Midrash su Salmi 87:1

לבני קרח מזמור שיר יסודתו בהררי קדש אוהב ה' שערי ציון. אמר הקב"ה אוהב אני שערים המצויינין בהלכה מכל בתי כנסיות ובתי מדרשות. דבר אחר זה שאמר הכתוב (ישעיה נד יא) עניה סוערה לא נוחמה. אמר ר' יצחק עניה ממעשים. סוערה מטולטלת. שטלטלתי אותם בעולם הזה כענין שנאמר (יונה א ד) ויהי סער גדול בים. לא נוחמה. אמר הקב"ה לישראל בעולם הזה אני מייסר אותך. (ישעיה נד יא) ויסדתיך בספירים מרביץ בפוך. אבני כחלא. מעשה באדם אחד שלקח אבן של סנפירינון על מנת לבודקה. הניחה על הסדן והיה מכה בפטיש על הסדן נחלק הפטיש ונשבר הסדן וסנפירנון לא נשבר. (שם יב) ושמתי כדכד שמשותיך. אמר רבי ברכיה בשם רבי אבא בר כהנא פליגי בה תרי מלאכי ברקיע מיכאל וגבריאל. ואמרי לה תרי אמוראי במערבא יהודה וחזקיה בני רבי חייא. חד אמר שוהם וחד אמר ישפה. אמר הקב"ה ליהוי כדין וכדין. הוי ושמתי כדכד שמשותיך ושעריך לאבני אקדח. אמר רבי יהודה בשם ר' שמואל שער הגדול של ירושלים שתי מזוזות ושתי פשפשים של אבן אחת. רבי יוחנן הוי קא דריש ושעריך לאבני אקדח עתיד הקב"ה להביא אבנים גדולות טובות ומרגליות חקוקות עשר ברום עשרים ומעמידן בשערי ירושלים. לגלג עליו אותו תלמיד ואמר השתא כביעתא דצוצילתא לא משכחינן כולי האי משכחינן. לימים הפליגה ספינתו לים ראה מלאכי השרת מנסרים אבנים טובות וחוקקים אותם עשר ברום עשרים. אמר להן הללו למי. אמרו לו עתיד הקב"ה להעמידן בשערי ירושלים. כי אתא חזייה דהוה קא דריש אמר לו רבי דרוש כי לך נאה לדרוש כדרך שאמרת כך ראיתי. אמר לו ריקה אילמלא לא ראית לא האמנת מלגלג על דברי חכמים אתה נתן עיניו בו ונעשה גל של עצמות. אמר רבי פנחס הכהן בר חמא מעשה היה בחסיד אחד דהוה מטייל והיה תמה על הדבר הזה אפשר שער גדול שתי מזוזות ופשפשין של אבן אחת והוא ראה אבן אחת עולה מן הים עשר ברום עשרים. הוי ושעריך לאבני אקדח. (שם) וכל גבולך לאבני חפץ. אמר רבי בנימן בר לוי לפי שבעולם הזה הם מתחמין שדותיהן בחצובות אבל לעתיד לבוא כל גבולך לאבני חפץ של אבנים גדולות טובות ומרגליות טובות. אמר רבי יודן לעתיד לבוא אדם יש לו שנים ושלשה זהובים חוב על חבירו והוא אומר לו נלך אצל מלך המשיח. והם הולכים אצלו והוא אומר לו מה אני חייב לך שנים ושלשה זהובים טול מכאן שהכסף והזהב לפני מלך המשיח הוא כעפר שנאמר (תהלים קמז יד) השם גבולך שלום. אמרו לו בני קרח אימתי תעביד כדין אני אומר לך שירין וזמירין. הוי לבני קרח שיר מזמור יסודתו בהררי קדש:

דבר אחר יסודתו בהררי קדש. יסודתו של עולם בזכות שני הרים של קדושה הר סיני והר המוריה. א"ר פנחס בשם רבי ראובן עתיד הקב"ה להביא לסיני ולתבור ולכרמל וליתן ירושלים בראשן שנאמר (ישעיה ב ב) נכון יהיה הר בית ה' בראש ההרים. אמר רבי חנינא ולא עוד אלא שעתיד להיות מזמר והן עונין אחריו שירין וזמירין שנאמר (שם) ונשא מגבעות. אין ונשא אלא לשון שירה כמו שנאמר (דברי הימים-א טו כב) וכנניהו שר הלוים במשא וגו':

לבני קרח מזמור שיר יסודתו בהררי קדש אוהב ה' שערי ציון מכל משכנות יעקב. אמר ליה רבא לרפרס בר פפא אימא לן מר מהני מילי מעליותא דאמרת לן משמיה דרב חסדא במילי דבי כנישתא, אמר ליה הכי אמר רב חסדא מאי דכתיב אוהב ה' שערי ציון מכל משכנות יעקב אוהב ה' שערים המצויינים בהלכה יוותר מבתי כנסיות ובתי מדרשות, והיינו דאמר רבי חייא בר אבא משמיה דעולא מיום שחרב בית המקדש אין לו להקב"ה בעולמו אלא ארבע אמות של הלכה בלבד (ברמז תצ"ה). ד"א אוהב ה' שערי ציון וגו'. זה שאמר הכתוב עניה סוערה לא נחמה הנה אנכי מרביץ בפוך אבניך ויסדתיך בספירים ושמתי כדכד שמשותיך וגו' אמרו בני קרח אימתי דתעביד כדין אנן אמרין לך שירין וזמרין לבני קרח מזמור שיר, אימתי, יסודתו בהררי קדש. ד"א יסודתו בהררי קדש יסודתו של ירושלים בזכות שני הרים של קדושה הר סיני והר המוריה. ד"א יסודתו בהררי קדש כדכתיב והיה ביום ההוא נכון יהיה הר בית ה' בראש ההרים ונשא מגבעות ונהרו אליו כל הגוים, אמר רבי פנחס בשם רבי ראובן עתיד הקב"ה להביא לסיני ותבור וכרמל וליתן ירושלים בראשם אמר רבי חנינא ולא עוד אלא שהוא עתיד להיות מזמר והם עונין אחריו שנאמר ונשא הוא מגבעות וכתיב וכנניהו שר הלוים במשא יסור. אוהב ה' שערי ציון, בכל מדינה ומדינה יש למלך פלטין אחד לאיזה הוא אוהב מכלם פלטין שהוא בתוך מדינתו, אמר לו הקב"ה מחבב אני בתי כנסיות ובתי מדרשות ולמי אני מחבב יותר מהם שערי ציון שהיא פלטין שלי: