Quotation_auto su Salmi 22:27

בנימן זאב יטרף. כבר רמזתי בלידתו ענין פלגש בגבעה וזהו בנימן זאב יטרף. ורמזתי על המקדש שהיה בחלקו להקריב קרבן בבקר ובערב דכתיב את הכבש אחד תעשה בבקר. זהו בבקר יאכל עד ולערב יחלק שלל. עד שבסבת הקרבנות שורה השכינה בישראל. וכן בסבת התפלות מורידין השכינה לישראל. וזהו בנימן זאב יטרף שתרגום אונקלס בנימן בארעיה תשריה שכינתא. והרמז בזה כי כמו שהזאב טורף ואוכל. כן הכהנים בסבת הקרבנות והחסידים בסבת התפלות מורידין וטורפים השכינה ממעלה למטה. ולפי שבנימן היה בחלקו בהמ"ק. ששם הכהנים והסנהדרין המורידין השכינה למטה. דימהו לזאב הטורף. וזהו בארעיה תשריה שכינתא. ולכן תמצא כי בסבת שביוה"כ נאמר סלחתי כדבריך ושרתה השכינה בישראל. נקרא אותו חדש תשרי לפי שבו שרתה שכינה בישראל. וזה השם של תשרי הוציאוהו ממאמר בנימן זאב יטרף תשרי. לרמוז שבתשרי תשרה השכינה בישראל וכן רמזתי שם על שאול ומרדכי עיין שם. וכן אז"ל נמשל בנימן לזאב על שהוא טורף ובורח. וכן לא נמשכה מלכות בית שאול. ויהודה נמשל לאריה לפי שנמשכה מלכות בית דוד. ובמדרש דרשו אותו על אהוד. מה זאב טורף לפניו ולאחריו. אף אהוד בן גירא בן הימיני עשה לו חרב שהיתה אוכלת לפניה ולאחריה. שנאמר ויעש לו אהוד חרב ולה ב' פיפיות שהיא אוכלת בשני עולמות שהיה עוסק בתורה דכתיב בה חרב פיפיות בידם. וכן דרשו על שאול ולערב יחלק שלל אע"פ שהעריב עליו שמשו שנפל במלחמה. יחלק שלל ומחר חלקו עם הצדיקים בג"ע שנאמר ומחר אתה ובניך עמי. מאי עמי במחיצתי. ד"א מדבר באסתר המלכה שהטריפה מאכל לאותו זאב המן. שנאמר ויבא המלך והמן אל המשתה. בבקר יאכל עד זה יום שני שאכל המן עמה בבקר. שנאמר ויבא המלך והמן לשתות עם אסתר המלכה. ולערב יחלק שלל. ויתלו את המן. מה כתיב אחריו ביום ההוא נתן המלך וגו'. ד"א מדבר במרדכי שטרף לאותו זאב המן. בבקר יאכל עד כד"א ויקח המן את הלבוש ואת הסוס ובבקר היה אותו מעשה. מהו עד עדי. ולערב יחלק שלל ותשם אסתר למרדכי על בית המן. לג' חלקים נחלק ממונו של המן א' למרדכי ואסתר וא' לתלמידי מרדכי וא' לבנין בית המקדש. ושלשתן בפסוק א' יאכלו ענוים וישבעו זה מרדכי ואסתר. יהללו ה' דורשיו אלו ת"ח. יחי לבבכם לעד זה בנין בית המקדש. כד"א ויהיו עיני ולבי שם כל הימים ע"כ: