Musar su Genesi 43:18

ולא יכלו אחיו לענות אותו (בראשית מה, ג). בב"ר (צב, י) אבא כהן ברדלא אומר, אוי לנו מיום הדין אוי לנו מיום התוכחה, יוסף קטנן של שבטים היה ולא היו יכולין לעמוד בתוכחתו, הדא הוא דכתיב ולא יכלו אחיו לענות אותו כי נבהלו מפניו. כשיבא הקב"ה ויוכיח כל אחד ואחד לפי מה שהוא, שנאמר (תהלים נ, כא) אוכיחך ואערכה לעיניך, על אחת כמה וכמה. והזוהר (ח"א רא, ב) האריך במאוד במוסר זה בפסוק זה. וייראו האנשים כי הובאו בית יוסף (בראשית מג, יח) וזה לשונו, ר' יוסי אמר וי לון לבני נשא דלא ידעי ולא מסתכלין בארחוי דאורייתא, וי לון בשעתא דקב"ה ייתי למתבע לון דינא על עובדיהון ויקום גופא ונפשא למיהב חושבנא מכל עובדיהון כו', עיין שם שהאריך במאוד בתוכחת מוסר, ומענין יומא דינא רבא והחי יתן אל לבו:

וענין בחינת אלו נתבאר בזוהר (ח"א רא, ב) וייראו האנשים כי הובאו בית יוסף (בראשית מג, יח) זה לשונו, ר' יוסי אומר, ווי לבני נשא דלא ידעי ולא מסתכלי בארחי דאורייתא, ווי לון בשעתא דקב"ה ייתי למתבע לון דינא על עובדיהון, ויקם גופא ונפשא למיהב חושבנא מכל עובדיהון, עד שלא יתפרשון רוחא מן גופא. וההוא יומא דדינא, איהו יומא דספרין פתיחין, ומאריהון דדינא קיימין. בגין דההוא זמנא קיימי נחש בקיומיה לנשכא ליה, וכל שייפי מתגרשין לגביה, ונשמתיה מתפרשא מן גופא ואזלא ושטייא לא ידע לאן אורחא תהך, ולאן אתר סלקין לה. ווי לההוא יומא, דרוגזא ונאיצו ההוא יומא, בגין כך איבעי ליה לבר נש לארגזא יצריה כל יומא, ולאדכרא כך קמיה ההוא יומא דייקום בדינא, דקא עיילון ליה תחות ארעא לאיתקרבא, ונשמתיה איתפרשא מניה, ותנן (ברכות ה, א) לעולם ירגיז אדם יצר טוב על יצר הרע, וישתדל אבתריה. אי אזיל מינה יאות, ואי לאו ישתדל באורייתא, דהא לית לך מלה לתברא יצר הרע אלא אורייתא. אי אזיל, מוטב. ואם לאו, ידכור ליה יומא דמותא, בגין לתברא ליה, עכ"ל: