Quotation_auto su Numeri 23:23

ולהורות על חכמתו אמר וקסמים בידם. כמאמרם ז"ל בלעם היה אומן ואין כלי אומנותו בידו. ובלק היה חכם וכלי אומנותו בידו. וזהו וקסמים בידם ששלח לו כלי הקסם. כדי שלא יתנצל לומר אין לי כלי אומנות. וכן יורה זה ג"כ מה שאמר אקחך אל מקום אחר. לפי שהוא היה בקי במקומות הראויים יותר מבלעם. אלא שבלעם היה יודע לכוין השעה. ולזה אמר וישלח מלאכים אל בלעם. ואמרו בזוהר מלאכים ממש. כי בחכמתו שלח לבלעם המלאכים הראויים לאותו פועל סדורים בצירופיהם. וחשב בלק ללחוך לישראל כילק. וכן בלעם חשב כי בחכמתו ובכישופיו יבלעם כשאול חיים. אמר לו הקב"ה לא יפה דרשת. אני אבלבל לשונכם בענין שלא תשמעו איש אל שפת רעהו. ועשה מבלעם ובלק עמ"ק בלב"ל. לרמוז שהשם יבלבל לשונם וישליכם בעמק עכור. וכן היה כי נהפכה עצתם ולא הועיל להם חכמתם וכישופם. ומלאך רע ענה בעל כרחו אמן. ואמר כי לא נחש ביעקב ולא קסם בישראל. וכן אמר מה אקוב לא קבה אל. כי מי שרוצה לקללם הוא מקלל את עצמו. ולכן אמר בכאן ועתה לכה נא ארה לי. שהקללה עתידה לחזור אליו. ואמר את העם הזה מצד ריבויים. כי עצום הוא ממני מצד הגבורה. אולי אוכל אני ואתה להכות בו. כי אני לבדי לא אוכל לו:

ואמר התיצב כה על עולתך. לפי שחשדו שהלך בלק אחריו כשהלך לעשות קסמיו ולכן לא הצליח. ולכן אמר לו התיצב כה על עולתך ולא תסור ימין ושמאל. ואנכי לבדי אקרה כה אולי יקרה כה לקראתי. ולפי שבלק אמר לו מה דבר ה'. שחשב שהיה בפיו דבר חדש. אמר לא איש אל ויכזב. כלומר אין בו שנוי אלא בדברו עומד. כמו שהתחיל לברך אותם לא ישוב אחור ימינו. ורמז בזה ג"כ כי השם יקיים מה שדבר לאבות לתת להם את ארץ כנען ולא ישוב ממנה. וחזר לומר ובן אדם ויתנחם ההוא אמר וכו'. לפי שלפעמים יקרה שמלך אחד יאמר לתת מתנה לעבדו. ויחזור לאחור בשביל ארבעה דברים. הראשון שרצה לכזב ולשקר בלי סבה. או שנית שמתחרט וניחם על מתנתו בשביל שום סבה. לפי שהוא בעל מחשבות. או שלישית שאינו משקר ואינו מתחרט. אבל אותו אדם חטא כנגדו בשום דבר. באופן שאינו ראוי לתת לו המתנה. או רביעית שאינו משקר ואינו מתנחם ואותו אדם לא חטא כנגדו. אבל קצור קצרה ידו ואין לו יכולת להשלים מאמרו. ולכן אמר בלעם בהכרח. השם יש לו להשלים דברו. אחר שאין בכאן שום סבה מהארבעה סבות הנזכרות. כנגד האחת אמר לא איש אל ויכזב. וכנגד השנית אמר ובן אדם ויתנחם. ואחר שכל האדם כוזב ומתנחם והוא אינו אדם יש לו להשלים דברו. וכנגד השלישית אמר ההוא אמר ולא יעשה. וכנגד הרביעית אמר ודבר ולא יקימנה. מצד רשעתם או מצד יכלתו. ובא לפרש אלו השנים האחרות ולתת להם טעם. כי בראשונות כבר נתן טעם באומרו לא איש אל ויכזב ובן אדם ויתנחם. וכנגד השלישית שאמרנו כי המלך מתחרט. לפי שאותו חטא כנגדו. אמר בכאן זה שקר. כי לא הביט און ביעקב ולא ראה עמל בישראל. ולעולם דבקו בו והוא בהם. בין מצד יעקב אע"פ שהוא לשון עוקבה. בין מצד ישראל. וזהו ה' אלהיו עמו מצד ישראל. ותרועת מלך בו מצד יעקב. שאע"פ שהם בלתי ראויים. עכ"ז הם יראים את ה' מצד מלכותו ומצד דינו. וזהו ותרועת מלך בו. וכנגד הרביעית שהיא היכולת. אמר אל מוציאם ממצרים בכח גדול וביד חזקה. וא"ת אע"פ שיהיו טובים ויהיה לו יכולת. גדול כח הכשפים שמכחישים פמליא של מעלה. לזה אמר כי לא נחש ביעקב ולא קסם בישראל. אחר שהוציאם ממצרים ושם כל הכשפים שבעולם. ולא הועיל להם לפי שהוא שבר כחם כתועפות ראם. ואם כן אע"פ שעכשיו נעשה נחש בנחשים ועקרבים. כי לא נחש ביעקב. שאפילו נחש כרוך על עקבו לא יפסיק. ולא קסם. מצד עשבים ועקרים בישראל. וא"ת אחר שאין להם נחש וקסם. מי מודיעם העתידות. לזה אמר כעת יאמר ליעקב. רוצה לומר בעת הזאת כבר נאמר להם על יד משה והנביאים מה פעל אל. וא"ת כ"ז היה בזמן העבר. אבל עכשיו כבר נחלש כחם. לזה אמר אינו כן. כי עתה יקומו כאריות ויהרגו מלכי מדין. וזהו עם כלביא יקום וכארי יתנשא. ורמז בזה שאע"פ שבתחלה הם נראים כלביא. לסוף יגברו כמו האריה:

שור או כבש צדקתך כהררי אל משפטיך תהום רבה אדם ובהמה תושיע ה'. משפט אדם ומשפט בהמה. משפט אדם וביום השמיני ימול. ומשפט בהמה ומיום השמיני והלאה. מי הקדימני ואשלם רבי תנחום פתר קרא ברווק שהיה שרוי במדינה ונתן שכר סופרים ומשנים אמר הקדוש ברוך הוא עלי לשלם לו גמולו וליתן לו בן זכר. עתיד רוח חקודש להיות מפוצצת בראש ההרים ואומר כל מי שפעל עם אל יבוא ויקח שכרו הדא הוא דכתיב כעת יאמר ליעקב ולישראל מה פעל אל. ורוח הקודש אומרת מי הקדימני ואשלם. מי קילס לפני עד שלא נתתי לו נשמה מי (מלל) [מל בנו] לשמי עד שלא נתתי לו בן. מי עשה לפני מעקה עד שלא נתתי לו גג. מי עשה לי מזוזה עד שלא נתתילו בית. מי עשה לי סוכה עד שלא נתתי לו דמים. מי עשה לי ציצית עד שלא נתתי לו טלית מי הפריש לי תרומה ומעשר עד שלא נתתי לו גורן. מי הפריש לי חלה עד שלא נתתי לו עיסה מי הפריש לי קרבן עד שלא נתתי לו בהמה. הדא הוא דכתיב שור או כשב או עז. רבי עקיבא בר זבדי בשםרבי אבהו פסח ולא יהיה עוד לבית ישראל למבטח מזכיר עון כתיב שרפום עומדים ממעל לו וגו' בשתים יעופף לקילוס. בשתים יכסה פניו שלא יביט בשכינה. ובשתים יכסה רגליו שלא יראו פני שכינה דכתיב כף רגליהם ככף רגל עגל. וכתיב עשו להם עגל מסכה על שם כט ולא יהיה עוד לבית ישראל למבטח מזכיר עון. תמן תנינן כל השופרות בשרות חוץ משל פרה למה שלא להזכיר עון. תני מפני מה אין סוטה שותה בכוס של חברתה שלא יאמרו בכוס זה שתתה חברתה ומתה על שם ולא יהיה עוד לבית ישראל וגו'. תניא והרגת את האשה ואת הבהמה אם אדם חטא בהמה מה חטאת. אלא לפי שבא לאדם תקלה על ידה אמרה תורה תסקל.