Quotation_auto su Isaia 9:5

ואלו הארבעה. שלמה ע"ה ספרם בספר קהלת. ואפשר שהיא חכמה גדולה מי שיודע להשמר ממנו. וזהו שאמר גם זה ראיתי חכמה תחת השמש וגדולה היא אלי. עיר קטנה ואנשים בה מעט. שזה רמז על גוף האדם שנקרא עיר קטנה כמאמרם ז"ל. וכנגד הראשון אמר ואנשים בה מעט. וכנגד השני אמר ובא אליה מלך גדול מלומד במלחמות מזמן רב כמו שקראו במקום אחר מלך זקן וכסיל. וכנגד השלישי אמר וסבב אותה. כי הוא מסבות מתהפך מאוהב לשונא ומשונא לאוהב. וכנגד הרביעי אמר ובנה עליה מצודים גדולים. ברשתות ומכמורות ותחבולות. והחכמה היא שמצא בה איש מסכן וחכם ומילט את העיר בחכמתו. כי על זה אמר ג"כ למעלה טוב ילד מסכן וחכם. וזה דבר גדול החכמה כי ילד קטן נוהג בם ונוצח אותם. וכמו שאמר על סנחריב שהיה מלך גדול ויש לו ריבוי עם וגבורים ויועצים. כמו שאמר רועו עמים וחותו התאזרו וחתו עוצו עצה ותופר דברו דבר. ולא יועיל לו כל זה אלא שיבא ילד קטן שהוא חזקיהו ויבטל עצתו וינצח אותו. כי זה באמת גנות גדולה. וזהו כי ילד יולד לנו ותהי המשרה על שכמו בגבורה ובעצה ובריבוי העם. וזהו ויקרא שמו פלא יועץ וגו'. וכמו שפירשתי בפרשת ויחי יעקב. ולכן אמר בכאן ומצא בה איש מסכן וחכם שהוא ילד. ומלט העיר ממלך הזקן זהו גנות גדולה לו. ואדם לא זכר את האיש המסכן הוא יצר הטוב שהוא ילד. שלא בא לעולם עד שלשה עשרה שנה. והאחר משננער מבטן אמו. ולזה אמרתי טובה חכמה מגבורה. כלומר שזאת החכמה באה מגבורה. אבל חכמת המסכן בלי גבורה היא בזויה ודבריו אינם נשמעים. וזאת הגבורה לא תחשב שהיא בכלי זיין או בקולי קולות. כי אין קול ענות גבורה ואין קול ענות חלושה. אבל דברי חכמים בנחת נשמעים מזעקת מושל בכסילים. שזהו כנגד הקול והצעקה. וכנגד הכלי זיין אמר טובה חכמה מכלי קרב וחוטא אחד יאבד טובה הרבה. כי זה רמז על החוטא שחוטא בסבת יצר הרע. ולפי שהאדם חוטא בסבת יצר הרע במחשבה ובמעשה. אמר ויספו השוטרים לדבר אל העם מי האיש אשר בנה בית וגו'. זה כנגד המעשה שבנה בית בארץ שנער בפועל. ומי האיש אשר נטע כרם. כנגד המחשבה שנטע וחשב אבל לא יצא פרי. ומי האיש אשר ארש אשה כנגד הדבור. לפי שבשעת האירוסין אומרים תהי לי מקודשת. ובכל אלו השלשה אמר ילך וישוב לביתו פן ימות. לרמוז שצריך שישוב בתשובה שלימה ויתחרט ממעשהו וממחשבתו הרעה ומדיבורו קודם שימות בלא תשובה. ולהורות שכל זה רמז על מלחמת יצר הרע. חזר לומר מי האיש הירא ורך הלבב. שפירושו הירא מעבירות שבידו ורוצה להתגבר על יצרו הרע שהוא כלול במלת ירא. כאומרם ז"ל על לוט שהוא יצר הרע הארור והמקולל שאמר בו כי ירא לשבת בצוער. ואמרו ירא עולה כמנין עלוקה כאומרו לעלוקה שתי בנות. שכל יום הולך אחר התאוות ואומר הב הב וכמו שפירשתי במקומו. ולפי שיצר הרע מטעה לאדם. אמר ופקדו שרי צבאות להזהיר לעם:

דבר אחר עד עכשיו יש לי להעמיד מלך המשיח שכתוב בו כי ילד יולד לנו:

יהודה אתה יודוך אחיך אמר ר' תנחום בר חנילאי כשהוכיח יעקב את ראובן ושמעון הוריקו פניו של יהודה ונתירא שלא יוכיחו במעשה תמר. מיד קראו ופייסו יהודה אתה יודוך אחיך זה שאמר הכתוב על ידי אסף זובח תודה יכבדנני מקרא זה לא אמרו אלא כנגד צדיקים שכובשין את יצרם ומודין במעשיו שכל המודה במעשיו זוכה לחיי העולם הבא שנאמר זובח תודה יכבדנני. וכן אתה מוצא ביהודה שהודה במעשה תמר א"ל הקב"ה אתה הצלת תמר ושני בניה מן השריפה ואת יוסף מן הבור שנאמר ויאמר יהודה לאחיו מה בצע כי נהרוג את אחינו. חייך שאני מציל מבניך ארבעה אחד מן הבור דניאל כנגד יוסף וגו' מן האש חנניה מישאל ועזריה כנגד פרץ וזרח ותמר. וכל מי שאינו מודה במעשיו הקב"ה מקללו שכן מצינו בקין בשעה שהרג את אחיו א"ל הקב"ה היכן הבל אחיך אמר לפניו רבונו של עולם אני והבל הבאנו דורון לפניך שלו קבלת ולי החזרת בפחי נפש. ממני אתה מבקשו והלא אינו מתבקש אלא ממך שאתה משמר את כל הבריות. א"ל הקב"ה אני מודיעך היכן הוא. אמר לפניו רבונו של עולם גדול עוני מנשוא לא יהא עוני גדול מששים רבוא שהן עתידין להכעיס לפניך במדבר וכיון שאומרים לפניך נושא עון מיד אתה מוחל להם שנאמר ויאמר ה' סלחתי כדברך. באותה שעה אמר הקב"ה אם איני מוחל מיד אני נועל דלת בפני בעל תשובה מיד מחל לו הקב"ה מחצה. שבתחילה א"ל נע ונד תהיה בארץ ולפי שלא עשה תשובה שלמה כתיב וישב בארץ נוד. מכסה פשעיו לא יצליח זה קין. ומודה ועוזב ירוחם זה יהודה. ולפי שגרם יהודה לראובן שהודה לפיכך סמכו משה שנאמר יחי ראובן ואל ימות וזאת ליהודה ועליהן כתיב אשר חכמים יגידו. יהודה אתה יודוך המליכו על אחיו זו מלכות דוד. ד"א יודוך למלוך עליהן בעולם הזה ובעולם הבא. ועמדו ממנו מלכים שנאמר ואלה תולדות פרץ רחבעם אביה אסא עד יכניה וכן לעולם הבא ודוד עבדי נשיא להם לעולם. ועוד משבט יהודה יצתה אלישבע אם הכהונה. ועוד משבט יהודה יצא נחשון ראש לנשיאים. ועוד במסעות היה ראשון ונסע דגל מחנה יהודה. ועוד משבט יהודה יצא בצלאל אלא שעשה המשכן וכל כליו. אחר מיתת יהושע שאלו מי יעלה לנו בתחילה ויאמר ה' יהודה יעלה. ומשבט יהודה יצא עתניאל ראשון לשופטים. ועוד משבט יהודה בועז. ועוד משבט יהודה יצא שלמה והוא בנה את בית המקדש. ועוד משבט יהודה יצא יהושפט ויותם ויאשיהו וזרובבל בן שלתיאל פחת יהודה ומלך המשיח. שלמה בנה בית ראשון זרובבל בנה בית שני ומלך המשיח עתיד לבנות בית המקדש. יהודה הרביעי לשבטים כגון דל"ת שהוא רביעי באל"ף בי"ת. וביום הרביעי ניתלו המאורות וכתיב במשיח וכסאו כשמש נגדי. ונוצלו מבניו ארבעה אחד מבור אריות ושלש מכבשן האש. דוד (הוא) אות רביעי הוא ראש וסוף שנאמר לא יסור שבט מיהודה וגו' וכתיב ונאמן ביתך וממלכתך עד עולם וכתיב לעולם אשמר לו חסדי. וכשם שביום רביעי ניתלו המאורות כך יהודה נולד רביעי לשבטים. ויהודה נמנה ראש לשבטים בארבעה מקומות כנגד לידתו. ועוד כתיב בקרבן נחשון וקרבנו קערת כסף ובכולן כתיב קרבנו. הוסיף לנחשון ו' רמז ליהודה שיצאו ממנו שש צדיקים ויתברכו כל אחד ואחד בשש מדות. בדוד כתיב יודע נגן וגבור [חיל] ואיש מלחמה ונבון דבר [ואיש תאר] וה' עמו. וכתיב בדניאל חנניה מישאל ועזריה שש דברים ילדים אשר אין בהם כל מום וגו'. וכתיב בחזקיהו שש מדות ויקרא שמו פלא יועץ וגו' וכתיב בדניאל די רוח יתירא ביה וכתיב ביה מפשר חלמין ואחוית אחידן ומשרא קטרין. וכתיב במלך המשיח ונחה עליו רוח ה' וגו'. אמר יעקב יהודה בני גלוי וידוע לפני הקב"ה שאתה הצלת את יוסף מן המיתה שאלולי אתה הרגוהו שמעון ולוי ועכשיו תזכה שיודו לך אחיך שהצלת את יוסף מן המיתה ולא נטרדו אחיך לגיהנם. אף בעולם הבא תזכה שיקראו כולם על שמך יהודים. ידך בעורף אויביך. א"ל בני הקשית ערפך ובשת עצמך במעשה תמר תזכה שתהרוג אויביך בדבר שהוא נושקו על ערפו וזה הקשת. ידך בעורף אויביך איזו היא מלחמה שצריכה יד כנגד העורף הוי אומר זה קשת. רבי אלעזר אומר ידיו רב לו איזו היא מלחמה שצריכה שתי ידים הוי אומר זה קשת: