Quotation_auto su Salmi 45:3

והנה יש לספק בזאת הפרשה. אחר שיעקב הוליד י"ב שבטי ישראל לרמז גדול אחוזים במרכבה בסוד י"ב חותמות וי"ב גבולי אלכסון וי"ב מזלות. איך יעקב אבינו ע"ה לא קרא שמות לבניו אחר שהיה בהם סודות גדולים. ועזב לנשיו שיקראו להם שמות. כי לא תמצא בכולם אלא ותקרא את שמו. קראה את שמו. חוץ מלוי שנאמר בו על כן קרא שמו לוי. ואף בזה אמרו ז"ל הקב"ה קראו כן ללותו במתנות כהונה. ויעקב היה מחריש בכולם ואין דובר דבר. וכן בלקיחת השפחות היה עושה מאמר הנשים שאומרים בא נא אל שפחתי וכן היה עושה. וזה דבר גדול לא ידענו סודו. אלא שיש לנו להודות לקבלה שאומר שכל אלו הדברים היו ברוח הקודש. והן היו נביאות ונחה עליהן הרוח והיו יודעות שהיו עתידות לילד י"ב שבטים שבטי יה עדות לישראל. ולפי שיעקב ידע כל זה מענין הסולם לקח ד' נשים. כי כן היו ראויות לו מששת ימי בראשית. וידע ג"כ שהיה עתיד להוליד י"ב שבטים. ולפי שהוא ידע שנשיו כל מה שעושות הוא ברוח הקדש. לא היה מקפיד בקריאת השמות. כי אולי כולם היו בהסכמת השמות קודם שיקראום. ויעקב היה אומר שם זה ראוי לזה ושם זה ראוי לזה. או שיעקב היה יודע שהם היו נשים חכמות ורוח הקדש שורה עליהן. ולכן הן היו משימות שמות בארץ. ולמעלה היו מסכימין עמהם. ולכן בכולם כתיב ותקרא שמו קראה שמו חוץ מלוי שכתוב בו קרא שמו לוי. כי אולי אביו קרא שמו כן או הקב"ה כמאמרם ז"ל. לפי שהיה מיוחד בשבטים. ואפילו בזה יש לנו להודות שלא היה רצונה לקרוא לו לוי במה שאמרה הפעם ילוה אישי אלי. ובהכרח הגמור שמו היה ראוי להודות על זה החיבור. כי אולי בעלה היה נפרד ממנה. ואמר שבסבת זה הבן יתחבר בעלה אליה. וזה ילוה אישי אלי. ואם כן ראוי יהיה שיאמר בכאן גם כן קראה או תקרא. אחר שהיא במאמרה כבר שמה השם. אלא שיש לנו לומר שהשם הסכים על ידה וקראה שמו לוי. וזהו היה כענין הכהנים שמברכים את העם והשם יתברך היה מסכים על ידם. וכשהיו מוציאין המלה מפיהם היה בה תערובת רוח הקדש. וכמו שאמר וענו הלוים ואמרו אל כל ישראל קול רם. ואמרו בירושלמי בקולו של רם ועוד אפרש זה בעז"ה. וכן היה בכאן בכל שמות השבטים בהתעוררות רוח הקדש ובקולו של רם. אלא שבשבט הלוי מפני כבוד התורה והכהונה קפץ השם יתברך וקרא שמו לוי. כמו שהיא אמרה ילוה אישי אלי. וזהו על כן קרא שמו לוי. ואולי על זה נקרא שמו לוי על סוד החבור שנתחבר השם עם לאה. כאלו חצי השם שמה לאה כאומרה ילוה אישי אלי. וחצי השם האחר קרא לו הקב"ה לוי וזה מחובר משניהם. וכל זה להורות מעלת האמהות שכלם היו נביאות. ולהורות על מעלת לוי תמצא שנאמר בו על כן קרא שמו לוי מה שלא נאמר בכל השבטים אלא בשבט יהודה ודן. והטעם שכתב באלו השלשה על כן. אמרו רבותינו ז"ל כל מקום שנאמר בו על כן מרובה באוכלוסים חוץ משבט לוי שהארון מכלה בהם. רמזו כי ראוי היה להיות מרובה באוכלוסים אחר שנאמר בו על כן. כי על כן יש בו ברכה ותוספת טובה כאומרו על כן ברכך אלהים לעולם. וכן אמרו נאום הגבר הוקם על. על בגימטריא מאה ברכות. ואם כן אחר שנאמר בו על כן. ראוי היה שיהיה מרובה באוכלוסים והיה ממועט באוכלוסים. והטעם לפי שהארון היה מכלה בהם. כלומר כי מצד קדושת הארון היו נפרשים מנשותיהן. ולכן לא היו יכולים לפרות ולרבות. ואולי נאמר כי הטעם שנאמר בלוי על כן להורות על מעלת השבט לפי שהוא היה מברך את ישראל בברכותיו. כדכתיב אמור להם יברכך ה'. ולפי שבהם סוד הברכה והשלום כדכתיב וישם לך שלום. לפיכך כתב בו על כן. כי על כן יש בו ברכה כדכתיב על כן ברכך אלהים. וכן הוקם על. אלו ק' ברכות כמנין על. וזה לפי שהברכות ראויות לכהן אחר שהם מברכים לעם. וזהו ואני אברכם. וכן ברך ה' חילו. וכן מלת כן עולה בגימטריא שבעים רמז לשם המפורש של ע"ב הראוי לכהן שבו היה מכפר ומברך לישראל כמו שאמר אנא בשם כפר נא וגו'. בין שיהיה שם של ד' אותיות שמתגלגל בצירופו ע"ב. בין שיהיה שם המפורש של ע"ב ממש. סוד השמות והברכות לא ניתן אלא לשבט לוי:

ואברהם זקן בא בימים כתיב עטרת תפארת שיבה בדרך צדקה תמצא ר"מ אזל לממלא ראה אותן כולן שחורי ראש אמר להם תאמר ממשפחות בני עלי אתם דכתיב ביה וכל מרבית ביתך ימותו אנשים אמרו לו ר' התפלל עלינו אמר להם לכו וטפלו בצדקה ואתם זוכים לזקנה דכתיב עטרת תפארת שיבה מהיכן היא מצויה בדרך צדקה. ממי את למד מאברהם על ידי שנאמר בו ושמרו דרך ה' לעשות צדקה זכה לזקנה שנאמר ואברהם זקן. עוז והדר לבושה עוז והדר לבושה של תורה. ותשחק ליום אחרון אימתי משחקת ליום אחרון מתן שכרה לעתיד לבא ממי אתה למד מאברהם על ידי שכתוב ושמרו דרך ה' וגו' זכה לזקנה שנאמר ואברהם זקן. אורך ימים בימינה לעתיד לבוא בשמאלה עושר וכבוד בעולם הזה אפילו שהיא באה להשמאיל לאדם עושר וכבוד ממי אתה למד מאברהם על ידי שכתוב בו וכו'. יפיפית מבני אדם נתיפית בעליונים שנאמר אראלם צעקו חוצה נתיפית בתחתונים נשיא אלקים אתה בתוכנו על כן ברכך אלקים לעולם וה' ברך את אברהם בכל. מי יעלה בהר ה' זה אברהם. ומי יקום במקום קדשו זה אברהם שנאמר וישכם אברהם בבקר אל המקום. נקי כפים אם מחוט ועד שרוך נעל. ובר לבב חלילה לך מעשות כדבר הזה. אשר לא נשא לשוא נפשו זה נפשו של נמרוד. ולא נשבע למרמה הרמותי ידי אל ה'. ישא ברכה מאת ה' וה' ברך את אברהם בכל. אברהם היה מברך את הכל שנאמר ונברכו בך כל משפחות האדמה ומי מברך את אברהם הקב"ה שנאמר וה' ברך את אברהם בכל. משה נסן של ישראל מה תריבון עמדי מה תנסון את ה' ומי הוא נסו של משה הקב"ה שנאמר ויקרא שמו ה' נסי. דוד רועה של ישראל שנאמר אתה תרעה את עמי את ישראל. ומי הוא רועה של דוד הקב"ה שנאמר ה' רועי לא אחסר. ירושלים אורו של עולם שנאמר והלכו גוים לאורך ומלכים לנגה זרחך. ומי הוא אורו של ירושלים הקב"ה שנאמר והיה ה' לך לאור עולם. ואברהם זקן בא בימים זקן זה שקנה שני עולמים. יש לך אדם שהוא בזקנה ואינו בימים בימים ואינו בזקנה אבל כאן זקנה כנגד ימים וימים כנגד זקנה. בא בימים בא בדיופלין ר' ברכיה אמר בא בפילון מפולש לחיי העולם הבא. אמר ר' יצחק בא באותן הימים שכתוב בהן עד אשר לא יבואו ימי הרעה. וה' ברך את אברהם בכל ר' יהודה אומר שנתן לו נקבה. אמר ר' נחמיה עיקר ביתו של מלך לא כתיב בו ברכה. אלא וה' ברך את אברהם בכל שלא נתן לו נקבה כל עיקר. ר' לוי אמר תלת שהשליטו ביצרו ועשה ישמעאל תשובה בימיו ולא חסר קילרין שלו כלום ר' לוי בשם רבי חמא בר חנינא שלא חזר ונסה אותו:

ואברהם זקן בא בימים כתיב עטרת תפארת שיבה בדרך צדקה תמצא ר"מ אזל לממלא ראה אותן כולן שחורי ראש אמר להם תאמר ממשפחות בני עלי אתם דכתיב ביה וכל מרבית ביתך ימותו אנשים אמרו לו ר' התפלל עלינו אמר להם לכו וטפלו בצדקה ואתם זוכים לזקנה דכתיב עטרת תפארת שיבה מהיכן היא מצויה בדרך צדקה. ממי את למד מאברהם על ידי שנאמר בו ושמרו דרך ה' לעשות צדקה זכה לזקנה שנאמר ואברהם זקן. עוז והדר לבושה עוז והדר לבושה של תורה. ותשחק ליום אחרון אימתי משחקת ליום אחרון מתן שכרה לעתיד לבא ממי אתה למד מאברהם על ידי שכתוב ושמרו דרך ה' וגו' זכה לזקנה שנאמר ואברהם זקן. אורך ימים בימינה לעתיד לבוא בשמאלה עושר וכבוד בעולם הזה אפילו שהיא באה להשמאיל לאדם עושר וכבוד ממי אתה למד מאברהם על ידי שכתוב בו וכו'. יפיפית מבני אדם נתיפית בעליונים שנאמר אראלם צעקו חוצה נתיפית בתחתונים נשיא אלקים אתה בתוכנו על כן ברכך אלקים לעולם וה' ברך את אברהם בכל. מי יעלה בהר ה' זה אברהם. ומי יקום במקום קדשו זה אברהם שנאמר וישכם אברהם בבקר אל המקום. נקי כפים אם מחוט ועד שרוך נעל. ובר לבב חלילה לך מעשות כדבר הזה. אשר לא נשא לשוא נפשו זה נפשו של נמרוד. ולא נשבע למרמה הרמותי ידי אל ה'. ישא ברכה מאת ה' וה' ברך את אברהם בכל. אברהם היה מברך את הכל שנאמר ונברכו בך כל משפחות האדמה ומי מברך את אברהם הקב"ה שנאמר וה' ברך את אברהם בכל. משה נסן של ישראל מה תריבון עמדי מה תנסון את ה' ומי הוא נסו של משה הקב"ה שנאמר ויקרא שמו ה' נסי. דוד רועה של ישראל שנאמר אתה תרעה את עמי את ישראל. ומי הוא רועה של דוד הקב"ה שנאמר ה' רועי לא אחסר. ירושלים אורו של עולם שנאמר והלכו גוים לאורך ומלכים לנגה זרחך. ומי הוא אורו של ירושלים הקב"ה שנאמר והיה ה' לך לאור עולם. ואברהם זקן בא בימים זקן זה שקנה שני עולמים. יש לך אדם שהוא בזקנה ואינו בימים בימים ואינו בזקנה אבל כאן זקנה כנגד ימים וימים כנגד זקנה. בא בימים בא בדיופלין ר' ברכיה אמר בא בפילון מפולש לחיי העולם הבא. אמר ר' יצחק בא באותן הימים שכתוב בהן עד אשר לא יבואו ימי הרעה. וה' ברך את אברהם בכל ר' יהודה אומר שנתן לו נקבה. אמר ר' נחמיה עיקר ביתו של מלך לא כתיב בו ברכה. אלא וה' ברך את אברהם בכל שלא נתן לו נקבה כל עיקר. ר' לוי אמר תלת שהשליטו ביצרו ועשה ישמעאל תשובה בימיו ולא חסר קילרין שלו כלום ר' לוי בשם רבי חמא בר חנינא שלא חזר ונסה אותו: