Midrash su Salmi 37:19

[משנה. הַמְקַבֵּל שָׂדֶה מֵחֲבֵרוֹ וַאֲכָלָהּ חָגָב, אוֹ נִשְׁדְּפָה, אִם מַכַּת מְדִינָה הִיא, מְנַכֶּה לוֹ מִן חִכּוּרוֹ וְכוּ'. גְּמָרָא]. אָמַר שְׁמוּאֵל: לֹא שָׁנוּ אֶלָּא שֶׁזְּרָעָהּ וְצָמְחָה, וַאֲכָלָהּ חָגָב, אֲבָל לֹא זְרָעָהּ כְּלָל, לֹא, דְּאָמַר לוֹ: אִלּוּ זְרַעְתָּהּ, הֲוָה מִקַּיֵּים בִּי: (תהילים ל״ז:י״ט) "לֹא יֵבֹשׁוּ בְּעֵת רָעָה, וּבִימֵי רְעָבוֹן יִשְׂבָּעוּ". מַתִּיב רַב שֵׁשֶׁת: רוֹעֶה שֶׁהָיָה רוֹעֶה, וְהִנִּיחַ עֶדְרוֹ וּבָא לָעִיר, וּבָא זְאֵב וְטָרַף, וּבָא אֲרִי וְדָרַס. אֵין אוֹמְרִים: אִלּוּ הָיָה שָׁם הָיָה מַצִּיל, אֶלָּא אוֹמְדִין אוֹתוֹ, אִם יָכוֹל לְהַצִּיל, חַיָּב, וְאִם לָאו, פָּטוּר, וְאַמַּאי? נֵימָא לֵיהּ: אִי הֲוִית הָתָם, הֲוָה מִקַּיֵּים (בה) [בִּי] (שמואל א י״ז:ל״ו) "גַּם אֶת הָאֲרִי גַם הַדּוֹב הִכָּה עַבְדֶּךָ". מִשּׁוּם דְּאָמַר לוֹ: אִי הֲוִית חָזִית לְאִתְרַחוּשֵׁי לְךָ נִיסָא, הֲוָה אִתְרָחִישׁ לָךְ נִיסָא, כְּרַבִּי חֲנִינָא בֶּן דּוֹסָא, דְּמַתְיָין עִיזֵי דּוּבֵּי בְּקַרְנַיְהוּ. וְלֵימָא לֵיהּ: נְהִי דִּלְנִיסָא רַבָּה לָא הֲוָה חֲזִינָא, לְנִיסָא זוּטָא חֲזִינָא. קַשְׁיָא.

אמר טוביהו ברבי אליעזר ז״ל לפי שראה שלמה בן דוד מלך ישראל בחכמתו מתן שכרן של צדיקים לעתיד לבוא. אמר טוב מעט בצדקה. טוב להם לצדיקים שנושאין ונותנין בצדקה ואינם אוהבין לגזול את בני אדם אע״פ שמזונותם ופרנסתם להם בצמצום טוב להם הוא. שהקב״ה פוקד על הרשעים והן נמלטים שנאמר (תהילים ל״ז:י״ט) לא יבושו בעת רעה ובימי רעבון ישבעון. מרוב תבואת בלא משפט. אלו האוצרים אוצרות רשע העושקים דלים הרוצצים אביונים. ועליהם הכתוב אומר (ירמיה כג) הוי בונה ביתו בלא צדק ועליתו בלא משפט ברעהו יעבוד חנם ופעלו לא יתן לו, הוי האוצרים חמס למו. ואומר (משלי י׳:ב׳) לא יועילו אוצרות רשע. דבר אחר טוב מעט בצדקה. טוב לו לאדם שממעט מנכסיו ועושה מהן צדקה. מרוב תבואות. ממי שיש לו עושר רב ואפילו מה שמשפט עליו לתת אינו נותן כל שכן האיך נותן משלו. ועל שרצה הקב״ה לזכות את ישראל להחדילם מן העונשים למונעם מן החמסים. צוה את משה עבדו להעמיד שופטים ושוטרים בישראל בכל שעריהם ושם לפניהם משפטים אבות ותולדות כענין שנאמר בפרשת אלה המשפטים. ובא במשנה תורה לבאר התורה ואמר להם לישראל שופטים ושוטרים תתן לך. אמרו רבותינו ז״ל ואפילו מאן דלא דריש סמוכים בכל התורה כולה במשנה התורה דריש. וצריכין אנו לדרוש למה נסמכה פרשת שופטים ושוטרים לאחר מועדי ה', מפני שאם היו דייני ישראל שבכל מקומות מושבותיהן מסתפקין כלום דבר במשפט היו עולין לבית דין הגדול שבירושלים ושואלים מהן התורה כענין שנאמר (דברים י״ז:ח׳) כי יפלא ממך דבר למשפט וגו' וקמת ועלית. ע״פ התורה אשרי יורוך. וכך שנו רבותינו ז״ל על מחויב מיתה כגון זקן ממרא והמסית היו משהין אותו עד הרגל וממיתין אותו בזמן שישראל מקובצים לקיים מה שנא' (שם כא) וכל ישראל ישמעו וייראו. והמשפטים באים להם לישראל. כדתנן רבן שמעון בן גמליאל אומר הרוצה שיחכים עוסק בדיני ממונות שאין לך מקצוע בכל התורה יותר מהן וכו' בסוף בבא בתרא. שופטים ושוטרים. שופטים אלו חכמי ישראל שיודעין דיני ממונות ודיני נפשות דיני קנסות ודיני מכות הטהרות והטמאות וכל משפטי ישראל. ושוטרים אלו שוטרי ישראל בעלי אגרופים המכריחים את העם לשמוע דברי תורה למען לא ילכו איש בשרירות לבו. תניא שופטים ושוטרים. רבי אליעזר בן שמוע אומר אם יש שוטרים יש שופטים אם אין שוטרים אין שופטים. תנו רבנן מנין שממנים בית דין על ישראל כולו ת״ל שופטים תתן. שוטרים לכל ישראל מנין. ת״ל שוטרים תתן. רבי יהודה אומר מנין שממנין אחד על כלם ת״ל תתן לך. ומנין שממנין בית דין לכל עיר ועיר ת״ל שופטים תתן לך בכל שעריך. שוטרים לכל עיר ועיר מנין ת״ל שוטרים לשעריך. בית דין לכל שבט ושבט מנין ת״ל אשר ה' אלהיך נותן לך לשבטיך. שוטרים לכל שבט ושבט מנין ת״ל (דברים א) ושוטרים לשבטיכם. רבן שמעון בן גמליאל אומר לשבטיכם. ושפטו. מצוה בשבט לדון את שבטו. ושפטו את העם. על כרחן. משפט צדק, זו מצות הדיינים שיהו מנוקים בצדק:

וַיְהִי רָעָב בָּאָרֶץ (בראשית כו, א), (תהלים לז, יח): יוֹדֵעַ ה' יְמֵי תְמִימִם, זֶה יִצְחָק. (תהלים לז, יח): וְנַחֲלָתָם לְעוֹלָם תִּהְיֶה, (בראשית כו, ג): גּוּר בָּאָרֶץ הַזֹּאת, (תהלים לז, יט): לֹא יֵבשׁוּ בְּעֵת רָעָה, בְּרָעָתוֹ שֶׁל אֲבִימֶלֶךְ. (תהלים לז, יט): וּבִימֵי רְעָבוֹן יִשְׂבָּעוּ, וַיְהִי רָעָב בָּאָרֶץ.