Quotation_auto su Isaia 45:12

והנה טוב מאד זו שינה וכי שינה טוב מאד והא תנינן יין ושינה לרשעים הנייה להם נהנייה לעולם שאין חוטאין. לצדיקים רע להם ורע לעולם אלא מתוך שהוא ישן קימעא הוא עומד ויגע בתורה הרבה. והנה טוב זהיצר טוב מאד זה יצר הרע וכי יצר הרע טוב מאד אלא אילולי יצר הרע לא בנה אדם בית ולא נשא אשה ולא הוליד בן ולא נשא ונתן וכן שלמה הוא אומר כי היא קנאת איש מרעהו. והנה טוב זהו מדת הטוב מאד זו מדת יסוורין שעל ידיה הבריות באין לחיי העולם הבא שנאמר ודרך חיים תוכחות מוסר. והנה טוב זה גן עדן מאד זה גיהנם. שהיה לו פרדס והכניס לתוכה פועלין ובנה אוצר על פתחו אמר כל מי שמתכשר במלאכת הפרדס יכנס לאוצר וכל מי שאינו מתכשר אל יכנס כך כל מי שמסגל מצות ומעשים טובים יכנס לגן עדן ואם לאו הרי גיהנם. והנה טוב זה מלאך חיים מאד זה מלאך המות. למלך שעשה סעודה וזימן את האורחים ואמר כל מי שאוכל ומברך את המלך יאכל ויערב לו ואם לאו יותז ראשו בסייף. והנה טוב זו מדת טוב מאד זו מדת פורענות וכימדת הפרוענות טובה היא אלא שוקד על הפרוענות היאך להביאה. כל מדות בטלו מדה במדה לא בטלה. והנה טוב מאד הוא אדם אתין דדין נאתין דדין. והנה טוב זה מלכות שמים מאד זה מלכות הארץ שהיא תובעת רקיון של בריות שנאמר אנכי עשיתי ארץ ואדם עליה בראתי. ויהי ערב ויהי בקר יום הששי. זו שעה שמוסיפין מחול על הקודש ובה נגמרה מלאכת העולם דאמר רבי סימון על כן כתיב הששי ע"כ מונין לברייתו של עולם מכאן ואילם מונין מנין אחר:

דבר אחר בזכות השבטים שנאמר ואלה שמות השבטים כל אלה שבטי ישראל כל מקום שנאמר אלה פסל את הראשונים ואלה מוסיף על הראשונים נאמר כאן אלה פסל תהו ובהו וחשך. רבי יהודה אומר ויכלו השמים והארץ בזמנו וכל צבאם בזמנו א"ל ר' נחמיה והכתיב אלה תולדות השמים והארץ בהבראם שביום שנבראו בו הוציאו תולדות אמר ליה רבי יהודה והכתיב ויהי ערב ויהי בקר יום אחד שני שלישי רביעי חמישי ששי אמר רבי נחמיה כמלקטי תאנים היו כל אחד ואחד הופיע בזמנו. ותוצא הארץ דשא. דשא שהיה פקוד בידה. כי ששת ימים עשה ה' את השמים ואת הארץ את הים ג' דברים הללו הן עשו ברייתו ושהו משלשה שלשה ימים והוציאו משלש שלש תולדות. הארץ בראשון כבית הלל ושהתה שלשה ימים ראשון שני שלישי והוציאה שלש תולדות אילנות דשאים וגן עדן. רקיע בשני ושהו ג' ימים שני שלישי רביעי והוציאו ג' תולדות חמה ולבנה ומזלות. הים בשלישי ושהה ג' ימים שלישי רביעי חמישי והוציא ג' תולדות עופות ודגים ולויתן. רבי עזריה לא אמר כן אלא ביום עשות ה' ארץ ושמים. שני דברים הן עיקר ברייתו של עולם שהו שלשה ימים ונגמרה מלאכתן ברביעי. שמים בראשון כבית שמאי שהו ג' ימים ראשון שני ושלישי ונגמרה מלאכתן ברביעי ומה גמר מלאכתן מאורות. הארץ בשלישי ותוצא הארץ דשא ושהתה ג' ימים שלישי רביעי חמישי ונגמרה מלאכתן בששי. אדם שנאמר אנכי עשיתי ארץ ואדם עליה בראתי. תולדות כל תולדות שבמקרא חסרין בר מן תרין אלה תולדות פרץ והדין ומפני מה אינון חסרין מפני ששה דברים שנטלו מאדם הראשון זיוו וחייו וקומתו פרי הארץ ופרי האילן והמאורות. זיוו מנין שנאמר משנה פניו ותשלחהו. חייו מנין ואל עפר תשוב. קומתו מנין שנאמר ויתחבא האדם קומתו נעשה של מאה אמה. פרי הארץ ופרי האילן שנאמר ארורה האדמה בעבורך. מאורות לקו במוצאי שבת ועוד אינן חוזרין לתיקונן עד שיבוא בן פרץ אלה תולדות פרץ. זיוו מנין ואוהביו כצאת השמש. חייו מנין כימי העץ ימי עמי. קומתו מנין ואולך אתכם קוממיות בקומה זקופה ולא ייראון מכל בריה:

אמר ר' ירמיה בן אלעזר לא עם הים בלבד התנה הקב"ה אלא עם כל מה שנברא מששת ימי בראשית. הדא הוא דכתיב ידי נטו שמים וכל צבאם צויתי. צויתי את הים שיקרע לפני ישראל. צויתי את השמים ואת הארץ שישתקקו לפני משה שנאמר האזינו השמים. צויתי את השמש ואת הירח שיעמדו לפני יהושע שנאמר שמש בגבעון דום וירח בעמק אילון. צויתי את העורבים שיכלכלו את אליהו שנאמר והעורבים צויתי לכלכלך שם. צויתי את השמים שיפתחו לפני יחזקאל. צויתי את הדג להקיא את יונה שנאמר ויאמר ה' לדג ויקא את יונה. וישב הים לפנות בקר לאיתנו אין איתנו אלא תקפו שנאמר איתן מושבך. ר' נתן אומר אין איתן אלא לשון קשה שנאמר גוי איתן הוא. ומצרים נסים לקראתו מלמד שבכל מקום שהיה מצרי נס היה הים רץ כנגדו. משלו משל למה הדבר דומה ליונה שברחה מפני הנץ ונכנסה לטרקלין פתח המלך חלון מזרחית יצאה והלכה לה. נכנס הנץ אחריה ונעל המלך בפניו את כל החלונות והתחיל מורה בו את החצים. כך כשעלה האחרון מישראל מן הים ירד האחרון של מצרים בתוך הים והתחילו מלאכי השרת זורקין בהן את החצים ואבני אלגביש אש וגפרית שנאמר ונשפטתי אתו בדבר ובדם וגשם שוטף ואבני אלגביש. וינער ה' את מצרים כאדם שהוא מנער את הקדרה התחתון עולה למעלה והעליון יורד למטה.