Quotation_auto su Salmi 37:29

וישמעו את קול ה' אלהים מתהלך בגן שמענו שיש הלוך לקול הלוך לאש לא שמענו והיכן שמענו להלן ותהלך אש ארצה. מהלך אין כתיב כאן אלא מתהלך מקפץ ועולה. עיקר שכינה בתחתונים היתה כיון שחטא אדם הראשון נסתלקה לרקיע ראשון עמד קין וחטא נסתלקה לרקיע שני עמד דור אנוש נסתלקה לרקיע ג' דור המבול נסתלקה לרקיע ד' דור הפלגה נסתלקה לרקיע ה' סדומיים נסתלקה לרקיע ו' מצרים נסתלקה לרקיע ז' ועמדו ז' צדיקים והורידו אותה לארץ אברהם יצחק ויעקב לוי קהת עמרם ומשה דכתיב צדיקים יירשו ארץ וגו' ורשעים מה עושים פורחין באויר אלא צדיקים ישכינו שכינה בארץ. וישמעו קולן של אילנות אומרים הא גנבא דגנב דעתיה דברייה שמע קולן של מלאכי השרת אומרים מתהלך מת הלך לו אותו שבגן א"ל הקב"ה לרוח היום הרויחו לו את היום כך אמרתי לו כי ביום אכלך ממנו מות תמות אי אתם יודעים אם יום אחד משלי או יום אחד משלכם הריני נותן לו יום אחד משלי שהוא אלף שנים והוא חי תתק"ל שנה ומניח ע' לבנים הדא הוא דכתיב ימי שנותינו בהם שבעים שנה. לרוח היום לרוח מזרחית דגן. לרוח שהוא עולה עם היום. זבדי בן לוי אמר לרוח מערבית דגן לרוח שהיא שוקעת עם היום על דעתיה דרב הקשה עליו כל שהיום עולה הוא מרתיח על דעתיה דזבדי ריתח עליו כל שהיום שוקע הוא צונן. ויתחבא האדם גרע קומתו ונעשה מאה אמה. בתוך עץ הגן רמז לתולדותיו שיהו נתונין בארונות של עץ. אל יכנס אדם פתאום לבית חבירו וילמדו כל אדם דרך ארץ מן המקום שעמד על פתח הגן וקרא לו לאדם שנאמר ויקרא ה' אלהים אל האדם ויאמר לו איכה. רבי יוחנן כד הוה סליק למשאל בשלמיה דרבי חנינא הוה מבעבע על שם ונשמע קולו. אמר רבי שמעון ד' דברים הקב"ה שונאן ואני אין אני אוהבן האוחז באמתו ומשתין והמשמש מטתו ערום והאומר דברים שבינו ובין אשתו בפרהסיא והנכנס לביתו פתאום וכל שכן לביתו של חבירו. רבי אבהו בשם רבי יוסי ברבי חנינא והמה כאדם עברו ברית אמר הקב"ה אדם הראשון הכנסתיו לגן עדן וצויתיו ועבר על צוויי ודנתיו בגרושין ובשלוחין וקוננתי עליו איכה. הכנסתיו לגן עדן ויקח ה' אלהים את האדם וגו' וצויתיו שנאמר ויצו ה' אלהים על האדם ועבר על צוויי המן העץ אשר צויתיך. ודנתיו בשלוחין וישלחהו ה' אלהים. ודנתיו בגרושין ויגרש את האדם. וקוננתי עליו איכה ויאמר לו איכה איכה כתיב. אף בניו הכנסתים לארץ ישראל דכתיב ואביא אתכם אל ארץ הכרמל וצויתים צו את בני ישראל ועברו על צוויי וכל ישראל עברו תורתך ודנתי אותם בגרושין מביתי אגרשם ודנתי אותם בשלוחים שלח מעל פני ויצאו וקוננתי עליהם איכה ישבה בדד:

ויהי ביום כלות משה. זש"ה באתי לגני אחותי כלה, רבי עזריה בשם רבי סימון אמר משל למלך שכעס על מטרונא (והורידה) [וטרדה] והוציאה מתוך פלטין שלו, לאחר זמן בקש להחזירה, אמרה יחדש לי דבר ואחר כך הוא מחזירני, כך לשעבר הקב"ה מקבל קרבנות מלמעלה שנאמר וירח ה' את ריח הניחוח, ועכשיו הוא מקבל מלמטה הה"ד באתי לגני, באתי לגן אין כתיב כאן אלא באתי לגני, לגנוני, במקום שהוא עיקרה מתחלה, עיקר שכינה בתחתונים היה הה"ד וישמעו את קול ה', מהלך אין כתיב כאן אלא מתהלך, מקפץ וסליק. כתיב צדיקים יירשו ארץ ויכנו לעד עליה, ורשעים היכן הן פורחין באויר, אלא וישכנו לעד עליה, יכשינו שכינה עליה וכו' (כתוב ברמז כ"ז). לכך נאמר ויהי ביום כלות משה, משה זכה והורידה לארץ. אפריון עשה לו המלך שלמה [אפריון זה אהל מועד, עשה לו המלך שלמה] זה מלך שהשלום שלו, משל למלך שהיתה לו בת קטנה וכו' (כתוב ברמז שס"ה), למה היה אהל מועד דומה למערה שהיא נתונה על שפת הים [ועלה הים] והציף המערה ומתמלאת מן הים והים לא חסר כלום, כך אהל מועד נתמלא מזיו השכינה, לכך נאמר ויהי ביום כלות משה. ביום חתונתו זה אהל מועד וביום שמחת לבו זה בנין בית עולמים, להקים המשכן אין כתיב כאן אלא להקים את המשכן, מה הוקם עמו, עולם הוקם עמו, שעד שלא הוקם המשכן היה העולם רותת, משהוקם המשכן נתבסס העולם, לכך נאמר ויהי ביום כלות משה כלת כתיב ביומא דעלת כלתא לגנונא. רבי אלעזר אמר ביום כתות משה, ביום שכלו הקמותיו. תנא בכל יום ויום היה משה מעמיד את המשכן ובכל בקר ובקר מקריב קרבנותיו עליו (ובשביעי) [ובשמיני] העמידו ולא פרקו. אמר רבי זעירא מכאן (פ) שהקמת לילה פסולה לעבודה ביום, רבי שמואל בר נחמן אמר אף בשמיני העמידו ופרקו. רבי אלעזר אמר ביום כלות משה ביום שכלו המזיקין מן העולם, ומאי טעמא לא תאונה אליך רעה ונגע לא יקרב באהליך [משעה שכלו המזיקים מן העולם]. אמר ר' יוחנן מה לי ללמוד ממקום אחר נלמד ממקומו, יברכך ה' וישמרך מן המזיקין, רבי יוחנן אמר ביום שכלתה איבה מן העולם, שעד שלא הוקם המשכן היתה איבה וקנאה ותחרות ומצות ומחלוקת בעולם, אבל משהוקם המשכן נתנה אהבה וחבה וריעות וצדק ושלום בעולם, ומה טעם אשמעה מה ידבר האל וגו'. ריש לקיש אמר מה לי ללמוד ממקום אחר נלמד ממקומו, וישם לך שלום. וימשח אותו ויקדש אותו, מכיון דכתיב וימשח אותו ויקדש אותו לאיזה דבר נאמר וימשחם ויקדש אותם. רבי תחליפא קיסריא וריש לקיש, חד אמר משהיה מושח כלם כאחד חוזר ומושח כל אחד ואחד, וחרנא אמר משיחה בעולם הזה ומשיחה לעולם הבא. ודכוותה וחברת את היריעות, חד אמר (פא) משהיה מחבר כל אחת ואחת היה מחבר (כל אחד ואחד) [כולם כאחת], וחרנא אמר וחברת את היריעות וגו' והיה המשכן אחד אחד למדידה ואחד למשיחה. זש"ה נוצר תאנה יאכל פריה אין הקב"ה מקפח שכר כל בריה, אלא במה שאדם יגע ונותן נפשו על הדבר אין הקב"ה מקפח שכרו, [תדע לך שהרי] בנה שלמה את בית המקדש שנאמר ויבן שלמה את הבית ויכלהו, ובשביל שנתן דוד נפשו עליו שיבנה שנאמר זכור ה' לדוד את כל ענותו וגו', עד אמצא מקום לה', לא קפח הקב"ה את שכרו, אלא כתבו על שמו שנאמר מזמור שיר חנוכת הבית לדוד [וכי דוד חנכו והרי שלמה חנכו, אלא לפי שנתן דוד נפשו עליו נקרא על שמו]. וכן אתה מוצא הכל נתנדבו למשכן, הנשים טוו ויעשו כל חכם לב, ועשה בצאלאל ואהליאב, ובשביל שנתן משה נפשו עליו שלא יטעו ויעשו כשם שהראה לו הקב"ה, לכך נאמר על כל דבר ודבר כאשר צוה ה' את משה, וכן הוא אומר ויהי ביום כלות משה: