Quotation_auto su Salmi 29:9

וישמע יתרו מה שמועה שמע ובא ר' יהושע אומר מלחמת עמלק שמע ובא שהיא כתובה בצדו. רבי אלעזר המודעי אומר מתן תורה שמע ובא. שבשעה שנתנה תורה זעו כל מלכי אדמה בהיכליהם שנאמר ובהיכלו כלו אומר כבוד. באותה שעה נתקבצו כל אומות העולם ובאו אצל בלעם ואמרו לו שמא המקום עושה לנו כשם שעשה לדור המבול שנאמר ה' למבול ישב. אמר להם שוטים שבעולם כבר נשבע הקב"ה לנח שאינו מביא מבול לעולם שנאמר כי מי נח זאת לי וגו'. אמרו לו שמא מבול של מים אינו מביא אבל מביא הוא מבול של אש אמר להם אינו מביא לא מבול של מים ולא מבול של אש אלא תורה נותן לעמו שנאמר ה' עוז לעמו יתן. וכיון ששמעו כלם את הדבר הזה מפיו נסו כולן והלכו איש איש למקומו. רבי אלעזר המודעי אומר קריעת ים סוף שמע ובא שבשעה שנקרע ים סוף לישראל שמעו מסוף העולם ועד סופו שנאמר ויהי כשמוע כל מלכי האמרי וגו'. וכן רחב אומרת לשלוחי יהושע כי שמענו את אשר הוביש ה' וגו' ונשמע וימס לבבנו ולא קמה עוד רוח וגו'. אמרו רחב הזונה בת עשר שנים היתה בשעה שיצאו ישראל ממצרים וכל אותן ארבעים שנה שהיו ישראל במדבר זנתה. לסוף חמישים שנה נתגיירה היא אמרה לפני הקב"ה רבונו של עולם בשלושה דברים אלו חטאתי לפניך בשלושה דברים אלו מחול לי בחבל בחלון ובחומה. זה שאמר הכתוב לריח שמניך טובים אמר ר' ינאי הראשונים נתת להם ריח מצות. אדם נתת לו שבעה מצות. נח אבר מן החי ריח מצות נתת להם. אבל אנו כשבאנו לסיני כאדם שמערה מפי חבית היית מערה לנו. שמן תורק שמך אמר ר' ברכיה כשם שהשמן מאיר כך התורה מאירה. על כן עלמות אהבוך העולם הזה והעולם הבא.

דבר אחר אנכי ה' אלקיך כשעמד המקום ואמר אנכי ה' אלקיך היה ארץ חלה שנאמר ה' בצאתך משעיר וגו' ואומר הרים נזלו מפני ה' ואומר קול ה' בכח קול ה' בהדר קול ה' יחיל וגו' קול ה' שובר ארזים קול ה' יחולל אילות עד שנתמלאו בתיהן מזיו השכינה. באותה שעה נתכנסו כל אומות העולם ובאו אצל בלעם ואמרו לו שמא מבול מביא לעולם אמר להם כבר נשבע המקום שאינו מביא מבול שנאמר כי מי נח זאת לי אשר נשבעתי וגו'. אמרו לו שמא מבול של מים אינו מביא אבל מביא מבול של אש אמר להם לא מבול של מים ולא מבול של אש הוא מביא אלא הקב"ה רוצה ליתן תורה לעמו שנאמר ה' עוז לעמו יתן. כיון ששמעו את הדבר הזה פנו כולן והלכו איש איש למקומו. ולפיכך נתבעו אומות העולם בתורה שלא ליתן פתחון פה לאומות אלו נתבענו כבר קבלנו עלינו הרי שנתבעו ולא קבלו עליהם. ויאמר ה' מסיני בא נגלה על בני עשו הרשע ואמר להם מקבלים אתם עליכם את התורה אמרו לו מה כתיב בה אמר להם לא תרצח אמרו לו הוא ירושה שהוריש לנו אבינו ועל חרבך תחיה. נגלה על בני עמון ומואב אמר להם מקבלים את תורה אמרו לו מה כתיב בה אמר להם לא תנאף אמרו לו והלא כולן בני מנאפים הן שנאמר ותהרין שתי בנות לוט מאביהן. נגלה על בני ישמעאל אמר להם מקבלין אתם עליכם התורה אמרו לו מה כתיב בה אמר להם לא תגנוב אמרו לו זו ברכה שנתן לנו אבינו שנאמר והוא יהיה פרא אדם וכתיב כי גונב גונבתי. וכשבא אצל ישראל מימינו אש דת למו פתחו כלם ואמרו כל אשר דבר ה' נעשה ונשמע וכן הוא אומר עמד וימודד ארץ ראה ויתר גוים. ר' (ישמעאל) [שמעון] בן אלעזר אומר ומה בשבע מצות שנצטוו בני נח לא יכלו לעמוד בהן על אחת כמה וכמה בכל המצות שבתורה. משל למלך שהיו לו שני אפוטרופין אחד ממונה על אוצר של כסף ושל זהב ואחד ממונה על אוצרות של תבן נחשד זה שהיה ממונה על אוצר של תבן והיה מתרעם על שלא מנו אותו על אוצר של כסף ושל זהב אמרו לו ריקה אם על אוצר של תבן נחשדת היאך יאמינו אותך על אוצר של זהב וכסף. והרי דברים קל וחומר ומה בשבע מצות שנצטוו בני נח לא יכלו לעמוד בהן על אחת כמה וכמה בכל המצות שבתורה. ומפני מה לא נתנה תורה בארץ ישראל שלא יהא פתחון פה לאומות העולם לומר לפי שנתנה תורה בארצו לפיכך לא קבלנו עלינו.