Midrash su Salmi 45:10

א אָמַר רַבִּי אַבָּהוּ: כֹּרֶשׁ, מֶלֶךְ כָּשֵׁר הָיָה, לְפִיכָךְ מָנוּ לוֹ כְּמַלְכֵי יִשְׂרָאֵל, מַתְקִיף לָהּ רַב יוֹסֵף: [חֲדָא], דְּאִם כֵּן קָשׁוּ קְרָאֵי אַהֲדָדֵי, דִּכְתִיב: (עזרא ו) "וְשֵׁיצִיא בַּיְתָה דְּנָה עַד יוֹם תְּלָתָה לִירַח אֲדָר, דִּי הִיא שְׁנַת שֵׁת [לְמַלְכוּת דָּרְיָוֶשׁ מַלְכָּא". וְתַנְיָא: בְּאוֹתוֹ זְמַן לַשָּׁנָה הַבָּאָה, עָלָה עֶזְרָא מִבָּבֶל וְגָלוּתוֹ עִמּוֹ. וּכְתִיב: (שם ז) "וַיָּבֹא יְרוּשָׁלַםִ בַּחֹדֶשׁ הַחֲמִישִׁי, הִיא שְׁנַת הַשְּׁבִיעִית לַמֶּלֶךְ". וְאִם אִיתָא, "שְׁנַת הַשְּׁמִינִית", מִבָּעִי לֵיהּ? וְעוֹד, מִי דָּמִי? הָתָם, 'כֹּרֶשׁ', הָכָא 'דָּרְיָוֶשׁ'? תָּנָא: הוּא 'כֹּרֶשׁ', הוּא 'דָּרְיָוֶשׁ', הוּא 'אַרְתַּחְשַׁסְתְּא'. 'כֹּרֶשׁ', שֶׁמֶּלֶךְ כָּשֵׁר הָיָה. 'אַרְתַּחְשַׁסְתְּא', עַל שֵׁם מַלְכוּתוֹ. וּמַה שְּׁמוֹ? 'דָּרְיָוֶשׁ' שְׁמוֹ. מִכָּל מָקוֹם קַשְׁיָא! אָמַר רַבִּי יִצְחָק:] לָא קַשְׁיָא. כָּאן, קֹדֶם שֶׁהֶחֱמִיץ, כָּאן, לְאַחַר שֶׁהֶחֱמִיץ. מַתְקִיף לָהּ רַב כַּהֲנָא: וּמִי הֶחֱמִיץ?! וְהָכְּתִיב: (שם ו) "וּמָה חַשְׁחָן, וּבְנֵי תוֹרִין, וְדִכְרִין, וְאִמְּרִין, לַעֲלָוָן לֶאֱלָהּ שְׁמַיָּא, חִנְטִין, מְלַח, חֲמַר, וּמְשַׁח, כְּמֵאמַר כָּהֲנַיָּא דִי בִירוּשְׁלֶם, לֶהֱוֵא מִתְיְהֵב לְהֹם יוֹם בְּיוֹם, דִּי לָא שָׁלוּ". אָמַר לֵיהּ רַבִּי יִצְחָק: [רַבִּי], מִטּוּנָךְ! "דִּי לֶהֱוֹן מְהַקְרְבִין נִיחוֹחִין לֶאֱלָהּ שְׁמַיָּא, וּמְצַלַּיִן לְחַיֵּי מַלְכָּא וּבְנוֹהִי". וּמַאן דְּעָבִיד הָכִי, לָאו מַעַלְיוּתָא הִיא? וְהָתַנְיָא: הָאוֹמֵר: (תנו) סֶלַע זֶה (לפלוני) לִצְדָקָה בִּשְׁבִיל שֶׁיִּחְיוּ בָּנַי, וּבִשְׁבִיל שֶׁאֶזְכֶּה לְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא, הֲרֵי זֶה צַדִּיק גָּמוּר, לָא קַשְׁיָא, כָּאן, בְּיִשְׂרָאֵל, כָּאן, בְּגּוֹיִים [עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים]. וְאִי בָּעִית אֵימָא: מְנָא לָן דְּאַחְמִיץ? (מֵהָכָא) [דִּכְתִיב]: (עזרא ו) "נִדְבָּכִין דִּי אֶבֶן גְּלָל תְּלָתָא, וְנִדְבָּךְ דִּי אָע חֲדַת" וְגוֹ'. לָמָּה לֵיהּ לְמִיעֲבַד הָכִי? סָבַר: אִי מָרְדוּ בִּי יְהוּדָאֵי, אִיקַלְיֵיה בְּנוּרָא. אֲטוּ שְׁלֹמֹה לָא עָבַד הָכִי? וְהָכְּתִיב: (מלכים א ו) ("וַיַּעַשׂ שְׁלֹמֹה") "שְׁלֹשָׁה טוּרֵי גָזִית, וְטוּר כְּרֻתֹת אֲרָזִים". שְׁלֹמֹה עָבַד מִלְּמַעְלָה, וְאִיהוּ עָבַד מִלְּמַטָּה. שְׁלֹמֹה שַׁקְעֵיהּ בְּבִנְיָנָא, וְאִיהוּ לָא שַׁקְעֵיהּ בְּבִנְיָנָא. (וְאִי בָּעִית אֵימָא:) שְׁלֹמֹה סַדְּיֵיהּ בְּסִידָא, [אִיהוּ לָא סַדְּיֵיהּ בְּסִידָא]. (אָמַר רַב יִצְחָק:) אָמַר רַב יוֹסֵף, וְאִיתֵּימָא רַבִּי יִצְחָק: (וְאִיתֵימָא רַב נַחְמָן:) מְנָא לָן דְּאַחְמִיץ? מֵהָכָא: (נחמיה ב) "וַיֹּאמֶר לִי הַמֶּלֶךְ, וְהַשֵּׁגַל יוֹשֶׁבֶת אֶצְלוֹ". מַאי 'שֵׁגַל'? אָמַר (רָבָא) [רַבָּה] בַּר לִימָא מִשְּׁמֵיהּ דְּרַב: כַּלְבְּתָא. אֶלָּא מֵעַתָּה, הָא דִּכְתִיב: (דניאל ה) "וְעַל מָרֵא שְׁמַיָּא הִתְרוֹמַמְתָּ, וּלְמָאנַיָּא דִי בַיְתֵהּ הַיְתִיו קָדָמָךְ, וְאַנְתְּ וְרַבְרְבָנָךְ, שֵׁגְלָתָךְ, וּלְחֵנָתָךְ, חַמְרָא שָׁתַיִן בְּהוֹן". וְאִי 'שֵׁגַל', כַּלְבְּתָא הִיא. כַּלְבְּתָא, בַּת שָׁתְיָא חַמְרָא הִיא? (אָמַר לֵיהּ:) "הָא לָא קַשְׁיָא, דְּמַלְפֵי לָהּ וְשָׁתְיָא. אֶלָּא מֵעַתָּה, דִּכְתִיב: (תהלים מה) "בְּנוֹת מְלָכִים בִּיקְּרוֹתֶיךָ, נִצְּבָה שֵׁגַל לִימִינְךָ בְּכֶתֶם אוֹפִיר". וְאִי 'שֵׁגַל' כַּלְבְּתָא הִיא, מַאי קָא מְבַשֵׂר לְהוּ נָבִיא לְיִשְׂרָאֵל? הָכִי קָאָמַר: בִּשְׂכַר שֶׁחֲבִיבָה תּוֹרָה לְיִשְׁרָאֵל, כְּשֵׁגַל זוֹ לְעוֹבְדֵי כּוֹכָבִים, זָכוּ לְכֶתֶם אוֹפִיר. וְאִי בָּעִית אֵימָא: לְעוֹלָם 'שֵׁגַל', מַלְכְּתָא הִיא, (ורבא) [וְרַבָּה] בַּר לִימָא גְּמָרָא גָּמִיר לָהּ. וְאַמַאי קָרִי לָהּ 'שֵׁגַל'? שֶׁהָיְתָה חֲבִיבָה עָלָיו כְּשֵׁגַל. אִי נַמִי, שֶׁהוֹשִׁיבָהּ בִּמְקוֹם שֵׁגַל.

מצרית. א"ר שמעון בן יוחאי בתו של פרעה היתה, וכיון שראתה מעשיה של שרה, אמרה מוטב להיות שפחת שרה, מבת פרעה, ועליה הכתוב אומר בנות מלכים ביקרותיך (תהלים מה י):

עבודה זרה פרק ה - סה רָבָא אַמְטִי לֵיהּ קוּרְבָנָאלְבַר שֵׁשָׁךְ בְּיוֹם אֵידָם, אָמַר: יְדַעְנָא בֵּיהּ דְּלָא פָּלַח לַעֲבוֹדַת כּוֹכָבִים. אָזַל, אַשְׁכְּחֵיהּ דְּיָתִיב עַד צַוְּארֵיהּ בְּוַרְדֵי, וְקַיְמָן זוֹנוֹת עֲרֻמּוֹת קַמֵּיהּ. אָמַר לֵיה: אִית לְכוּ כִּי הַאי גַּוְנָא לְעָלְמָא דְּאַתִּי? אָמַר לֵיהּ: דִּידָן עֲדִיפָא טְפֵי מֵהַאי. (ומאי טפי מהאי) [אָמַר לֵיהּ: טְפֵי מֵהַאי מִי הֲוָה?] אָמַר לֵיהּ: אַתּוּן אִית עֲלַיְכוּ אֵימְתָא דְּמַלְכוּתָא. אַנָן, לָא תִּהֲוֵי עֲלָן אֵימְתָא דְּמַלְכוּתָא. אָמַר לֵיהּ: אֲנָא מִיהָא מַאי אֵימְתָא דְּמַלְכוּתָא אִיכָּא עָלַי? (אדקאי) [אַדְּיָתְבֵי] אָתָא פְּרִיסְתְּקָאדְּמַלְכָּא, אָמַר לֵיהּ: קוּם דְּקָא בָּעִי לָךְ מַלְכָּא. כִּי נָפִיק וְאָזִיל, אָמַר לֵיהּ: עֵינָא דְּחַזְיָא לְכוּ בְּבִישׁוּתָא תִּפָּקַע! אָמַר לֵיהּ רָבָא: 'אָמֵן'. פַּקְעֵי עֵינֵיהּ דְּבַר שֵׁשָׁךְ. אָמַר רַב פַּפִּי: אִיבָּעִי לֵיהּ לְמֵימַר לֵיהּ מֵהָכָא: (תהילים מ״ה:י׳) "בְּנוֹת מְלָכִים בִּיקְּרוֹתֶיךְ, נִצְּבָה שֵׁגַל לִימִינְךָ בְּכֶתֶם אוֹפִיר". אָמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק: (איבעי ליה למימר מהכא: (בראשית כ״ה:כ״ג) "ולאם מלאם יאמץ". אמר רב פפא:) אִיבָּעִי לֵיהּ: לְמֵימַר מֵהָכָא: (ישעיהו ס״ד:ג׳) "עַיִן לֹא רָאָתָה אֱלֹהִים זוּלָתְךָ יַעֲשֶׂה לִמְחַכֵּה לוֹ".