Midrash su Salmi 96:6

דבר אחר, אל״ף - א'פתח ל'שון פ'ה, ופ'ה ל'שון א'פתח. אמר הקב״ה, אפתח לשון של כל בני בשר ודם כדי שיהיו מקלסין לפני בכל יום וממליכין אותי בארבע רוחות העולם, שאלמלא שירה וזמרה שהם אומרים לפני בכל יום ויום לא בראתי את עולמי. ומנין שלא ברא הקב״ה את העולם אלא בשביל שירה וזמרה? שנאמר הוד והדר לפניו עוז ותפארת במקדשו (תהלים צ״ו) הוד והדר לפניו בשמים ועוז ותפארת במקדשו בארץ. שמים מכוסים הודו, ותהלתו מלאה הארץ. ומנין שברא הקב״ה את השמים לענין שירה? שנאמר השמים מספרים כבוד אל (תהלים י״ט). ומנין שמיום שברא הקב״ה את הארץ אומרת לפניו שירה? שנאמר מכנף הארץ זמירות שמענו צבי לצדיק (ישעיה כ״ד) - ואין צדיק אלא הקב״ה, שנא׳ צדיק ה׳ בכל דרכיו (תהלים קמ״ח). ומנין שאף ימים ונהרות אומרים שירה? שנאמר מקולות מים רבים (תהלים צ״ג). ומנין שאף הרים וגבעות אומרים שירה? שנאמר ההרים וכל גבעות עץ פרי וכל ארזים החיה וכל בהמה רמש וצפור כנף מלכי ארץ וכל לאומים שרים וכל שופטי ארץ בחורים וגם בתולות זקנים עם נערים יהללו את שם ה׳ כי נשגב שמו לבדו (תהלים קמ״ח). ומנין שכל סדרי בראשית אומרים שירה? שנאמר ממזרח שמש עד מבואו וגו' (תהלים קי״ג). ומנין שאף אדם הראשון פתח פיו בשירה? שנאמר (תהלים צ״ב) מזמור שיר ליום השבת טוב להודות לה' ולזמר לשמך עליון. טוב להודות לה׳ - בארץ מתוך בני אדם, ולזמר לשמך עליון - בשמי מרום בתוך מלאכי השרת:

בשביעי ישב הקב״ה על כסא שמחה והעביר לפניו שר של מים בשמחה גדולה, שר של נהרות בשמחה גדולה, שר של הרים בשמחה גדולה, שר של גבעות בשמחה גדולה, שר של תהומות בשמחה גדולה, שר של מדברות בשמחה גדולה, שר של חמה לבנה כימה כסיל בשמחה גדולה, שר של דשאים בשמחה גדולה, שר של גן עדן וגיהנם בשמחה גדולה, שר של אילנות בשמחה גדולה, שר של רמשים חיות בהמות דגים חגבים ועופות בשמחה גדולה, שר של מלאכים, רקיע ורקיע, גדוד וגדוד, חיות הקדש, כרובי הכבוד, אופנים ושאר כל שר ושר נכבד ונורא ונעלה, והיו כולם עומדים בשמחה גדולה במעין של שמחה ומשמחים ומרקדים ומרננים ומקלסים לפניו בכל מיני קלוס וכל מיני זמר שבח והלל, והיו מלאכי השרת פותחים את פיהם ואומרים יהי כבוד ה׳ לעולם, וכולם עונים אחריהם ישמח ה׳ במעשיו. והיה רקיע ערבות מלא שמחה וקול הדר ועוז ותוקף וגבורה ונאוה ותפארת וגדולה תהלה ורנה שירה וצהלה נצוח ויושר כבוד והודאות באותה שעה, שנאמר הוד והדר לפניו עוז ותפארת במקדשו (תהלים צ״ו ו׳), הוד והדר נגד שבת עוז ותפארת נגד וינפש. באותה שעה הביא הקב״ה שרה של שבת והושיבה על כסא הכבוד והביא לפניה שירה, וכל שר ושר של כל רקיע ורקיע ושל כל תהום ותהום היו מרקדין ומשמחין לפניה ואומרים שבת היא לה׳! ושאר כל השרים הגדולים אומרים לה׳ היא שבת, ואף אדם הראשון העלה אותו הקב״ה לשמי מרומים לשמים העליונים לשוש ולשמוח בשמחתה של שבת. עשה הקב״ה [את השבת] חנוכה של שמים וארץ והכל שמחים בה, ואף אדה"ר שש ושמח בשמחתה של שבת. באותה שעה כשראה אדה"ר שבחה של שבת ורבותה של שבת, שמחתה וגדולתה של שבת שהכל היו שמחים בה והיא היתה תחלה וראש לכל השמחות, מיד פתח פיו ואמר מזמור שיר ליום השבת, אמר הקב״ה לשבת את אמור לי מזמור שאני אלוה השבת, מיד עמדה השבת על רגליה ונפלה על פניה ואמרה טוב להודות לה׳, וכל סדרי בראשית השיבו, ולזמר לשמך עליון.

למנצח מזמור לדוד. יענך ה' ביום צרה. זה שאמר הכתוב (תהלים צא טו) יקראני ואענהו. אמר הקב"ה בשעה שמגעת צרה לישראל ומבקשין אותי והן משתתפין בכבודי כבודי עמהן באותה שעה אני עונה אותם שנאמר יקראני ואענהו למה עמו אנכי בצרה. א"ר יודן [משל] לאשה שהיא עם אמה בכעס עלתה אמה למעלה. ובשעת לידתה היתה מצוחת מלמטה ואמה שומעת קולה מלמעלה וצווחת גם היא כנגדה. והיו השכנות אומרות לה מה טיביך וכי את יולדת עמה. אמרה להן בתי יולדת בצער אף על פי שהכעיסה אותי איני יכולה לסבול צווחתה ואני צווחת עמה לפי שצרת בתי שלי היא. כך כשחרב בית המקדש נתן קול בבכי ויללה בעולם שנאמר (ישעיה כב יב) ויקרא ה' אלקים צבאות ביום ההוא לבכי ולמספד. אמרו לפניו מלאכי השרת רבונו של עולם יש דברים הללו לפניך והלא כתיב (דברי הימים-א טז כז) הוד והדר לפניו וגו'. אמר להן ביתי חרב ובני מסורין בקולרין ואני מצער ומיצר ולא כך כתבתי להן (תהלים צא טו) עמו אנכי בצרה. (ישעיה נב ה) ואתה מה לי פה נאם ה'. אמר רבי יהושע הכהן תשעה פסוקין יש במזמור הזה כנגד תשעה חדשים שהאשה מתעברת בהם ומה הן אומרת דעני חייתא הוא יענה אתכם. א"ר שמעון בר אבא את מוצא שמונה עשרה מזמורים יש מראש הספר ועד הפסוק הזה. שאשרי האיש ולמה רגשו גוים חד הוא. כנגד שמונה עשרה ברכות שאדם מתפלל בכל יום אומר תתעני צלותך אחר י"ח מזמורות. אמרו לו לדוד יענך ה'. דבר אחר באיזה יום. יום שהכל מודים בו שהוא צרה לעליונים ולתחתונים שאפילו מלאכי השרת יראין ממנו. מה כתיב (ירמיה ל ו) שאלו נא וראו אם יולד זכר מדוע ראיתי כל גבר ידיו על חלציו כיולדה ונהפכו כל פנים לירקון. ואין כל פנים אלא מלאכי השרת שנאמר (יחזקאל י יד) וארבעה פנים לאחד. ואומות העכו"ם אומרים (ירמיה ל ז) הוי כי גדול היום ההוא מאין כמוהו. וישראל על ידי דוד אומרים יענך ה' ביום צרה. צרה שהיא לעליונים ולתחתונים. והקדוש ברוך הוא אומר לאומות העכו"ם בואו ודונו עם בני ישראל שנאמר (ישעיה מא כא) קרבו ריבכם יאמר ה'. והם אומרים רבונו של עולם מי עושה קומטומוריסון של בניך. והוא אומר להן אני כביכול שנאמר (תהלים סח לו) הוא נותן עז ותעצומות לעם. ושרי אומות העכו"ם אומרים רבונו של עולם וכי משוא פנים יש בדבר אלו מגלי עריות ואלו מגלי עריות. אלו שופכי דמים ואלו שופכי דמים. אלו עובדים עבודה זרה ואלו עובדין עבודה זרה. מפני מה הללו יורדין לגיהנם והללו אינן יורדים. באותה שעה נמצא סניגורן של ישראל משתתק שנאמר (דניאל יב א) ובעת ההיא יעמוד מיכאל השר הגדול העומד על בני עמך. ואין העומד אלא משתתק שנאמר (איוב לב טו) חתו ולא ענו. עוד שרצה ללמד סניגוריא על ישראל כיון שהוא משתתק אומר לו הקדוש ברוך הוא מיכאל נשתתקת ואין אתה מלמד זכות וסניגוריא על בני שאני מדבר עליהם צדקה ומושיעם שנאמר (ישעיה סג א) אני מדבר בצדקה רב להושיע. ובאיזה צדקה. רבי פנחס ור' אלעזר ורבי יוחנן. חד אמר בצדקה שעשיתם עמי וקבלתם את התורה (שאלמלא) שאלמלי] לא קבלתם את התורה הייתי מכלה אתכם. וחד אמר בשכר שעשיתם וקבלתם את התורה שאלמלא כן הייתי מחריב את העולם ומחזירו לתוהו ובוהו שנאמר (ירמיה לג כה) אם לא בריתי יומם ולילה. (דניאל יב א) ובעת ההיא ימלט עמך. בזכות מי. בזכות יוסף. מה הקב"ה עושה מביט בכולן ואין בהם כיוסף. שהרי יוסף לא שמע לאדונתו שנאמר (בראשית לט י) ולא שמע אליה. ומנין שנקראו על שם יוסף שנאמר (עמוס ה טו) אולי יחנן ה' צבאות שארית יוסף. ר' שמואל בר נחמני אמר בשביל יחסיהן שנאמר (ישעיה מג ז) כל הנקרא בשמי וגו'. רבי לוי אמר בזכות המילה. כתיב הכא (דניאל יב טו) בעת ההיא ימלט עמך. וכתיב התם (יהושע ה ב) בעת ההיא אמר ה' אל יהושע: