Midrash su Salmi 78:25

[עד אנה ינאצוני העם הזה וגו']. זש"ה מה לעשות עוד לכרמי ולא עשיתי בו מדוע קויתי לעשות ענבים ויעש באושים (ישעיה ה ד), אמר הקב"ה מה טובות בראתי בתוך עולמי לא עשיתי לכם, ובאותה הטובה שעשיתי עמכם הייתם מכעיסים אותי, הוצאתי אתכם ממצרים ובאתי לים, ועשיתי אותו כמלוא טיט, שנאמר דרכת בים סוסיך חומר מים רבים (חבקוק ג טו), והיו מהלכים בו, ואומרים זה לזה פלוני ראובן איכן אנו, אין אתם יודעים מטיט ולבנים הוציאנו, ולטיט החזירנו, שנאמר וימררו את חייהם בעבודה קשה בחומר ובלבנים (שמות א יד), וכן דרכת בים סוסיך חומר מים רבים (חבקוק שם), אמר להן הקב"ה בטובה שהבאתי עליכם בה אתם מכעיסים אותי, באו למדבר והורדתי לכם את המן ארבעים שנה, ולא נצטרך אחד מהן לנקביו אותן מ' שנה, אלא אוכלים את המן, והוא נעשה להם בשר, שנאמר לחם אבירים אכל איש [וגו' וימטר עליהם כעפר שאר וגו'] (תהלים עח כה כז), שהיה נעשה בהם אברים ובשר, ובו הכעיסו אותתו, רואין עצמן שלא צרכו לצאת כבני אדם, והתחילו אומרים זה לזה אין אתה יודע יש לנו עשרים יום ושלשים [יום] שלא עשינו צורכינו מה הוא כך, אדם שאינו עושה צרכו ד' ימים או ה' [ימים] אינו מת או נבקע, ואנו נפשנו קצה בלחם הקלוקל (במדבר כא ה), למה נאמר הקלוקל, שהיה קל בתוך מעיהם.

צידה. אם למקרא, היא ציד ממש, כדכתיב ציד חיה או עוף (ויקרא יז יג), ואם למסורה, צידה לשון מזון, ודומה לו צדה שלח להם לשובע (תהלים עח כה), צדה לדרך (בראשית מב כה), והכל נדרש באיש יודע ציד (שם כה כז):

פס'. ועתה נפשנו יבשה אין כל. אמרו עתיד המן ליתפח בתוך מעיהם כלומר יש ילוד אשה שמכניס ואינו מוציא שנאמר (תהילים ע״ח:כ״ה) לחם אבירים אכל איש. לחם שנבלע במאתים ושמונה וארבעים אברים. אמרו לו לרבי שמעון מה אתה מקיים (דברים כ״ג:י״ד) ויתד תהיה לך על אזניך. אמר להם מתגרי גוים שמוכרין להם. אין כל בלתי אל המן עינינו. שאע״פ שהיו טועמין במן כל מיני מאכל וכל מיני משקה לפי שלא היו רואין. היה בעיניהם כאין שנאמר בלתי אל המן עינינו: