Quotation_auto su Salmi 48:15

אמר רבי יהודה הלוי ברבי שלום היה משה הולך ועומד לו על פתח [אהליהם] והשכינה מקדמת ואומרת לו כך וכך תינוקות יש באהל הזה, מנין שנאמר ויפקד אותם משה על פי ה' כאשר צוה, כשם שהשכינה אומרת לו השבט הזה הוא חביב להקב"ה ביותר, ולמה מכל השבטים לא נבחר אלא השבט הזה בלבד שנאמר ובחור אותו מכל שבטי ישראל, אלא ברא הקב"ה ימים וברר לו אחד מהם שנאמר ימים יוצרו ולא אחד בהם, ואי זה [הוא] יום השבת. ברא שנים ולו אחד [מהם] שנאמר [ושבתה הארץ שבת לה', ברא שבועים ולו אחד מהם שנאמר] וקדשתם את שנת החמשים שנה. ברא ארצות ובחר אחת צהן זו ארץ ישראל שנאמר ארץ אשר ה' אלהיך דורש אותה. ברא רקיעים ובחר לו אחד מהם שנאמר סולו לרוכב בערבות. ברא [שבעים] אומות ובחר לו ישראל שנאמר ובך בחר ה' אלהיך וגו', ברא שבטים ובחר לו אחד מהם זה שבט לוי שנאמר ובחור אותי, לפיכך הוא מחחב אותם ביותר ואומר למשה בכל פעם פקוד את בני לוי. למה אמר כל זכר ולא מזכיר שם נקבה [מפני שכבודו של הקב"ה עולה מן הזכרים שנאמר כל זכר, לכך] אמר דוד הנה נחלת ה' בנים אלו הזכרים (ולא) [ואם] באו הנקבות אף הם שכר פרי הבטן. ולמה פוקד אותם בכל פעם ופעם לפי שהוא טכסים שלו והמלך שמח בטכסים שלו הרבה, ואתה מוצא שכל שבטו של לוי ממועט, ולמה היו מועטין לפי שהיו רואין את השכינה. ואף כשעלו ישראל מן הגולה [בקשו מהן] ולא מצאו (מהן) שהיו מועטין שנאמר ואבינה בעם ובכהנים ומבני לוי לא מצאתי שם, אמר הקב"ה בעולם הזה היו מועטין על ידי שהיו רואין את כבודי, שנאמר כי לא יראני האדם וחי אבל לעוה"ב כשאחזיר שכינתי לציון אני נגלה בכבודי על כל ישראל ורואים אותי וחיים לעולם שנאמר כי עין בעין יראו, ולא עוד אלא מראין זה לזה באצבע שנאמר כי זה אלהים אלהינו עולם ועד הוא ינהגנו על מות. ואומר ואמר ביום ההוא הנה אלהינו זה: