Midrash su Salmi 83:5
אָמְר֗וּ לְ֭כוּ וְנַכְחִידֵ֣ם מִגּ֑וֹי וְלֹֽא־יִזָּכֵ֖ר שֵֽׁם־יִשְׂרָאֵ֣ל עֽוֹד׃
Hanno detto: 'Vieni, e lasciamoli fuori dall'essere una nazione; Che il nome di Israele non sia più in ricordo. "
מדרש תנחומא
כִּי תֵצֵא לַמִּלְחָמָה וְגוֹ'. מַה כְּתִיב לְמַעְלָה מִן הָעִנְיָן, וְדָרְשׁוּ הַשּׁוֹפְטִים הֵיטֵב. מִשֶּׁיֵּעָשׂוּ הַשּׁוֹפְטִים דִּין, צְּאוּ לַמִּלְחָמָה וְאַתֶּם נוֹצְחִין. וְכֵן אָמַר דָּוִד, עָשִׂיתִי מִשְׁפָּט וָצֶדֶק בַּל תַּנִּיחֵנִי לְעֹשְׁקָי (תהלים קיט, קכא). וּכְתִיב: עֲרֹב עַבְדְּךָ לְטוֹב אַל יַעַשְׁקֻנִי זֵדִים (שם פסוק קכב). וְאַף הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֵינוֹ מִתְרוֹמֵם בָּעוֹלָם אֶלָּא בְּדִין, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיִּגְבַּהּ ה' צְבָאוֹת בַּמִּשְׁפָּט (ישעיה ה, טז). רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר. עַל שְׁלֹשָה דְּבָרִים הָעוֹלָם קַיָּם, עַל הַדִּין וְעַל הָאֱמֶת וְעַל הַשָּׁלוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר: אֱמֶת וּמִשְׁפַּט שָׁלוֹם שִׁפְטוּ בְּשַׁעֲרֵיכֶם (זכריה ח, טז). אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי, וְכֻלָּם תְּלוּיִן בַּדִּין, כִּי בַּדִּין, נַעֲשֶׂה שָׁלוֹם וְנַעֲשֶׂה אֱמֶת. לְפִיכָךְ כְּשֶׁיִּשְׂרָאֵל עוֹשִׂין אֶת הַדִּין, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַפִּיל שׂוֹנְאֵיהֶן לִפְנֵיהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: לוּ עַמִּי שׁוֹמֵעַ לִי וְגוֹ', כִּמְעַט אוֹיְבֵיהֶם אַכְנִיעַ וְגוֹ' (תהלים פא יד, טו). וּמָה הֵן דְּרָכָיו שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. צֶדֶק וּמִשְׁפָּט, שֶׁנֶּאֱמַר: וְשָׁמְרוּ דֶּרֶךְ ה' לַעֲשׂוֹת צְדָקָה וּמִשְׁפָּט (בראשית יח, יט). לְפִיכָךְ כְּתִיב בְּפָרָשַׁת דַּיָּנִין, וְשָׁפְטוּ אֶת הָעָם מִשְׁפָּט צֶדֶק, וְאַחֲרֵי כֵן, כִּי תֵּצֵא לַמִּלְחָמָה עַל אוֹיְבֶיךָ. מַהוּ עַל אוֹיְבֶיךָ. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, צְּאוּ עֲלֵיהֶם כְּאוֹיְבִים. כְּשֵׁם שֶׁאֵינָם מְרַחֲמִים עֲלֵיכֶם, כָּךְ אַתֶּם לֹא תְּרַחֲמוּ עֲלֵיהֶם. רְאֵה מָה הֵם אוֹמְרִים: לְכוּ וְנַכְחִידֵם מִגּוֹי וְלֹא יִזָּכֵר שֵׁם יִשְׂרָאֵל עוֹד (תהלים פג, ה). אוֹתוֹ הַשֵּׁם שֶׁאוֹמֵר, בָּרוּךְ ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל (שם קו, מח). לְפִיכָךְ צְּאוּ עֲלֵיהֶם כְּאוֹיְבִים. אָמְרוּ יִשְׂרָאֵל, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, עַד מָתַי יִהְיוּ עוֹמְדִין עָלֵינוּ, שֶׁנֶּאֱמַר: אֱלֹהִים, זֵדִים קָמוּ עָלַי וַעֲדַת עָרִיצִים בִּקְּשׁוּ נַפְשִׁי (שם פו, יד). אָמַר לָהֶם: וְלֹא עֲלֵיכֶם בִּלְבַד קָמוּ, אֶלָּא אַף עָלַי, שֶׁנֶּאֱמַר: יִתְיַצְּבוּ מַלְכֵי אֶרֶץ וְרוֹזְנִים נוֹסְדוּ יָחַד עַל ה' וְעַל מְשִׁיחוֹ (שם ב, ב), אֶלָּא רָאוּ הֵיאַךְ שׂוֹנְאִים. לְכָךְ כְּתִיב: כִּי תֵּצֵא לַמִּלְחָמָה עַל אוֹיְבֶךָ.
Ask RabbiBookmarkShareCopy
מדרש תהילים
למנצח בנגינות. אלקים יחננו ויברכנו. זה שאמר הכתוב (איכה ג כב) חסדי ה' כי לא תמנו. יודעים אנו שרחמיו של הקב"ה קיימים הם ולא כלינו אותם ורחמיו עלינו שהעכו"ם אומרים (תהלים פג ה) לכו ונכחידם מגוי ולא כלו רחמיו מעלינו. לכך נאמר חסדי ה' כי לא תמנו אלא עוד גדולה מזאת שאתה מחדשנו ומעמידנו חדשים בכל בקר ובקר שנאמר (איכה ג כג) חדשים לבקרים ומתוך כך אנו יודעים שרבה אמונתך לכל באי עולם. ודבר האמונה שדברת עם אבותינו באנו בבבל העמדתנו חדשים עשתה מעט והלכה לה. וכשראה משה רבינו מלכות יון שמשעבדת אותנו התחיל להתפלל למה שהיא נופלת ביד שבטו של לוי התחיל אומר (דברים לג יא) ברך ה' חילו. לכך נאמר ברך בברכה שמברכין את בניך ומה ברכה מברכין (במדבר ו כד) יברכך ה' וישמרך. ואף כאן ברכם כן אלקים יחננו ויברכנו. ואם עשית כן (תהלים עז טו) הודעת בעמים עוזך שנאמר לדעת בארץ דרכך בכל גוים ישועתך ואין הקב"ה מושיע לישראל במעשיהם אלא להודיע גבורתו ולהודיע שמו. ואסף אומר כך (שם עו ב) נודע ביהודה אלקים בישראל גדול שמו. ואומר (שם עז טו) אתה האל עושה פלא הודעת בעמים עוזך. ומהו העוז שהודעת לבניך גבורה לגאלם בזרוע עוזך. (שם קו ח) ויושיעם למען שמו להודיע את גבורתו שהקב"ה מושיע את ישראל יכול שיאמרו הגוים נושא להם פנים אלא מודים לו שנאמר יודוך עמים אלקים יודוך עמים כולם. וכן הוא אומר (ישעיה סא יא) כי כארץ תוציא צמחה. ואומר (שם סב א) למען ציון לא אחשה ולמען ירושלים וגו'. ואומר (שם ב) וראו גוים צדקך וכל מלכים כבודך:
Ask RabbiBookmarkShareCopy
מדרש תהילים
יודע כמביא למעלה בסבך עץ. כאילו יעלו למעלה ותדע במה הם באים. הוי יודע כמביא למעלה בסבך עץ. ולא סוף דבר אלא אבותיהם עשו כן שנאמר (בראשית יא ד) הבה נבנה לנו עיר. ואין עיר אלא אלוה כמה דאמר (דניאל ד י) עיר וקדיש. ונגיחנו שם ונלחם עמו שנאמר (בראשית יא ד) ונעשה לנו שם. ואין שם אלא עבודה זרה שנאמר (שמות כג יג) ושם אלקים אחרים לא תזכירו. ואומר (בראשית ד כו) אז הוחל לקרוא בשם ה'. כך עשו הרשעים (תהלים כא יב) חשבו מזימות בל יוכלו. עשו אבות פתח לבנים וראה מה הם עושים. ועתה פתוחיה יחד בכשיל וכילפות. בקשו לעלות בשמים ולא יכלו ועשו עמך מלחמה בארץ שנאמר שלחו באש מקדשך בשביל שלא יכלו לעלות בשמים שלטו בארץ. אמרו בלבם נינם יחד. מה הם אומרים (תהלים פג ה) לכו ונכחידם מגוי אלקי מי נקרא לא אלקי ישראל אם נאבד ישראל מן העולם אלקי מי נקרא לא יזכר עוד:
Ask RabbiBookmarkShareCopy