Bibbia Ebraica
Bibbia Ebraica

Quotation_auto su Isaia 3:23

וְהַגִּלְיֹנִים֙ וְהַסְּדִינִ֔ים וְהַצְּנִיפ֖וֹת וְהָרְדִידִֽים׃

e le vesti di garza, la biancheria fine, i turbanti e i mantelli.

ילקוט שמעוני על התורה

ותפקחנה עיני שניהם וכי סומין היו לעירוני שהיה עובר לפני חנותו של זגג והיתה לפניו קופה מלאה כוסות ודייטרוטין והפשיל מקלו ושברן עמד ותפסו א"ל ידע אנא דלית אנא מהני מינך כלום אלא בוא וראה כמה טובות איבדת. כך הראה להם כמה דורות אבדו. כי עירומים הם אפילו מצוה אחת שהיתה בידם נתערטלו ממנה. ויתפרו עלה תאנה עלה שהביא תואנה לעולם. אמר ר' יצחק קלקלת עובדך סב חוט וחייט. ויעשו להם חגורות חגורה אין כתיב כאן אלא חגורות איסטכיון גליון סדינין ולאשה צלצלין דקיסלוון סבכיון. (יט) עשר ירידות ירד הקב"ה על הארץ אחת בגן עדן ואחת בדור הפלגה ואחת בסדום ואחת בסנה ואחת במצרים ואחת בסיני ואחת בנקרת הצור ושתים באהל מועד ואחת לעתיד לבוא. אחת בגן עדן דכתיב וישמעו את קול ה' אלהים מתהלך בגן וכתיב דודי ירד לגנו ישב לו בדין א"ל מפני מה ברחת מלפני א"ל כי ערום אנכי ממעשים מפועל ומצווי. מה היה לבושו של אדם הראשון עור צפורן וענן כבוד מכסה עליו וכיון שאכל הפרי נפשט עור צפורן ונסתלקה ענן כבוד מעליו וראה את עצמו ערום הביא שלשתן ונתן עליהם גזר דין מתשע קללות ומות והפיל את סמאל ואת כת שלו ממקום קדושתו מן השמים וקצץ רגליו של הנחש ופקד עליו להיות מפשיט את עורו ומצטער אחת לשבע שנים בעצבון גדול. ואררו שיהא שואף במעיו על הארץ ומזונו נהפך במעיו לעפר ומרורת פתנים בפיו (כא) ונתן שנאה בין בניו ובין בני אשה שיהו רוצצים את ראשו ואחר כל קללה מות. ונתן לאשה תשע קללות ומות ענוי דם נדתה וענוי דם בתולים ענוי הריון הבטן ענוי לידה (כב) עינוי גידול בנים ומכסה את ראשה כאבל ומגדלת שער כלילית ואינה מגלה ראשה כי אם בלילות ורצע את אזנה כעבד עולם וכשפחה משרתת את בעלה ואינה נאמנת בעדות ואחר כל אלה מות. (כג) והוציא דמים לאדם בתשע קללות ומות קצר כחו קצר קומתו טומאת הזב טומאת קרי טומאת תשמיש המטה זורע חטים וקוצים קוצר ומאכלו בעשב הארץ כבהמה לחמו בדאגה ומזונותיו בזיע ואחר כל אלה מות. אם אדם חטא הארץ מה חטאה (כד) שלא הגידה את המעשה ובשעה שאדם חוטא היא מנכה פירותיה שנאמר ארורה האדמה בעבורך:
Ask RabbiBookmarkShareCopy
Versetto precedenteCapitolo completoVersetto successivo