Quotation_auto su Isaia 40:4

וה' הולך לפניהם יומם נמצאת אומר שבעה עננים הן. וה' הולך לפניהם יומם בעמוד ענן. ועננך עומד עליהם. ובעמוד ענן. ובהאריך הענן. ובהעלות הענן. ואם לא יעלה הענן. כי ענן ה' על המשכן. הא שבעה עננים הן ארבע מארבע רוחות ואחד מלמעלן ואחד מלמטן ואחד שהיה מהלך לפניהם. כל הנמוך מגביהו וכל הגבוה מנמיכו שנאמר כל גיא ינשא וכל הר וגבעה ישפלו וגו'. והיה מכה נחשים ועקרבים מכבד ומרבץ לפניהם. ר' יהודה אומר שלש עשרה. שנים לכל רוח שנים מלמעלה ושנים מלמטה ואחד היה מהלך לפניהם. ר' יאשיה אומר ארבעה. רבי אומר שנים. וה' הולך לפניהם יומם ללמדך שבמדה שאדם מודד בה מודדין לו. אברהם לוה את מלאכי השרת שנאמר ואברהם הולך עמם לשלחם והקב"ה לוה את בניו במדבר ארבעים שנה. באברהם כתיב יוקח נא מעט מים והקב"ה העלה לבניו את הבאר שנאמר אז ישיר ישראל. באברהם כתיב ואקחה פת לחם והקב"ה הוריד לבניו מן שנאמר הנני ממטיר לכם לחם מן השמים. באברהם כתיב ואל הבקר רץ אברהם והקב"ה הגיז לבניו את השלו שנאמר ורוח נסע מאת ה'. באברהם כתיב והשענו תחת העץ והקב"ה פרש לבניו שבעה ענני כבוד שנאמר פרש ענן למסך. באברהם כתיב והוא עומד עליהם והקב"ה הגין על בתיהם במצרים כדי שלא ינגפו שנאמר ופסח ה' על הפתח. וה' הולך לפניהם אפשר לומר כן והלא כבר נאמר הלא את השמים ואת הארץ אני מלא ואומר וקרא זה אל זה ואמר וגו' ואומר והנה שם כבוד אלקי ישראל וגו' ומה תלמוד לומר וה' הולך לפניהם. רבי אומר אנטונינוס פעמים שהיה דן על הבימה ומחשיך והיו בניו מחשיכין אצלו מאחר שנפטר מן הבימה היה נוטל את הפנס ומאיר לפני בניו והיו גדולי מלכותו קרבין אצלו ואומרין לו אנו נוטלין את הפנס ונאיר לפני בניך והוא אומר להם לאו אלא אני אטול את הפנס ומאיר לפני בני כדי להודיע לכם חבתן של בני שתהיו נוהגין עמהן בכבוד. כך הודיעם הקב"ה חיבתן של ישראל לפני אומות העולם שיהיו נוהגין עמהן בכבוד. ולא דיין שאינן נוהגין עמהן בכבוד אלא ממיתין אותן מיתות חמורות ומשונות זו מזו לענין כן הוא אומר וקבצתי את כל הגוים והורדתים אל עמק יהושפט וגו'. יכול על עבודת אלילים ועל גלוי עריות ועל שפיכות דמים תלמוד לומר על עמי ונחלתי ישראל אשר פזרו בגוים (ואל מצרים לשמה תהיה) [מצרים לשממה תהיה] וגו' באותה שעה (וה' לעולם ישב) [ויהודה לעולם תשב] ואומר ונקיתי דמם לא נקיתי אימתי וה' שוכן בציון. אמר רב חסדא האב שמחל על כבודו כבודו מחול. הרב שמחל על כבודו אין כבודו מחול. ורב יוסף אמר אפילו הרב שמחל על כבודו כבודו מחול שנאמר וה' הולך לפניהם יומם. אמר רבא הכי השתא התם קודשא בריך הוא דעלמא דיליה הוא מחיל ליה דידיה הכא תורה דיליה היא. הדר אמר רבא אין, תורה דיליה היא דכתיב ובתורתו יהגה. ואפילו הכי הדור מיבעיא ליה למעבד. אמר רב אשי אפילו למאן דאמר נשיא שמחל על כבודו כבודו מחול מלך שמחל על כבודו אין כבודו מחול שנאמר שום תשים עליך מלך שתהא אימתו עליך:

האזינו השמים ואדברה היה ר' (בנאה) [מאיר] אומר כשהיו ישראל זכאין היו מעידין בעצמן שנאמר ויאמר יהושע אל העם עדים אתם, קלקלו בעהצמן שנאמר סבבוני בכחש אפרים, העיד בהן שבט יהודה ובנימין שנאמר ועלתה יושבי ירושלים ואיש יהודה שפטו נא ביני ובין כרמי. קלקלו שבט יהודה שנאמר בגדה יהודה, העיד בהן את הנביאים שנאמר ויעד ה' וגו' ביד כל נביאי כל חוזה. קלקלו בנביאים שנאמר ויהיו מלעיבים במלאכי האלקים, העיד בהן את השמים (ואת הארץ) שנאמר העידותי בכם היום את השמים (ואת הארץ), קלקלו בשמים שנאמר האינך רואה מה המה עושים וגו' הבנים מלקטים עצים והאבות מבערים את האש והנשים לשות בצק לעשות כונים למלכת השמים, העיד בהן את הארץ שנאמר שמעי הארץ הנה אנכי מביא רעה, קלקלו בארץ שנאמר גם מזבחותם כגלים על תלמי שדי, העיד בהן את הדרכים שנאמר עמדו על דרכים וראו. קלקלו בדרכים שנאמר על כל ראש דרך בנית רמתך, העיד בהן את הגוים שנאמר לכן שמעו גוים. קלקלו בגוים שנאמר ויתערבו בגוים וילמדו מעשיהם, העיד בהן את ההרים שנאמר שמעו הרים את ריב ה'. קלקלו בהרים שנאמר על ראשי ההרים יזבחו, העיד בהם את הבהמה שנאמר ידע שור קונהו. קלקלו בבהמה שנאמר וימירו את כבודם בתבנית שור אוכל עשב, העעיד בהם את החסידה שנאמר גם חסידה בשמים ידעה מועדיה. קלקלו בחסידה שנאמר ואשוב ואראה והנה תבנית רמש ובהמה, העיד בהן את הדגים שנאמר או שיח לארץ ותורך ויספרו לך דגי הים. קלקלו בדגים שנאמר ותעשה אדם כדגי הים, העיד בהן את הנמלה שנאמר לך אל נמלה עצל ראה דרכיה וחכם אשר אין לה קצין וגו' תכין בקיץ לחמה. ר"ש בן אלעזר אומר עלוב היה אדם זה שצריך ללמד מן הנמלה, אילו למד ועשה עלוב היה אלא שצריך ללמד מן הנמלה, אילו למד ועשה עלוב היה אלא שצריך ללמד מדרכיה ולא למד. עתידה כנסת ישראל שתאמר לפני הקב"ה רבש"ע הרי עדי קיימין שנאמר העידותי בכם היום את השמים ואת הארץ, אמר לה הריני מעבירן שנאמר כי הנני בורא השמים החדשים. אומרת לפניו רבש"ע הריני רואה מקומות שקלקלתי בהם ובושתי שנאמר ראי דרכך בגיא וגו', אמר לה הריני מעבירם שנאמר כל גיא ינשא, אומרת לפניו [רבש"ע] הרי שמי קיים אומר לה הריני מעבירו שנאמר וקורא לך שם חדש, אומרת לפניו רבש"ע הרי שמי קרוי על שם הבעלים, אומר לה הריני מעבירו שנאמר והסירותי את שמות הבעלים מפיה, אומרת לפניו רבש"ע אעפ"כ בני בית מזכירין אותי, ואומר לה ולא יזכרו עוד בשמם. שוב למחר עתידה שתאמר לפניו רבש"ע כבר כתבת לאמר הן ישלח איש את אשתו והלכה מאתו והיתה לאיש אחר הישוב אליה עוד, אומר לה כלום כתבתי אלא איש והלא כבר נאמר כי אל אנכי ולא איש וכי גרושים אתם לי בית ישראל והלא כבר נאמר אי זה ספר כריתות אמכם אשר שלחתיה.