Midrash su Salmi 64:2

פס'. וזאת ליהודה ויאמר, לאחר שבירך את ראובן חזר לברך את יהודה מפני שהוא מלך. אמר וזאת ליהודה. שקולה ברכת יהודה כנגד כל השבטים שנאמר וזאת ונאמר בכל השבטים וזאת הברכה. ד״א וזאת ליהודה מי גרם לראובן שהודה במעשה בלהה יהודה שהודה במעשה תמר. וזאת ליהודה מלמד שהתפלל משה על שבטו של יהודה. שמע ה' קול יהודה ואל עמו תביאנו. בשעה שיהא שבטו של יהודה נכנס בצרה יהא מתפלל לפניך ותהא מעלה אותם מתוכה. ואל עמו תביאנו. שנקבר עמהם לארץ. ד״א וזאת ליהודה. מלמד שהתפלל משה על שבטו של שמעון שנאמר שמע ה' קול יהודה. ואין לשון שמע אלא שמעון כמא דאתמר (בראשית כ״ט:ל״ד) כי שמע ה' כי שנואה אנכי ויתן לי גם את זה על כן קרא שמו שמעון. אמר לפניו רבש״ע בשעה ששבטו של שמעון בצרה יהא שבטו של יהודה מתפלל לפניך ואתה מעלה אותם מתוכה. ואל עמו תביאנו. מלמד שעירבן בנחלה. כענין שנא' (שופטים א׳:ג׳) ויאמר יהודה לשמעון אחיו עלה אתי בגורלי. ידיו רב לו שיהא מוצלח בכל. ד״א וזאת ליהודה מלמד שהתפלל עליהם על מלכי בית דוד. שמע ה' קול יהודה. בשעה שדוד מלך ישראל נכנס בצרה יהא מתפלל לפניך ותהא מעלה אותו מתוכה, וכה״א (שמואל ב' כב) וידבר דוד לה' את דברי השירה הזאת וגו'. ואומר (תהילים ס״ד:ב׳) שמע אלהים קולי בשיחי. ואל עמו תביאנו. ושיחזירהו אצל אחיו בשלום בשעה שברח מפני אבשלום. וכן הוא אומר (שמואל ב ט״ו:כ״ג) וכל הארץ בוכים וכל הפרשה. לכך נאמר ואל עמו תביאנו. ידיו רב לו. כענין שאמר יעקב אבינו (בראשית מ״ט:ח׳) יהודה אתה יודוך אחיך ידך בעורף אויביך. ידיו רב לו. זו קשת וכה״א (שמואל ב א׳:י״ח) ויאמר ללמד בני יהודה קשת הנה כתובה (בספר) [על ספר] הישר. זה ספר בראשית שבו ענין אברהם יצחק ויעקב שנקראו ישרים שנאמר (במדבר כ״ג:י׳) תמות נפשי מות ישרים. והיכן אמר (בראשית מ״ט:ח׳) ידך בעורף אויביך. איזו היא מלחמה שהיד כלפי עורף. הוי אומר זו קשת, וכאן הוא אומר ידיו רב לו. ידיו רב לו. איזה הוא מלחמה שהיא צריכה שתי ידים הוי אומר זו קשת. ועזר מצריו תהיה. כמו שנאמר (תהלים קכא) עזרי מעם ה' עושה שמים וארץ:

למנצח מזמור לדוד. שמע אלקים קולי בשיחי. זה שאמר הכתוב (עמוס ג ז) כי לא יעשה ה' אלקים דבר כי אם גלה סודו אל עבדיו הנביאים. הודיע הקב"ה לדוד מה עושים לדניאל ואלו היו יכולין לעלות למעלה לעשות עם הקב"ה מלחמה היו עושין. וכן בני קרח אומרים (תהלים עד ז) שלחו באש מקדשך. ואילו היו יכולין לחתור ברקיע היו חותרין. שנאמר (שם ו) בכשיל וכילפות יהלומון. ובשביל שאינם יכולים לעלות למעלה עושין למטה. שנאמר (תהלים ב ב) יתיצבו מלכי ארץ ורוזנים נוסדו יחד. ובשביל שלא יכלו למעלה נטלו עצה בדניאל. שנאמר (דניאל ו ח) אתיעטו כל סרכי מלכותא וגו'. (שם ט) כען מלכא תקים אסרא ותרשם כתבא. אמרו לו אי אתה מלך. כל המלכים גוזרין גזירות ונותנין דתין. שנאמר (אסתר א יט) בדתי פרס ומדי. ואתה לא גזרת מימיך. כיון ששמע כן השלים עמהן. שנאמר (דניאל ו ט) כען מלכא תקים וגו'. (שם יא) דניאל כדי ידע די רשים כתבא על לביתיה וכוין פתיחן ליה בעליתיה. ודניאל אומר שמע אלקים קולי בשיחי. היו מבקשין את דניאל מצאו אותו עומד ומתפלל. (שם יב) אדין גובריא אלך הרגישו והשכחו לדניאל בעא. אמר לפניו רבונו של עולם הרי הרגישו. תסתירני מסוד מרעים מרגשת פועלי און. כיון שמצאו ידיהם קרבו אליו. שנאמר (שם יג) באדין קריבו ואמרין קדם מלכא וגו' (שם טו) מלתא שגיא באש עלוהי ועל דניאל שם בל לשיזבותיה. כיון שאמרו עליו אמר להם אין אתם נאמנין והיו דוממין כל היום. כיון שהגיע המנחה התחיל להתפלל. אמר בשביל אלו הרשעים איני מתפלל. לכך נאמר (שם) ועד מעלי שמשא. מה אם בשביל התפלה שאין חייבין לא מיתה ולא כרת עשו כך. שאר המצוות שהן חייבין עליהן מיתה וכרת על אחת כמה וכמה. ואף המלך היה מבקש להצילו ולא היה יכול. אמרו לו ולא אמרת לנו אין אתם נאמנין. הרי ראית בעיניך. לכך נאמר (שם טז) דע מלכא די דת למדי ופרס די כל איסר וקים די מלכא יהקים די לא להשניא. כיון שאמרו לו כן (שם יז) באדין מלכא אמר והיתיו לדניאל ורמו לגובא די אריותא. (שם יח) והיתית אבן חדא ושומת וגו'. וכי מהיכן היו אבנים בבבל. אלא מארץ ישראל פרחה וישבה לה על פי הבאר. רב הונא בשם ר' יוסי אמר מלאך בא בדמות ארי וישב על פי הבאר. שנאמר (שם כג) אלקי שלח מלאכיה וסגר פום אריותא. (שם יט) אדין אזל מלכא להיכליה. אמר מה הצרה הזאת שתבוא על ידי שימות האיש הזה. (שם כ) אדין מלכא בשפרפרא יקום וגו'. ולדניאל בקל עציב זעיק. מצאו שהיה קורא קריאת שמע ולא היה יכול לענות. אמר אלקי שלח מלאכיה. למה שהיה דניאל יורד אצל האריות ונעשו כבהמה. שנאמר (משלי ל ל) ליש גבור בבהמה. אמר הקב"ה יבוא אריה ויציל אריה מפי אריה. (שם כד) באדין מלכא שגיא טאב עלוהי. (שם כה) והיתיו גובריא די אכלו קרצוהי די דניאל. אמרו לו שבעים הם לכך לא אכלוהו. אמר להם אם הם שבעים לכו ורדו אתם ולינו שם הלילה ונראה אם הם שבעים. כיון שהשליכום מיד נאכלו. שנאמר ויורם אלקים חץ פתאום. לכך נאמר (שם) לגוב אריותא רמו אינון בניהון ונשיהון. כמה הוו. הרי הוא אומר (שם ב) ושפר קדם מלכא והקם על מלכותא לאחשדרפניא מאה ועשרים. (שם ג) ועילא מנהון סרכין תלתא ודניאל חד מנהון. הרי מאה ועשרים ושנים וקכ"ב נשים וקכ"ב בנים. שנאמר אינון בניהון ונשיהון. הרי שס"ו. לכל אחד ואחד ארבע אריות שהיו עושין אותן ארבע ארבע איברים אבר אבר לכל חיה וחיה. שחטפו אותן ולא ירדו לבור. שנאמר (שם כה) לא מטו לארעית גובא. הרי אלף תס"ד. הוי ישמח צדיק כי חזה נקם וגו'. ואומר ישמח צדיק בה' וחסה בו ויתהללו כל ישרי לב: