Midrash su Salmi 78:52

ויסע משה את ישראל וגו' (שמות טז כב), זש"ה ויסע כצאן עמו (תהלים עח נב), למה כצאן, אלא מה הצאן מתפזרה והרועה מכנסה, כך היו ישראל במדבר מתלחמין ובוכים ומתרעמים בכל שעה, שנאמר כמה ימרוהו במדבר וגו' (שם שם מ), כביכול לא נסתלק מעליהם הקב"ה אלא ניהגם כצאן, שנאמר ויסע משה.

ד"א למה כצאן, אלא מה הצאן הזה משברת את האילנות, ואע"פ כן אין בעליה מקפיד עליה, לפיכך קורא אותם צאן, וכן הוא אומר ואתנה צאני צאן מרעיי אדם אתם (יחזקאל לד לא), אם צאן למה אדם, ואם אדם למה צאן, אלא אמר ר' יוחנן צאן לעונשים ואדם למתן שכר, [אם חייבים נוהג בהם כצאן כדי ענשו, ואם עשו מצות נוהג בהם כאדם ליתן להם שכר, הוי צאן לעונשים ואדם למתן שכר].

ד"א ויסע כצאן עמו אמר ר' ברכיה ראה מה חביבין ישראל לפני הקב"ה שקראן שה, שנאמר שה פזורה ישראל (ירמיה נ יז), ומי שיש לו שה אחד מאכילו ומשקו בעונתו שהוא אחד, אבל מי שיש לו צאן הרבה, אינו יכו להזדקק להם, אלא מתייגע עמהם הרבה, ראה חיבה שחיבב הקב"ה את ישראל, שקראן צאן, ואומר ארבה אותם כצאן (יחזקאל לו לז).