Midrash su Salmi 35:16

פס'. את מחתות החטאים האלה בנפשותם. רבותינו אמרו שנפשותם היתה נשרפת וגופם קיים. רבי שמעון בן לקיש אמר שנתחייבו שרפה על עסקי נפשותם מלמד שזמנם קרח ועשה להם סעודה כדי ליקח אותם בעצתו ועליהם אמר דוד (תהילים ל״ה:ט״ז) בחנפי לעגי מעוג חרק עלי שנימו. על עסקי לוגמא חרק עליהם שר [של] גיהנם שניו. מעוג כענין שנא' בצרפית (מ״א י״ז) חי ה' אלהיך אם יש לי מעוג וגו'. ועשו אותם רקועי פחים צפוי למזבח. כענין שנא' (שמות ל״ט:ג׳) וירקעו את פחי הזהב. אלא שאותם של זהב ואלו של נחושת. הרקעה שם המלאכה כמו (איוב ל״ז:י״ח) תרקיע עמו לשחקים. אבל פחים הוא שם הנפחים שהן מפחמין אותם באש ומכים בקורנס ומרקעים אותם צפוי למזבח. כי הקריבום לפני ה' ויקדשו. מיכן אמרו מעלין בקדש ולא מורידין:

משנה. מִצְוַת הַנִּשְׂרָפִים, הָיוּ מַשְׁקִיעִין אוֹתוֹ בְּזֶבֶל עַד אַרְכֻּבּוֹתָיו, וְנוֹתְנִין סוּדָר קָשֶׁה לְתוֹךְ הָרַכָּה, וְכוֹרֵךְ עַל צַוָּארוֹ, זֶה מוֹשֵׁךְ אֶצְלוֹ וְזֶה מוֹשֵׁךְ אֶצְלוֹ, עַד שֶׁפּוֹתֵחַ אֶת פִּיו, וּמַדְלִיק אֶת הַפְּתִילָה וְזוֹרְקָהּ לְתוֹךְ פִּיו, וְיוֹרֶדֶת לְתוֹךְ מֵעָיו וְחוֹמֶרֶת אֶת בְּנֵי מֵעָיו. [רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אַף הוּא, אִם מֵת בְּיָדָם, לֹא הָיוּ מְקַיְּמִין בּוֹ מִצְוַת שְׂרֵפָה. אֶלָּא פּוֹתֵחַ אֶת פִּיו בִּצְבָת שֶׁלֹּא בְּטוֹבָתוֹ, וּמַדְלִיק אֶת הַפְּתִילָה וְזוֹרְקָהּ לְתוֹךְ פִּיו, וְיוֹרֶדֶת לְתוֹךְ מֵעָיו, וְחוֹמֶרֶת אֶת בְּנֵי מֵעָיו. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר (בן) בְּרַבִּי צָדוֹק: מַעֲשֶׂה בְּבַת כֹּהֵן אַחַת שֶׁזִּנְּתָה, וְהִקִּיפוּהָ חֲבִילֵי זְמוֹרוֹת וּשְׂרָפוּהָ. אָמַר(ו) לוֹ: מִפְּנֵי שֶׁלֹּא הָיָה בֵּית־דִּין שֶׁל אוֹתָהּ שָׁעָה בָּקִי. גְּמָרָא. מַאי 'פְּתִילָה'? אָמַר רַב מַתְנָה: פְּתִילָה שֶׁל אֲבָר]. מְנָא לָן? אַתְּיָא 'שְׂרֵפָה', 'שְׂרֵפָה', מֵעֲדַת קֹרַח. מַה לְּהַלָּן שְׂרֵפַת נְשָׁמָה וְגוּף קַיָּם, אַף כָּאן שְׂרֵפַת נְשָׁמָה וְגוּף קַיָּם. רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר: אַתְּיָא 'שְׂרֵפָה', 'שְׂרֵפָה', מִבְּנֵי אַהֲרֹן, מַה לְּהַלָּן שְׂרֵפַת נְשָׁמָה וְגוּף קַיָּם, אַף כָּאן שְׂרֵפַת נְשָׁמָה וְגוּף קַיָּם. מַאן דְּיָלִיף מֵעֲדַת קֹרַח, מְנָא לָן? דִּכְתִיב: (במדבר יז) "אֵת מַחְתּוֹת הַחַטָּאִים הָאֵלֶּה בְּנַפְשׁוֹתָם", שֶׁנִּשְׁמָתָם נִשְׂרֶפֶת וְגוּף קַיָּם. וְאִידָךְ? הַהִיא, שְׂרֵפָה מַמָשׁ [הִיא]. וּמַאי 'בְּנַפְשׁוֹתָם'? שֶׁנִּתְחַיְּבוּ שְׂרֵפָה עַל עִסְקֵי נַפְשׁוֹתָם, כִּדְרֵישׁ לָקִישׁ, דְּאָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: מַאי דִּכְתִיב: (תהלים לה) "בְּחַנְפֵי לַעֲגֵי מָעוֹג, חָרֹק עָלַי שִׁנֵּימוֹ". בִּשְׁבִיל חֲנֻפָּה שֶׁהֶחֱנִיפוּ לְקֹרַח עַל עִסְקֵי לְגִימָה, חָרַק עֲלֵיהֶם שַׂר שֶׁל גֵּיהִנֹּם שִׁנָּיו. וּמַאן דְּיָלִיף מִבְּנֵי אַהֲרֹן, מְנָא לָן? דִּכְתִיב: (ויקרא י) "וַיָּמֻתוּ לִפְנֵי ה'", כְּעֵין מִיתָה. וְאִידָךְ? הַהוּא, שְׂרֵפָה מַמָּשׁ הֲוָאִי, וּמַאי דִּכְתִיב, "וַיָּמֻתוּ". דְּאַתְחִיל בְּהוּ מִגַּוָּאִי כְּעֵין מִיתָה, דְּתַנְיָא, אַבָּא יוֹסֵי בֶּן דּוֹסְתָּאִי אוֹמֵר: שְׁנֵי חוּטִין שֶׁל אֵשׁ יָצְאוּ מִבֵּית קָדְשֵׁי הַקֳּדָשִׁים, וְנֶחְלְקוּ לְאַרְבַּע וְנִכְנְסוּ, שְׁנַיִם בְּחָטְמוֹ שֶׁל זֶה, וּשְׁנַיִם בְּחָטְמוֹ שֶׁל זֶה, וּשְׂרָפוּם. וְהָכְּתִיב: (שם) "וַתֹּאכַל אוֹתָם"? אוֹתָם וְלֹא בִּגְדֵיהֶם.