Musar su Esodo 23:15
אֶת־חַ֣ג הַמַּצּוֹת֮ תִּשְׁמֹר֒ שִׁבְעַ֣ת יָמִים֩ תֹּאכַ֨ל מַצּ֜וֹת כַּֽאֲשֶׁ֣ר צִוִּיתִ֗ךָ לְמוֹעֵד֙ חֹ֣דֶשׁ הָֽאָבִ֔יב כִּי־ב֖וֹ יָצָ֣אתָ מִמִּצְרָ֑יִם וְלֹא־יֵרָא֥וּ פָנַ֖י רֵיקָֽם׃
La festa dei pani azzimi osserverai: sette giorni mangerai pani azzimi, come ti comandai, allo stabilito tempo del mese della prima maturazione (dell’orzo), poiché in esso uscisti dell’Egitto; nè si vegga la mia faccia a mani vuote.
שערי תשובה
ועתה נדבר בענין עונש ביטול מצות עשה. אמרו רבותינו זכרונם לברכה אם הזהירו את האיש לעשות סוכה או לולב ואינו עושה מכין כו'. ואמרו כי האנשים אשר לא הניח על ראשם תפילין מעולם הם נקראים פושעי ישראל בגופן. ועונשם חמור מן העובר פעם אחת על חייבי כריתות. ואמרו כל שעונותיו מרובין מזכיותיו ובכללן עון פושעי ישראל בגופן כגון שלא הניח תפילין מעולם או עוברי עבירה כגון עריות. ליום הדין יורדין לגיהנם ונדונין שם י"ב חודש. לאחר י"ב חודש גופן כלה ונשמתן נשרפת ורוח מפזרתן תחת כפות רגלי הצדיקים שנאמר (מלאכי ג׳:כ״א) ועסותם רשעים כי יהיו אפר וגו'. ואמרו מי שמקל (בעיניו) [בענין] מצות עשה כמו המבזה חולו של מועד שיש בו מצות עשה שנאמר (שמות כ״ג:ט״ו) את חג המצות תשמור. אף על פי שיש בידו תורה ומעשים טובים אין לו חלק לעולם הבא. ויש על כל מצות עשה אזהרת לאו כוללת שנאמר (דברים י״ג:א׳) לא תוסף עליו ולא תגרע ממנו:
Ask RabbiBookmarkShareCopy
שני לוחות הברית
ואם תאמר למאי נפקא מינה בא הענין בכפל, או למה בתשרי בא הרמז שנסמך העצרת לז' ימי החג, ובניסן נתרחק העצרת עד אחר ספירת. דע כי ניסן חודש האביב (שמות כג, טו), וסוכות (שם לד, כב) חג האסיף, וניסן יהי' רמז לעולם המעשה בחינת (עי' עירובין כב, א) היום לעשותם. וזהו חודש האביב, זמן עמידת קיום האדם שעושה פרי, ותשרי הוא אח"כ, ומן האסיפה הוא סוף ותכלית האדם ויגוע ויאסף רומז למחר לקבל שכר, כאלו נאמר ניסן רומז למה שנברא העולם דהיינו (בראשית ב, טו) לעבדה ולשמרה תלמוד ומעשה, היום לעשותם. ותשרי רומז לחידוש העולם האחרון שיתחדש, בחינה למחר לקבל שכרם ויתגלה אור הגנוז. והכל הוא ענין אחד, כי שכר מצוה היא המצוה בעצמה (תנדא"ר טז, ט), כלומר רוחניותה, כמבואר בארוכה בהקדמת תולדות אדם. והצורך בעולם היום לעשותם ולטהר עצמו מכל טומאה וסיג, וכן היה כאשר בחר בנו הש"י לו לעם עדיין היינו מתועבים משקוצי מצרים, ואשה אף שפסקה ממנה טומאת הנדות, צריכה ספירה לשבוע ואחר כך תטהר לבעלה:
Ask RabbiBookmarkShareCopy