Quotation_auto su Salmi 3:78

מה טובו אוהליך יעקב. הנה בזאת הברכה בישר לישראל בבנין בתי מקדשים. ולזה אמר מה טובו אהליך יעקב. כי בסבת בית המקדש יש להם כל הטובות וקונין הטוב הצפון לצדיקים. בסבת השכינה והקרבנות. ואמר משכנותיך ישראל. לרמוז להם שעתידים ליחרב ולתת משכן בעונם. ועם כל זה הם נקראים משכנות לפי שהשכינה שורה בהם. כאומרם אע"פ שהם שוממים בקדושתם הם עומדים. וזה שאמרו במדרש תהלים קולי אל ה' אקרא. אמר ר' ברכיה בזמן שבית המקדש קיים היית עונה אותנו. ומנין כשהוא חרב שנאמר ויענני מהר קדשו סלה. ואמר כנחלים נטיו. לפי שהוא אמר מה טובו אהליך יעקב והדברים היפים והנעימים אין להם כל כך קיום כאומרו הוד והדר פעלו. ועכ"ז וצדקתו עומדת לעד. וכן אמר הוד והדר לבושו ועכ"ז ותשחק ליום אחרון. וכן בכאן אמר אע"פ שאוהליך הם טובים ונעימים. יהיה להם קיום והמשכה. וזהו כנחלים נטיו כאומרם מושחים את המלכים ע"ג מעיין כדי שתמשך מלכותם. ולפי שהנחלים לפעמים מתיבשים. לזה אמר כגנות עלי נהר שהנהר מושך המים. ואמר כאהלים נטע ה'. לרמוז על סמני הקטרת כאומרו בשמים ראש מר דרור. וכתיב מר אהלים וקנמון. כארזים עלי מים כאומרו עצי שטים עומדים. וכתיב אפריון עשה לו המלך שלמה מעצי הלבנון. וכתיב ארזי לבנון אשר נטע. ואמר עלי מים. להורות ג"כ שישלח חירם מלך צור ארזים על הים. כדכתיב ואנחנו נכרות עצים מן הלבנון בכל צרכך ונביאם לך דברות על ים יפו ואתה תעלה אותם לירושלם. ואמר יזל מים מדליו. לרמוז שאע"פ שיבא זמן שיהיו ישראל דלים. יהיה זרעם כמים רבים. וירם מאגג מלכו. בסבת בית המקדש שתהיה בחלקו של בנימן. וזה רמז על שאול שבא מבנימין. ואע"פ ששאול חטא ואבד מלכותו. נשאר האל שהוציאם ממצרים ביכלתו. והוא ישים עליהם מלך גבור כארי. ויאכל גוים צריו. רמז לדוד ולשלמה אשר בימיו נבנה בהמ"ק. ואז נתקיים מברכיך ברוך ואורריך ארור. בסבת בהמ"ק וקרבנותיו:

וישלח ה' שרב ושמש וחום בארץ מצרים ויבער בשר האדם עליו כאשר יבער השמש בתקופת תמוז ויצר להם מאד ותרד בת פרעה לרחוץ מפני החום והשרב. ותשלח את אמתה ותקחה ר' יהודה ור' נחמיה חד אמר ידה וחד אמר שפחתה. מאן דאמר ידה דכתיב אמתה ומאן דאמר שפחתה מדלא כתיב ידה. ולמאן דאמר שפחתה הא אמרת בא גבריאל וחבטן בקרקע. דשייר לה חדא דלאו אורח ארעא למיקם בת מלכא לחודא. ולמאן דאמר ידה ליכתוב ידה הא קא משמע לן דאישתרבב אישתרבובי כדאמר מר וכן אתה מוצא באמתה של בת פרעה וכן אתה מוצא בשיני רשעים שנאמר שני רשעים שברת אל תקרי שברת אלא שרבבת. ותפתח ותראהו את הילד ותרא מבעיא ליה אלא שראתה עמו שכינה. והנה נער בוכה קרי ליה נער וקרי ליה ילד תנא הוא ילד וקולו כנער דברי ר' יהודה. אמר ליה ר' נחמיה אם כן עשיתו למשה בעל מום אלא מלמד שעשתה לו אמו חופת נערים בתיבה:

שלשה דברים שמע משה מפי הגבורה ונבהל ונרתע לאחוריו. בשעה שאמר לו ועשו לי מקדש אמר משה לפני הקב"ה רבונו של עולם כתיב הנה השמים ושמי השמים לא יכלכלוך ואתה אומר ועשו לי מקדש אמר ליה הקב"ה משה לא כשם שאתה סבור אלא עשרים קרש בצפון ועשרים קרש בדרום ושמונה במערב ואני יורד ומצמצם שכינתי למטה דכתיב ונועדתי לך שם ודברתי וגו'. ובשעה שאמר את קרבני לחמי אמר משה אם מכניס אני כל החיות שבעולם יש בהן העלאה אחת או כל העצים שבעולם יש בהן הבערה אחת ולבנון אין די בער וחיתו אין די עולה אמר ליה הקב"ה לא כשם שאתה סבור אלא זו האשה אשר תקריבו לה' כבשים ולא שנים בבת אחת אלא את הכבש אחד תעשה בבקר. ובשעה שאמר ונתנו איש כפר נפשו אמר משה מי יוכל ליתן פדיון נפשו אח לא פדה יפדה איש ויקר פדיון נפשם, אמר לו הקב"ה לא כשאתה סבור אלא זה יתנו כזה יתנו. משל למלך שהיתה לו בת קטנה עד שלא הגדילה ובאתה לידי סימנין היה רואה אותה בשוק מדבר עמה במבואות מדבר עמה כיון שהגדילה ובאתה לידי סימנין אמר אין כבודה של בתי שאהיה מדבר עמה בפרהסיא אלא עשו לי אפוליון שאהיה מדבר עמה. כך בתחלה כי נער ישראל ואהבהו. במצרים ראו אותו ועברתי בארץ מצרים, בים ראו אותו וירא ישראל את היד הגדולה. בסיני ראו אותו פנים בפנים דבר ה' עמכם. כיון שקבלו את התורה ונעשו לו אומה שלמה אמר אין כבודם של בני אדם שאהא מדבר עמהם בפרהסיא אלא ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם. זהו שאמר הכתוב רבים אומרים לנפשי אלו אומות העולם דכתיב הוי המון עמים רבים אומרים לנפשי אומה ששמעה [אנכי] ה' אלקיך לסוף ארבעים יום עשו את העגל יש לו ישועה אין לו ישועה באלקים סלה. אמרו ישראל ואתה ה' הסכמת עמהם ואמרת זובח לאלקים יחרם. מגן בעדי שהגנת עלי בזכות אבותי אברהם יצחק ויעקב. כבודי ששכנת שכינתך בתוכנו שנאמר ועשו לי מקדש וגו'. ומרים ראשי תחת שהיינו חייבין לך הרמת ראש נתת לנו תלוי ראש על ידי משה ואמרת כי תשא את ראש:

וידבר ה' אל אהרן. שומע אני שהדבור לאהרן ת"ל זכרון לבני ישראל מען אשר לא יקרב איש זר וגו' הא למדנו שהדבור למשה שיאמר לאהרן. ואני ברצון, הנה בשמחה דברי רבי ישמעאל. אמרו לו תלמידיו רבינו לפי שהוא אומר אני הנני מביא את המבול מים על הארץ שומע אני שיש שמחה לפני המקום [א"ל יש שמחה לפני המקום] כשיאבדו מכעיסיו מן העולם, וכה"א בטוב צדיקים תעלוז קריה ובאבוד רשעים רנה ואמר שני רשעים שברת וגו' ואומר לה 'הישועה וגו' ואומר ה' מלך עולם ועד וגו' ואומר יתמו חטאים מן הארץ וגו'. רבי נתן אומר ואני מוסיף על עבודתם, הנה בשמחה, וכה"א וגם הנה הוא יוצא לקראתך וראך ושמח בלבו: