Quotation_auto su Isaia 5:24
לָכֵן֩ כֶּאֱכֹ֨ל קַ֜שׁ לְשׁ֣וֹן אֵ֗שׁ וַחֲשַׁ֤שׁ לֶֽהָבָה֙ יִרְפֶּ֔ה שָׁרְשָׁם֙ כַּמָּ֣ק יִֽהְיֶ֔ה וּפִרְחָ֖ם כָּאָבָ֣ק יַעֲלֶ֑ה כִּ֣י מָאֲס֗וּ אֵ֚ת תּוֹרַת֙ יְהוָ֣ה צְבָא֔וֹת וְאֵ֛ת אִמְרַ֥ת קְדֽוֹשׁ־יִשְׂרָאֵ֖ל נִאֵֽצוּ׃
Perciò mentre la lingua del fuoco divora la stoppia e mentre la paglia viene consumata nella fiamma, così la loro radice sarà come marciume e il loro fiore salirà come polvere; Perché hanno respinto la legge del Signore degli eserciti e hanno disprezzato la parola del Santo d'Israele.
צרור המור על התורה
ואמר לא תטה משפט לא תכיר פנים ולא תקח שוחד. לפי שהמטה הדין הוא לשלשה סבות. האחד כי הוא אדם רע ובליעל וטבעו רע מצד עצמו לעוות אדם בריבו. והשני [שמעוות הדין מצד החנופה. והשלישי] שמעוות הדין מצד שקבל שוחד ממנו הן בממון הן מאכילה והלעטה. ולאלו (השנים) [השלשה] רמז משפטי ה' אמת. מצד עצמם ומצד הצדק. כנגד שוחד הממון אמר הנחמדים מזהב ומפז רב. וכנגד שוחד האכילה אמר ומתוקים מדבש וגו'. גם עבדך נזהר בהם. שאע"פ שהייתי מלך לא הייתי רוצה לקבל מנחה משום אדם. כי אולי יש לו דין עם אחר. ומזה היו נזהרים החכמים ג"כ כמוזכר בדבריהם. לפי שהשוחד הוא חד וקל ומעוור עיני חכמים וגו'. וכנגד אלו השלשה דברים שהם סבת עוות הדין. הזכיר שלשה דברים. כנגד הראשון אמר לא תטה משפט. והשני לא תכיר פנים. והשלישי לא תקח שוחד. וכנגד הראשונה אמר צדק צדק תרדוף. לתכלית הצדק בעצמו ולא לתכלית אחר. וכנגד השני שהיא לא תכירו פנים שהיא החנופה אמר למען תחיה. והרמז בזה לפי שכבר העלו בגמרא שכל המחניף לחבירו נופל בגהינם שנאמר לכן כאכול קש לשון אש וגו'. ואם כן אחר שאתה לא תחניף תנצל מן המות ומן הגהינם ותחיה חיים ארוכים. וזהו למען תחיה. וכנגד השלישי שהוא השוחד אמר וירשת את הארץ. כלומר אם לא תקבל השוחד אני אתן לך מתנה אחרת טובה ממנה והיא ירושת הארץ שיש בה זהב ורוב פנינים. והיא ארץ זבת חלב ודבש כנגד המאכל וההלעטה:
Ask RabbiBookmarkShareCopy
ילקוט שמעוני על התורה
על הגנבות ועל שבועות שוא נגעים באים שנאמר הוצאתיה נאם ה' צבאות ובאה אל בית הגנב ואל בית הנשבע בשמי לשקר ולנח בתוך ביתו וכלתו ואת עציו ואת אבניו. איזהו דבר שמכלה עצים ואבנים הוי אומר זה צרעת דכתיב ונץ את הבית. ועל הדיין המקלקל את הדין, שנאמר לכן כאכול קש לשון אש וחשש להבה ירפה שרשם כמק יהיה ופרחם כאבק יעלה כי מאסו את תורת ה' צבאות ואת אמרת קדוש ישראל נאצו, ואין פרח אלא צרעת שנאמר ואם פרוח תפרח הצרעת. ועל הנכנס בתחום שאינו שלו מעוזיהו שנכנס בתחום הכהונה שנאמר והצרעת זרחה במצחו. ועל החושד בכשרים ממשה שאמר והן לא יאמינו לי וכתיב ויוציאה והנה ידו וגו'. ונתתי נגע צרעת בבית ארץ אחוזתכם. מה חטאה ארץ כנען שלוקה, אלא בעון בני אדם הארץ לוקה שנאמר ארץ פרי למלחה מרעת יושבי בה. מפני מה היסורין באין לעולם מפני הבריות כדי שיראו ויסתכלו ויאמרו מי שחטא הוא לוקה ומי שלא חטא אינו לוקה. ולמה העצים והאבנים והבתלים לוקין כדי שיראו הבעלים ויעשו תשובה. וכן אתה מוצא שחטאו ישראל ובקש הקדוש ברוך הוא להגלותן אמר הקדוש ברוך הוא אם אני מגלה את ישראל תחלה עכשיו נעשין חרפה וקלון לכל האומות, מה עשה הביא לסנחריב על כל האומות והגלה אותם שנאמר ותמצא כקן ידי ואסיר גבולות עמים. אמר הקדוש ברוך הוא יהיו ישראל רואין שהגליחי אומות העולם ויעשו תשובה ויראו דין שלימה אני עושה באומות העולם וייראו ממשפטי שנאמר הכרתי גוים נשמו פנותם וגו' אמרתי אך תיראי אותי תקחי מוסר, כיון שלא עשו תשובה מיד גלו, אמר הקדוש ברוך הוא נכונו ללצים שפטים, אמר הקדוש ברוך הוא עד שלא בראתי את האדם התקנתי לו את כל אלו. משל לעבד רע שהיה נמכר כיון שהלך רבו לקנותו והיה יודע שהוא עבד רע לקח עמו כבלים ומגלבים שאם ברח רודה אותו בהם, כיון שברח הביא אותם כבלים וכבלו הביא את המגלבים והכהו, א"ל העבד לא היית יודע שאני עבד רע למה לקחת אותי, א"ל לפי שהייתי יודע שאתה עבד רע התקנתי לך כבלים ומגלבים שאם תסרח אני ארדה אותך בהם, אף הקדוש ברוך הוא יתברךשמו לעולמים עד שלא ברא את האדם התקין לו את כל היסורין, לפי שהוא יודע שיצר לב האדם רע שנאמר נכונו ללצים שפטים:
Ask RabbiBookmarkShareCopy