Quotation_auto su Salmi 37:14

ויאמר קין אל הבל אחיו על מה היו מדיינין אמרו בואו ונחלוק את העולם אחד נטל את הקרקעות ואחד נטל מטלטלין דין אמר ארעא דאת קאים עלה דידי ודין אמר מה דאת לביש דידי דין אמר חלוץ ודין אמר פרח מתוך כך ויקם קין וגו', רבי יהושע דסכנין בשם רבי לוי אמר שניהם נטלו את הקרקעות ושניהם נטלו את המטלטלין ועל מה היו מדיינין זה אומקר בתחומי יבנה בית המקדש וזה אומר בתחומי יבנה שנארמ ויהי בהיותם בשדה ואין שדה אלא בית המקדש כד"א אבהו חוה הראשונה חזרה לעפרה ועל מה היו מדיינין א"ר הונא על תאומה יתרה שנולדה עם הבל זה אומר אני נוטלה שאני בכור וזה אומר אני נוטלה שנולדה עמי ומתוך כך ויקם קין. א"ר יוחנן הבל היה גבור מקין שאין ת"ל ויקם אלא מלמד שהיה נתון תחתיו א"ל שנינו בעולם מה אתה הולך ואומר לאבא נתמלא עליו רחמים מיד עמד עליו והרגו מן תמן אינון אמרין טב לביש לא תעביד וכו'. ויהרגהו במה הרגו רשב"ג אומר בקנה הרגו דכתיב וילד לחבורתי דבר שהוא עושה חבורה ורבנין אמרי באבן הרגו שנאמר כי איש הרגתי לפצעי דבר שהוא עושה פצעים וי"א נתבונן קין מהיכן שחט אביו אותו הפר שנאמר ותיטב לה' משור פר ומשם הרגו מן הצואר מקום הסימנין ומי קברו א"ר אלעזר בן פדת עופו השמים וחיותל טהורות קברוהו ונתן להם הקב"ה שכרן לשתי ברכות שמברכין עליהן א' לשחיטה וא' לכסוי הדם. רבי יהושע דסכנין כשם רבי לוי אמר כתיב חרב פתחו רשעים וגו' חרב פתחו רשעים ודרכו קשתם זה קין להפיל עני ואביון לטבוח ישרי דרך זה הבל חרבם לאפרכוס שהיה מהלך באמצע פלטיא מצא הרוג א' ואחר עומד על גביו א"ל מי הרגו א"ל מה את בעי ליה גבי ואנא בעי ליה גבך א"ל לא אמרת כלום אלא משל לאחד שנכנס לגינה ולקט תותים ואכל והיה בעל הגינה רץ אחריו א"ל מה בידך א"ל אין בידי כלום א"ל לא אמרת כלום אלא משל לאחד שנכנס לגינה ולקט תותים ואל והיה ידיך מלוכלכות כך אמר קין. להקב"ה השומר אחי אנכי א"ל הקב"ה הא רשע קול דמי אחיך צועקים אלי מן האדמה משל לאחד שנכנס למרעה וחטף גדי א' והפשילו לאחוריו והיה בעל המרעה רץ אחריו א"ל מה בידך א"ל אין בידי כלום א"ל והלא הוא מפעה אחריך כך קול דמי אחיך (שאר קיטעא כתוב לעיל ברמז כ"ח) קול דמי אחיך שלא כדיני ממונות דיני נפשות דיני ממונות אדם נותן ממון מתכפר לו דיני נפשות דמו ודם זרעיותיו תלויין בו עד סוף העולם שכן מצינו בקין שהרג את אחיו שנאמר קול דמי אחיך אינו אורמ דם אחיך אלא דמי אחיך דמו ודם זרעיותיו. ד"א דמי אחיך שהיה דמו מושלח על העצים ועל האבנים אמר רב יהודה בריה דרבי חייא מלמד שעשה קין בהבל אחיו פציעות פציעות חבורות חבורות שלא היה יודע מהיכן הנשמה יוצאה עד שהגיע לצואור ומיום שפתחה הארץ וקבלתו לדמו של הבל שוב לא פתחה שנא' מכנף הארץ זמירות שמענו מכנף הארץ ולא מפי הארץ איתיביה חזקיה אחיו ותפתח הארץ את פיה א"ל לרעה פתחה לטובה לא פתחה. אמר רב יהודה בריה דרבי חייא גלות מכפרת מחצה מעיקרא כתיב נע ונד ולבסוף כתיב וישב בארץ נוד. אמר רב יהודה אמר רב גלות מכפרות ג' דברים שנא' כה אמר ה' היושב בעיר הזאת ימות בחרב וברעב ובדבר רבי יוחנן אמר גלות מכפרת על הכל שאנ' כתבו את האיש הזה ערירי ובתר דגלה כתיב ובני יכניה אסיר שאלתיאל בנו:

ויהי בימי אמרפל כתיב חרב פתחו רשעים חרבם תבא בלבם. מעשה בר' אליעזר בן הורקנוס שהיו אחיו חורשים במישור והוא היה חורש בהר ונשברה רגל פרתו ונשברה לטובתו ברח והלך אצל רבן יוחנן בן זכאי והיה אוכל קזוזות אדמה עד שהיה בפיו ריח רע. הלכו ואמרו לו לרבן יוחנן בן זכאי ריח פיו של רבי אליעזר קשה א"ל כשם שהבאשת ריח פיך על התורה כך ריח תלמודך יהא הולך מסוף העולם ועד סופו. לאחר ימים עלה אביו לנדותו מנכסיו ומצאו שהיה יושב ודורש וכל גדולי המדינה יושבין לפניו ציצית הכסת ונקדימון בן גוריון ובן כלבא שבוע ומצאו יושב ודורש הפסוק הזה. חרב פתחו רשעים דרכו קשתם זה אמרפל וחבריו. להפיל עני ואביון זה לוט. לטבוח ישרי דרך זה אברהם. חרבם תבא בלבם ויחלק עליהם לילה הוא ועבדיו ויכם. א"ל לא עליתי לכאן אלא לנדותך מנכסי הרי לך כולן נתונין במתנה אמר הרי הן עלי חרם ואיני אלא שוה בם לאחי. גם זו רעה חולה כל עמת שבא כן ילך כמא דאתא בחליטין כך הוא אזיל בחליטין. כשם שפתח בארבע מלכיות כך אינו חותם אלא בארבע מלכיות. את כדרלעמר ותדעל ואמרפל ואריוך. כך אינו חותם אלא בארבע מלכיות בבל מדי יון ואדום. למה כל אלה חברו אל עמק השדים כדי שיבואו ויפלו ביד אברהם. דבר זה עלה בידנו מן הגולה כל מקום שנאמר ויהי בימי צרה וכו' (כדכתוב בריש מגלת אסתר). שלש שמות נקראו לו כוש נמרוד אמרפל. כוש שהיה כושי ודאי. נמרוד שהעמיד מרד בעולם. אמרפל שהיה אמירתו אפלה דאמרי ואפלי בעלמא דאמרי ואפלי באברהם שאמר לו לירד לכבשן האש. ותדעל מלך גוים אתר הוא תמן ברומי ונטלו אדם אחד והמליכו אותו עליהם ותדעל שמו.