Quotation_auto su Isaia 4:5

ויטע ה' אלקים גן בעדן מקדם למה מזכיר שם מלא בנטיעה זו שמתחלת ברייתה היא צריכה כוון קודם שלא נוצרה ממעי אמה אדם צריך לכוון רוחותיה. כקרני חגבים היו ועקרן הקב"ה ושתלן בתוך גן עדן. גן בעדן רבי יהודה אומר גן גדול מעדן ויקנאו בו כל עצי עדן אשר בגן ואומר בעדן גן אלקים היית. רבי יוסי אומר עדן גדול מגן שנאמר ויטע גן בעדן. והכתיב ונהר יוצא מעדן להשקות את הגן. על דעתיה דרבי יוסי תמצית בית כור שותה תרקב על דעתיה דרבי יהודה כפיגי שהיא נתונה בגנה ומשקה את כל הגנה. והא רבי יהודה יש לו שני מקראות ורבי יוסי אין לו אלא מקרא אחד האיר הקב"ה את עיני רבי יוסי מצא לו מקרא אחר מכריע שנאמר וישם מדברה כעדן וערבתה כגן ה'. מקדם את סבור קודם ברייתו של עולם ואינו אלא קודם אדם הראשון. אדם נברא בששי וגן עדן נברא בג' הדא הוא דכתיב ואלקים מלכי מקדם פועל ישועות הא פועלא טבא שהעמיד לי שכרי עד שלא עמדתי לפעול. וישם שם את האדם רבי יהודה אומר עילה אותו כמה דאת אמרת שום תשים עליך מלך רבי נחמיה אומר פיתה אותו למלך שעשה סעודה והזמין אורח. את האדם בזכותו של אברהם הדא הוא דכתיב בנתה לרעי מרחוק באיזה זכות יעצת לבראותי בזכות אותו שבא מרחוק כמה דאת אמרת קורא ממזרח וגו' איש עצתי. ויצמח ה' אלקים מן האדמה תני עץ שהוא מהלך על פני כל החיים עץ חיים מהלך ת"ק שנה וכל מי בראשית מתפלגין תחתיו לא סוף דבר גופו אלא אפילו קורתו מהלך ת"ק שנה. (יד) אריב"ל שני שערי כדכד יש בגן עדן ועליהם ס' רבוא מלאכי השרת וכל אחד מהם זיו פניהם כזוהר הרקיע מבהיק ובשעה שהצדיק בא אצלם מפשיטין מעליו הבגדים שעמד בהן בקבר ומלבישין אותו ח' בגדים של ענני כבוד ושני כתרים נותנין על ראשו אחד של אבנים טובות ומרגליות ואחד של זהב פרוים ונותנין שמונה הדסים בידו ומקלסין אותו ואומרים לו לך אכול בשמחה לחמך ומכניסין אותו למקום נחלי מים מוקף ת"ת מיני ורדין והדסים וכל אחד ואחד יש לו חופה בפני עצמו לפי כבודו שנאמר כי על כל כבוד חופה ומושכין ממנה ד' נהרות אחד של חלב ואחד של יין ואחד של אפרסמון ואחד של דבש וכל חופה וחופה למעלה ממנה גפן של זהב ול' מרגליות קבועות בו וכל אחד מבהיק זיוו כזיו הנוגה. וכל חופה וחופה יש בה שלחן של אבנים טובות ומרגליות. וששים מלאכים עומדים לראש כל צדיק וצדיק ואומרים לו לך אכול בשמחה דבש שעסקת בתורה שנמשלה כדבש שנאמר ומתוקים מדבש ושתה יין המשומר בענביו מששת ימי בראשית שעסקת בתורה שנמשלה כיין שנאמר אשקך מיין הרקח. והכעור שבהן כדמותו של יוסף וכדמות רבי יוחנן ופריטי רמון של כסף מוקף כנגד השמש ואין אצלם לילה שנאמר ואור צדיקים כאור נגה ומתחדש עליהם לשלש משמרות. משמרה ראשונה נעשה קטן ונכנס למחיצת קטנים ושמח שמחת קטנים. משמרה שניה נעשה בחור ונכנס למחיצת בחורים ושמח שמחת בחורים. משמרה שלישית נעשה זקן ונכנס למחיצת זקנים ושמח שמחת זקנים. ויש בגן עדן פ' רבוא מיני אילנות בכל זויותיו הקטן שבהן משובח מכל עצי בשמים בכל זוית יש בו ס' רבוא של מלאכי השרת מזמרים בקול נעים ועץ החיים באמצע ונופו מכסה כל גן עדן ויש בו ת"ק אלף טעמים ואין דמותו של זה דומה לזה ואין ריחו של זה דומה לשל זה וזה ענני כבוד למעלה הימנו ומארבע רוחות מכין אותו וריחו הולך מסוף העולם ועד סופו ותחתיו תלמידי חכמים שמבארין את התורה. וכל אחד יש לו שתי חופות אחת של כוכבים ואחת של חמה ולבנה. בין כל חופה וחופה פרגוד של ענני כבוד ולפנים ממנה עדן שבה י"ש עולמות שנאמר להנחיל אוהבי יש יש בגימטריא שלש מאות ועשרה. ובתוכו שבעה בתים של צדיקים ראשונה הרוגי מלכות כגון רבי עקיבא וחבריו. שניה טבועים בים. שלישית רבן יוחנן בן זכאי ותלמידיו מה היה כחו שכך היה אומר אם כל השמים יריעות וכל בני אדם לבלרין וכל היערים קולמוסין אינן יכולין לכתוב מה שלמדתי מרבותי ולא חסרתי מהם אלא ככלב המלקק בים. כת רביעית אלו (טו) שירד הענן וכסה עליהן. כת חמישית אלו בעלי תשובה במקום שבעלי תשובה עומדין צדיקים גמורים אינן עומדין. כת ששית אלו (טז) רווקים שלא טעמו טעם חטא מימיהם. כת שביעית אלו עניים שיש בהן מקרא ומשנה ודרך ארץ עליהם הכתוב אומר וישמחו כל חוסי בך לעולם ירננו והקב"ה יושב ביניהן ומבאר להן את התורה שנאמר עיני בנאמני ארץ לשבת עמדי וגו' ולא פרסם הקב"ה כבוד המתוקן להם יותר ויותר שנאמר עין לא ראתה אלקים זולתך יעשה למחכה לו. תוקן:

לזרעך נתתי את הארץ הזאת ר' הונא ור' דוסתאי בשם ר' שמואל בר נחמני אמרי אף מאמרו של הקב"ה מעשה שנאמר לזרעך נתתי אתן אין כתיב כאן אלא נתתי. יאמרו גאולי ה' אשר גואלם אין כתיב אלא אשר גאלם. כי פודה ה' את יעקב אין כתיב כאן אלא כי פדה. אשרקה להם ואקבצם כי אפדם אין כתיב כאן אלא כי פדיתים. ויברא ה' על מכון הר ציון אין כתיב כאן אלא וברא ה' כבר היא ברואה ומיתקנא. את הקיני ואת הקנזי לפי שאין מזכיר כאן חוי לפיכך הוא מביא רפאים תחתיהם עלה בדעתו של מקום שהוא מנחיל לישראל עשרה עממים את הקיני ואת הקנזי ואת הקדמוני אינון תלתא ואחרנייתא ואת החתי ואת הפרזי ואת הרפאים ואת האמורי ואת הכנעני ואת הגרגשי ואת היבוסי הרי י' ולא נתן להם אלא השבעה. ואיזה השלשה שלא נתן להם ר' אומר ערבים שלמייים נטיים ר' שמעון בר יוחאי אומר דרמסקים ואסיים ואספמיים. ראב"י אומר אסיא וטרקי וקרטגינא. רבנן אמרי אדום ומואב וראשית בני עמון הם השלשה שלא נתן להם בעולם הזה. אדום שנאמר כי לא אתן לך מארצו ירושה ובמואב כתיב אל תצר את מואב. קיני הוא עשו קנזי וקדמוני עמון ומואב ולימות המשיח יחזרו ויהיו לישראל כדי לקיים מאמרו של הקב"ה אדום ומואב משלוח ידם ובני עמון משמעתם. אבל עכשיו נתן להם שבעה שנאמר שבעה גוים רבים ועצומים ממך. אמר ר' יצחק חזירתא רעיא בעשרה ואימרתא לא בחד כל אלין אמר הקב"ה לאברהם דיהיב ליה את הקיני ואת הקנזי וגו' ועדיין ושרי אשת אברם לא ילדה לו:

סכתה סוכות ממש היו שנאמר ויעקב נסע סכותה דברי ר' אליעזר. וחכמים אומרים אין סכות אלא מקום שנאמר ויסעו מסכות ויחנו באתם מה אתם מקום אף סכות מקום. ר' עקיבא אומר אין סכות אלא ענני כבוד שנאמר כי על כל כבוד חופה. ואין לי אלא לשעבר לעתיד לבוא מנין. וסוכה תהיה לצל יומם (קיד) ופדויי ה' ישובון וגו'. ר' נחמיה אומר סכותה לפי שצריך למ"ד בתחילתו ניתן לו ה"א בסופו. כשש מאות אלף רגלי כששים רבוא דברי ר' ישמעאל שנאמר הנה מטתו שלשלמה הנה מטתו של מי שאמר והיה העולם ששים רבוא גבורים מגבורי ישראל, כלם אחוזי חרב על כן יאמר בספר מלחמות ה' וכתיב יעלזו חסידים בכבוד, רוממות אל בגרונם, לעשות נקמה בגוים, לאסור מלכיהם בזקים. לבד מטף לבד מנשים וקטנים. ר' יונתן אומר מאה וששים רבוא לבד מטף (ונשים) לבד מנשים טף וזקנים. וגם ערב רב עלה אתם מאה ועשרים רבוא דברי רבי ישמעאל. ר' עקיבא אומר מאתים וארבעים רבוא. ר' יונתן אומר שלש מאות וששים רבוא. וצאן ובקר מקנה כבד מאד עליהם אמר הקב"ה לאברהם אבינו ואחרי כן יצאו ברכוש גדול עם יציאתם ממצרים אני ממלאם כסף וזהב: