּה. זְכִיתֶם, אֲחִישֶׁנָּה. כֵּן יְהִי רָצוֹן בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ אָמֵן.

וישלח ישראל מלארים אל סיחון (שם כא כא). זש"ה סור מרע ועשה טוב בקש שלום ורדפהו (תהלים לד טז), לא פיקדה התורה לרדוף אחר המצות, אלא כי יקרא קן צפור (דברים כב ו), כי תפגע שור אויבך (שמות כג ג), כי תראה חמור שונאך (שמות כג ה), כי תחבוט זיתך (דברים כד כ), כי תבצור כרמך (שם שם כא), כי תבא בכרם רעך (שם כג כה), אם באו לידך אתה מצוה עליהן, ולא לרדף אחריהם, והשלום בקש במקומך ורדפהו במקום אחר, וכן עשו ישראל אע"פ שאמר להם הקב"ה החל רש והתגר בו מלחמה (שם ב כד), רדפו אחר השלום.