Bibbia Ebraica
Bibbia Ebraica

Quotation_auto su Genesi 30:15

וַתֹּ֣אמֶר לָ֗הּ הַמְעַט֙ קַחְתֵּ֣ךְ אֶת־אִישִׁ֔י וְלָקַ֕חַת גַּ֥ם אֶת־דּוּדָאֵ֖י בְּנִ֑י וַתֹּ֣אמֶר רָחֵ֗ל לָכֵן֙ יִשְׁכַּ֤ב עִמָּךְ֙ הַלַּ֔יְלָה תַּ֖חַת דּוּדָאֵ֥י בְנֵֽךְ׃

Ella le disse: È dunque poco toglierti il mio marito, che vorresti prenderti anche i Dudaìm di mio figlio? E Rachele disse: Ebbene; giaccia egli teco questa notte, in cambio dei Dudaìm di tuo figlio.

צרור המור על התורה

ואמר ותקרא שמו יששכר. להורות על מעלת התורה שהיא השכר האמתי הקיים. וזהו יששכר כמו יש שכר לפעולתיך. ויש הוא דבר קיים. כמו יש מאין. כי שכרו אתו. כאומרו ששכר מצוה מצוה. ולכן נקרא יש שהוא דבר קיים לא כמו שאר הדברים שהם הווים ונפסדים. אבל זה יש לו מציאות וקיום. וז"ש עתיד הקב"ה להנחיל לכל צדיק וצדיק ש"י עולמות כמנין יש. שכן אמר להנחיל אוהבי יש. לרמוז שהוא שכר קיים. וזהו שכר העולם הבא מעין העוה"ז לימות המשיח. וזהו יובילו שי למורא. וכן עד כי יבא שילה. ואמרו רז"ל שי לו יובילו שי למורא והיא מנחה טהורה מעין עוה"ב. כי אז יהיו במעלת מלאכים. וכבר רמזתי למעלה שזה השכר הוא מעלת התורה רמוז במלת לכן ישכב עמך הלילה. יש כנגד יש. כ"ב כנגד כ"ב חפצים של האותיות. כמאמרם ז"ל נגילה ונשמחה בתורתך. ולפי שיששכר היה לו לעסוק בתורה ולהמית עצמו עליה שהיא מתשת כחו של אדם. אמר יעקב יששכר חמור גרם. שיהיה חזק ובעל עצמות לעסוק בתורה אחר שהיא מתשת כחו של אדם. ודמהו לחמור רמז למה שאמרו לא בשמים היא. כי אחר שהיא מביאה השכר האמיתי ראוי שהעוסק בה יהיה מהביל ענייני העוה"ז ולא יהיה בעל גאוה ושררה. אלא שישים עצמו כחמור מוכן למשא. כאומרו ישא מדברותיך. וכן רמז באומרו חמור גרם. שיהיה חזק בכל רמ"ח איבריו. ושיהיה זהיר ברמ"ח מצות. כי כן הוא בהפוך אותיות. ואם לא יהיה זהיר בהם יתהפך לנגע ותועבה כי חרם הוא. וכן דימהו לחמור להורות על התורה שנקראת כרם חמר יין חמר. שבו סוד יין המשומר בענביו מששת ימי בראשית. וזהו כי טובים דודיך מיין. וזהו יששכר חמור גרם. ואמר רובץ בין המשפתים. לרמוז שאחר שבו סוד יין והתענוג. אין ראוי שיבקש תענוגים אחרים ומטות סרוחים זהב וכסף וכלי מילת שטוחים. רובץ בין המשפתים בבתי כנסיות ובבתי מדרשות. כאומרם ז"ל פת במלח תאכל ומים במשורה תשתה ועל הארץ תישן. ולא אחר התענוגים. כאומרו ובני קני חותן משה עלו מעיר התמרים. לפי שהיה מקום שמן וטוב מבושם בפירות. ואין ראוי לעשות כן בעל התורה. כי ראוי לו שיתענג בעונג התורה שהיא מתוקה מדבש ונופת צופים. והיא התענוג האמיתי שאינו כלה ואובד כמו תענוגי העוה"ז. וזהו וירא מנוחה כי טוב. היא מנוחת התורה כאומרו על מי מנוחות ינהלני. שהם מי תורה. ומיד נפשי ישובב וינוח בגורלה בארץ החיים. וזהו ואת הארץ כי נעמה. היא ארץ חפץ ארץ החיים ששם נועם ה' הוא השכר הקיים. ואחר שכל זה השכר והנועם משיג מצד התורה. ויט שכמו לסבול עול התורה בלי גאוה ושררה כמו החמור:
Ask RabbiBookmarkShareCopy

ילקוט שמעוני על התורה

דבר אחר למה בכה שראה שאינה נכנסת עמו לקבורה הדא הוא דכתיב דהיא אמרה לה לכן ישכב וגו' עמך הוא דמיך עמי לית הוא דמיך.
Ask RabbiBookmarkShareCopy

ילקוט שמעוני על התורה

ותאמר לה המעט קחתך את אישי הבאת לפני מן דקני תני ר' שמעון בן יוחאי לפי שזלזלה בצדיק אינה נכנסת עמו לקבורה הוא דהיא אמרה לה לכן ישכב עמך הלילה עמך הוא דמיך עמי לית הוא דמיך רבי ברכיה אמר זו הפסידה וזו הפסידה זו נשתכרה וזו נשתכרה לאה הפסידה דודאים ונשתכרה שבטים ובכורה וכו' ר' שמואל בר נחמני אמר לאה הפסידה דודאים ונשתכרה שבטים וקבורה וכו':
Ask RabbiBookmarkShareCopy
Versetto precedenteCapitolo completoVersetto successivo