Midrash su Salmi 74:4

אזל שדריה לטיטוס הרשע ואמר (דברים לב לז) אי אלהימו צור חסיו בו זה טיטוס הרשע שחירף וגידף כלפי מעלה מה עשה תפש זונה בידו ונכנס לבית קדשי הקדשים והציע ספר תורה ועבר עליה עבירה ונטל סייף וגידר את הפרוכת ונעשה נס והיה דם מבצבץ ויוצא וקסבר הרג את עצמו שנא׳ (תהלים עד ד) שאגו צורריך בקרב מועדיך שמו אותותם אותות אבא חנן אומר (שם פט) מי כמוך חסין יה מי כמוך חסין וקשה שאתה שומע ניאוצו וגידופו של אותו רשע ושותק דבי ר׳ ישמעאל תנא (שמות טו יא) מי כמוך באלים ה׳ מי כמוך באלמים מה עשה נטל את הפרוכת עשאו כמין גרגותני והביא כל הכלים שבמקדש והניחן בהן והושיבן בספינה לילך ולהשתבח בעירו שנאמר (קהלת ח י) ובכן ראיתי רשעים קבורים ובאו וממקום קדוש יהלכו וישתכחו בעיר אשר כן עשו אל תקרי קבורים אלא קבוצים אל תקרי וישתכחו אלא וישתבחו א״ד קבורים ממש דאפילו מילי דטמירין אגליין ליה. עמד עליו נחשול שבים לטובעו אמר כמדומה אני שאלהיהם של אלו אין גבורתו אלא במים בא פרעה טבעו במים בא סיסרא טבעו במים אף הוא עומד עלי לטובעני במים אם גבור הוא יעלה ליבשה ויעשה עמי מלחמה. יצתה ב״ק ואמרה רשע בן בנו של עשו הרשע בריה קלה יש לי בעולמי ויתוש שמה אמאי קרי לה בריה קלה דמעיילנא אית לה ומפקנא לית לה עלה ליבשה ותעשה עמה מלחמה עלה ליבשה בא יתוש ונכנס בחוטמו ונקר במוחו ז׳ שנים יומא חד הוה קא חליף אבבא דבי נפחא שמע קול ארזפתא אישתיק אמר איכא תקנתא בכל יומא מייתי נפחא ומחו קמיה לעכו״ם יהיב ליה ד׳ זוזי לישראל א״ל מסתייך דקא חזית בסנאך עד תלתין יומין עביד הכי מכאן ואילך כיון דדש דש. תניא א״ר פנחס בן עריבא אני הייתי בין גדולי רומי וכשמת פצעו את מוחו ומצאו בו כצפור דרור משקל ב׳ סלעים. במתניתא תנא כגוזל בן שנה משקל ב׳ לטרין אמר אביי נקטינן פיו של נחושת וצפרניו של ברזל כי הוה קא מיית אמר להו לקליוה לההוא גברא ולבדרו לקטמיה אשב ימי דלא לשכחיה אלהא דיהודאי ולוקמיה בדינא:

כב אָזַל, שַׁדְרֵיהּ לְטִיטוּס הָרָשָׁע. (דברים לב) "וְאָמַר אֵי אֱלֹהֵימוֹ צוּר חָסָיוּ בוֹ". זֶה טִיטוּס הָרָשָׁע, שֶׁחֵרֵף וְגִדֵּף כְּלַפֵּי מַעְלָה. מֶה עָשָׂה? תָּפַשׁ זוֹנָה בְּיָדוֹ, וְנִכְנַס לְבֵית קָדְשֵׁי הַקֳּדָשִׁים, וְהִצִּיעַ סֵפֶר תּוֹרָה, וְעָבַר עָלֶיהָ עֲבֵרָה. וְנָטַל סַיִף וְגִדֵּראֶת הַפָּרֹכֶת, וְנַעֲשָׂה נֵס, וְהָיָה דָּם מְבַצְבֵּץ וְיוֹצֵא, וְקָסָבַר: הָרַג אֶת עַצְמוֹ. שֶׁנֶּאֱמַר: (תהילים עד) "שָׁאֲגוּ צֹרְרֶיךָ בְּקֶרֶב מוֹעֲדֶךָ, שָׂמוּ אוֹתֹתָם אֹתוֹת". אַבָּא חָנָן אוֹמֵר: (שם פּט) "מִי כָמוֹךָ חֲסִין יָהּ", מִי כָּמוֹךָ חָסִין וְקָשֶׁה, שֶׁאַתָּה שׁוֹמֵעַ נִאוּצוֹ וְגִדּוּפוֹ שֶׁל אוֹתוֹ רָשָׁע וְשׁוֹתֵק. דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל תָּנָא: (שמות טו) "מִי כָמֹכָה בָאֵלִם ה'", מִי כָּמוֹךָ בָּאִלְּמִים. מֶה עָשָׂה? נָטַל אֶת הַפָּרֹכֶת, וְעָשָׂאוֹ כְּמִין גַּרְגּוּתְנִי, וְהֵבִיא כָּל הַכֵּלִים שֶׁבַּמִקְדָּשׁ וְהִנִּיחָן בָּהֶן, וְהוֹשִׁיבָן בִּסְפִינָה, לֵילֵךְ וּלְהִשְׁתַּבֵּחַ בְּעִירוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: (קהלת ח) "וּבְכֵן רָאִיתִי רְשָׁעִים קְבֻרִים וָבָאוּ, וּמִמְּקוֹם קָדוֹשׁ יְהַלֵּכוּ וְיִשְׁתַּכְּחוּ בָעִיר אֲשֶׁר כֵּן עָשׂוּ". אַל תִּקְרִי: 'קְבוּרִים', אֶלָּא: 'קְבוּצִים'. אַל תִּקְרִי: 'וְיִשְׁתַּכְּחוּ', אֶלָּא: 'וְיִשְׁתַּבְּחוּ'. אִיכָּא דְּאַמְרֵי: קְבוּרִים מַמָּשׁ, דַּאֲפִלּוּ מִילֵי דְּמִיטַמְרָן, אִיגַלְיָין לֵיהּ. עָמַד עָלָיו נַחְשׁוֹל שֶׁבַּיָּם לְטוֹבְעוֹ, אָמַר: כִּמְדֻמֶּה אֲנִי, שֶׁאֱלֹהֵיהֶם שֶׁל אֵלּוּ, אֵין גְּבוּרָתוֹ אֶלָּא בַּמַּיִם, בָּא פַּרְעֹה, טִבְּעוֹ בַּמַּיִם. בָּא סִיסְרָא, טִבְּעוֹ בַּמַּיִם. אַף הוּא עוֹמֵד עָלַי לְטוֹבְעֵנִי בַּמַּיִם. אִם גִּבּוֹר הוּא, יַעֲלֶה לַיַּבָּשָׁה וְיַעֲשֶׂה עִמִּי מִלְחָמָה. יָצְתָה בַּת־קוֹל וְאָמְרָה [לוֹ]: רָשָׁע בֶּן רָשָׁע, בֶּן בְּנוֹ שֶׁל עֵשָׂו הָרָשָׁע. בְּרִיָּה קַלָּה יֵשׁ לִי בְּעוֹלָמִי, וְיַתּוּשׁ שְׁמָהּ. אַמַאי קָרִי לָהּ: בְּרִיָּה קַלָּה? דְּמַעֲלָנָא אִית לָהּ וּמַפְקָנָא לֵית לָהּ. עֲלֵה לַיַּבָּשָׁה וְתַעֲשֶׂה עִמָּהּ מִלְחָמָה. עָלָה לַיַּבָּשָׁה, בָּא יַתּוּשׁ וְנִכְנַס בְּחָטְמוֹ, וְנִקֵּר בְּמֹחוֹ שֶׁבַע שָׁנִים. יוֹמָא חַד הֲוָה קָא חָלִיף אַבָּבָא דְּבֵי נַפְּחָא, שָׁמַע קוֹל אַרְזַפְתָּא, אִישְׁתִּיק. אָמַר: אִיכָּא תַּקַנְתָּא, בְּכָל יוֹמָא מַיְתּוּ נַפְּחָא וּמָחוּקַמֵּיהּ. לְגוֹי יָהִיב לֵיהּ אַרְבָּעָה זוּזֵי, לְיִשְׂרָאֵל אָמַר לֵיהּ: מִסְתַּיִיךְדְּקָא חָזִית בְּסַנְאָךְ. עַד תְּלָתִין יוֹמִין עָבִיד הָכִי, מִכָּאן וָאֵילָךְ, כֵּיוָן דְּדָשׁ דָּשׁ. תַּנְיָא, אָמַר רַבִּי פִּנְחָס בֶּן עֲרוֹבָא: אֲנִי הָיִיתִי בֵּין גְּדוֹלֵי רוֹמִי, וּכְשֶׁמֵּת, פָּצְעוּ אֶת מֹחוֹ, וּמָצְאוּ בּוֹ כְּצִפּוֹר דְּרוֹר מִשְׁקַל שְׁנֵי סְלָעִים. בְּמַתְנִיתָא תָּנָא: כְּגוֹזָל בֶּן שָׁנָה מִשְׁקַל שְׁנֵי לִיטְרִין. אָמַר אַבַּיֵי: נַקְטִינָן: פִּיו שֶׁל נְחֹשֶׁת וְצִפָּרְנָיו שֶׁל בַּרְזֶל. כִּי הֲוָה קָא מַיִית, אָמַר לְהוּ: לִקְלוּיֵהּלְהַהוּא גַּבְרָא, וְלִבַדְרוּ לְקִיטְמֵיהּאֲשֵׁב יַמֵי, דְּלָא לִשְׁכְּחֵיהּ אֱלָהָא דִּיהוּדָאֵי, וְלוּקְמֵיהּ בְּדִינָא.

זנח י"י מזבחו. שלא קבל ממנו ריח ניחוח וכן הוא אומ' (מלאכי א י) ומנחה לא ארצה מידכם ואו' (ישעיה א יא) שבעתי עולות אילים וחלב מריאים. נאר מקדשו שהיה מכפר על ישראל. אמר ר' חייא בשם ר' יצחק אמר השם כלום מכעיסין אותו אלא בשביל הקרבנות הריני זונחם ומקלקלם. הסגיר ביד אויב ר' הונא ור' אחא ור' מיישא בשם ר' ינאי אמרו בשעה שנכנסו גוים לבית. המקדש היו מבעטין ברגליהם ונוצין רומחיהן בקרקע המקדש וזוקפין כלפי למעלה פניהם ומרגיזין בקולם וכן הוא או' (תהלים עד ד) שאגו צורריך בקרב מועדיך וגו'. כיום מועד כיום שהיו ישראל מתקבצים לרגל. ניאר כמו נארתה ברית עבדך.