Quotation_auto su Isaia 58:4

או שיאמר בורא ניב שפתים. לתת סבה איך ראוי שאדם שחטא והתריס נגד ה'. שבעבור שיאמר חטאתי. שהשם יכפרהו וידריכהו. לזה אמר אל תתמה על זה. כי השם ברא דיבור השפתים שיש בו סגולה נפלאה. שבו נותן שלום לרחוק ולקרוב. לרמוז שאע"פ שיהיה האדם רחוק מהשם. בדבור שפתיו מקרבו אל השם. אבל הרשעים אין להם קיום. אבל הם מתנועעים בפעולתם כים נגרש. וכמו שהיה כל סיבותיו על פיו ויגרשו מימיו רפש וטיט. כן הרשעים כל סיבותיהם על פיהם. לפי שהם מנבלים פיהם בדברי שוא. ולכן פיהם ענה בם. וכמו שהראשונים על פיהם חיים. הרשעים על פיהם מתים. וזהו מות וחיים ביד לשון. וכמו שפירשתי על פסוק כל עמל אדם לפיהו. ואחר שזה כן אין שלום אמר ה' לרשעים. אחר שהם בורחים מהשלום. ועם כל זה קרא בגרון אל תחשוך מלומר לאלו הרשעים שישובו. לפי שהם עמי. וזהו והגד לעמי פשעם. ומיראת האריכות איני מפרש כל הפרשה. אלא שדרך כלל אמר שיגידו להם פשעם וחטאתם ודרכי התשובה הראויים. ושלא יגנבו דעת השם והבריות באומרם שהם מתענים כל השבוע. וכן באומרם שהם רוצים להתקרב אל השם ולדעת דרכיו. ולא מלב ונפש אלא לגנוב דעת הבריות. וכשהם מתפללים ואינם נענים אומרים למה צמנו ולא ראינו. והם אינן יודעים כי הם אינם מתענים אלא לצורך עצמם. כדי שלא יאמינו רשעתם כשיצעקו מהם שיכו האנשים ויגזלום. וזהו הן לריב ומצה תצומו ולהכות באגרוף רשע. ואמר באגרוף. לרמוז שהם אינם מכים באבן בענין שיוכר רשעתם. אלא באגרוף הנמוח בענין שלא יכירו רשעתם. אבל בתענית האמיתי הוא ענות אדם נפשו. היוצא לנו מזה שכשהאדם רוצה לשוב אל השם אלא שאינו יודע. שהשם יחדש בקרבו רוח חדשה. כאומרו דרכיו ראיתי וארפאהו ואנחהו. וכמו שאמר בכאן ומל ה' אלהיך את לבבך כמו שפירשנו למעלה:

דבר אחר למי תאמר כה בסיני כה תאמר לבית יעקב. שני אנשים עברים נצים שראו ניצוצות יוצאות מעקבותיהם ונותנין עלילות לפני משה כדי שיגלה על ידן. מי שמך לאיש אמר הקב"ה בשימה גנו אותך בשימה אני עושה אותך שופט שנאמר ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם. הלהרגני אתה אומר נתנבאו על עצמן שבאמירה הוא מבליען שנאמר ואם בריאה יברא ה'. אכן נודע הדבר מלמד שהיה משה מהרהר מה ראה הקב"ה לשעבד ישראל יותר מכל האומות. עד שבאו דתן ואבירם שעשו בו דלטוריא. הלכו ואמרו לפרעה מבזה הוא על פורפירא שלך ועל עטרה שלך אמר להם יערב לו. הוא מסייע לשונאים מיד ביקש להרגו. רב נחמן אמר על הכל ערב לו עד שאמרו ליה אינו בן בתך. ורבנן אמרי על הכל לא הקפיד עד שאמרו לו שופך דמים הוא והרג את המצרי. וירא איש מצרי מכה איש עברי המצריים היו נוגשים וישראל היו שוטרים ומצרי ממונה על עשרה שוטרים והשוטר ממונה על עשרה מישראל נמצא הנוגש ממונה על מאה ועשרה בני אדם. חד זמן קרן נוגש גבי שוטר אמר ליה זיל כבוש עישוריתך אזל למיכנש עישוריתא שחקה לו אשה אמרה דהדיין גברא דידי יצא והבעל הטמין עצמו אחרי הסולם כיון שסבר שיצא בעלה נכנס וקלקל עמה הפך לאחוריו וחמתיה כיון דידע דארגיש ביה נפק מן ביתא והוה מחי ליה כל ההוא יומא ואמר ליה לעי טבות לעי טבות צפה משה רבינו ברוח הקודש מאי הוה ליה גביה אמר לא מיסתייה דקלקל עם איתתיה עוד בעי מיקטליניה. מיד ויפן כה וכה ראה מה שעשה לו בבית ומה שהיה לעשות לו בשדה. וירא כי אין איש ר' יהודה אומר ראה שאין מי שיעמוד ויקנא לשמו של הקב"ה להרגו ועמד הוא וקנא והרגו. ר' נחמיה אומר ראה שאין מי שיעמוד ויזכיר עליו את השם ויהרגנו והזכיר עליו והרגו. ורבנן אמרי ראה שאין תוחלת עתיד לצאת ממנו ולא מבניו ולא מבני בניו עד סוף כל הדורות ועמד עליו והרגו. במה הרגו ר' יצחק אמר באגרוף הרגו כמה דאת אמר ולהכות באגרוף רשע. ר' לוי אמר במסטירין של ישראל הדא הוא דכתיב והיה מספר בני ישראל כחול הים: