Quotation_auto su Salmi 50:5

קדשים תהיו כי קדוש אני זה שאמר הכתוב ואתם הדבקים בה'. וכתיב וכי כאשר ידבק האזור אל מתני איש כן הדבקתי וגו'. אמר להם הקדוש ברוך הוא לישראל איני כבשר ודם. מלך בשר ודם אין רשות להקרא בשמו תדע לך בשעה שאדם מבקש לקטרג חברו קורא לו אגוסטא פלוני ואין לו חיים. אבל ישראל נקראו על שמו של הקדוש ברוך הוא נקרא אלקים וקרא שם ישראל אלקים שנאמר אני אמרתי אלקים אתם נקרא חכם שנאמר חכם לבב ואמיץ כח מי הקשה אליו וישלם וקרא לישראל חכמים שנאמר רק עם חכם ונבון. נקרא דוד שנאמר צח ואדום וקרא לישראל דודים שנאמר שתו ושכרו דודים. נקרא חסיד שנאמר כי חסיד אני נאם ה' וקרא להם חסידים שנאמר אספו לי חסידי נקרא קדוש שנאמר קדוש קדוש קדוש ה' צבאות וקרא לישראל קדושים. אמר הקדוש ברוך הוא בעולם הזה ובעולם הבא נקראתם קדושים שנאמר והיה הנשאר בציון והנותר בירושלים קדוש יאמר לו. לישראל שתי קדושות ולמלאכים קדושה אחת הדא הוא דכתיב ואשמע אחריו קול וגו' [אמר יחזקאל] אחר שקלסתי אני וחברי שמעתי מלאכי השרת שקלסוהו ואמרו ברוך כבוד ה' ממקומו. ואומר ברן יחד כוכבי בקר אלו ישראל שנמשלו לכוכבים והדר ויריעו כל בני אלקים אלו המלאכים. וכן הוא אומר קדמו שרים אחר נוגנים. קדושים תהיו בכל מיני קדושות. כי קדוש אני שנאמר כי אלקים קדושים הוא שהוא קדוש בכמה מיני קדושות. דבורו בקדושה שנאמר אלקים דבר בקדשו. דרכו בקדושה לאלקים בקדש דרכך. הלוכו בקדושה הליכות אלי מלכי בקדש. קלוסו בקדושה. מי כמכה נאדר בקדש. חשיפת זרועי בקדושה חשף ה' את זרוע קדשו מקדישים אתם את עצמכם מעלה אני עליכם כאלו קדשתם אותי. או אינו אומר אלא אם קדשתם אותי הריני מקודש ואם לאו איני מקודש תלמוד לומר. כי קדוש אני בקדושתי אני בין מקדשין בין שאינן מקדשין. אבא שאול אומר פמליא של מלך מה עליה להיות (מחכה) [מחקה] למלך. איש אמו ואביו תיראו (כתוב ברמזד' וברמז רצ"ח). איש אין לי אלא איש אשה מנין כשהוא אומר תיראו הרי כאן שנים. אם כן מה תלמוד לומר איש. איש ספק בידו לעשות אשה אין ספק בידה לעשות מפני שרשות אחרים עליה. נתגרשה שניהם שוין. יכול יהא כבוד אב ואם דוחה שבת תלמוד לומר איש אמו ואביו תיראו ואת שבתותי תשמרו כלכם חייבין בכבודי. יכול אמר לו אביו הטמא או אל תחזיר אבדה כול ישמע לו. תלמוד לומר איש אמו ואביו תיראו וגו' כלכם חייבים בכבודי. טעמא דכתב הכי הא לא כתב הכי הוה אמינא נציית ליה אמאי האי עשה והאי לא תעשה ועשה ואין עשה דוחה את ל"ת ועשה איצטריך סלקא דעתך אמינא הואיל והוקש כבודן לכבוד המקום דכתיב כבד את אביך וכתיב כבר את ה' מהונך ליציית ליה קמ"ל. אל תפנו אל האלילים תנו רבנן כתב המהלך תחת דיוקנאות ותחת הצורה אסור לקרותו בשבת ודיוקנה עצמה אסור להסתכל בה אפילו בחול משום שנאמר אל תפנו אל האלילים. מא' תלמידא אמר ר' (יוחנן) [חנין] אל תפנו אל מרעתכ':

במדבר הזה יפלו פגריכם. ת"ר שבעה קפלו את כל העולם כולו, מתושלח ראה את אדם, שם ראה את מתושלח, יעקב אבינו ראה את שם, אמרם ראה את יעקב אבינו, אחיה השילוני ראה את עמרם והא כתיב ולא נותר מהם איש וגו', אמר רב המנונא לא נגזרה גזרה על שבטו של לוי שנאמר במדבר הזה יפלו פגריכם וכל פקודיכם לכל מספרכם מבן עשרים שנה ומעלה מי שפקודיו מבן עשרים יצא שבטו של לוי שפקודיו מבן חדש. ומשאר שבטים לא עייל והתניא יאיר בן מנשה ומכיר בן מנשה נולדו בימי יעקב ולא מתו עד שנכנסו לארץ שנאמר ויכו מהם אנשי העי כשלשים וששה איש ותניא ל"ו ממש דברי ר' יהודה, אמר ליה ר' נחמיה וכי נאמר שלשים וששה והלא לא נאמר אלא כשלשים וששה, אלא זה יאיר בן מנשה שהיה שקול כרובה של סנהדרין, אלא אמר רב אחא בר יעקב לא נגזרה גזרה לא על פחות מבן עשרים שנה ולא על יתר מבן ששים, לא על פחות מבן עשרים דכתיב מבן עשרים שנה ומעלה, ולא על יתר מבן ששים גמר ומעלה ומעלה מערכין מה להלן יותר מבן ששים כפחות מבן עשרים אף כאן יותר מבן ששים כפחות מבן עשרים. מנין שדורשים כנגד האגדה שנאמר כמספר הימים אשר תרתם וגו' וכה"א ויאמר ה' אל יהוא יען אשר הטיבות וגו' בני רבעים ישבו לך וגו' כנגד ד' דורות שהיתה בית אחאב קיימת ונעקרה על ידו ואלו הן עמרי ואחאב ויורם ובניו. רב אידי (בריה) [אבוה] דרבי יעקב בר אידי הוה אזיל תלתא ירחי באורחא והוה יתיב חד יומא באושפיזא והוו קרו ליה רבנן בר בי רב דחד יומא חלש דעתיה וקרי אנפשיה שחוק לרעהו אהיה, אמר ליה רבי יוחנן במטו מינך לא תעניש רבנן, נפק רבי יוחנן לבי מדרשא ודרש ואותי יום יום ידרשון ודעת דרכי יחפצון וכי ביום דורשים אותו ובלילה אין דורשין אותו, אלא לומר לך כל העוסק בתורה אפילו יום אחד [בשנה] מעלה עליו הכתוב כאלו עקב בכל השנה. וכן הוא אומר במדת פורענות כמספר הימים אשר תרתם את הארץ יום לשנה, וכי ארבעים שנה חטאו והלא לא חטאו אלא ארבעים יום, אלא לומר לך כל העובר עבירה אפילו פעם אחת בשנה מעלה עליו הכתוב כאלו עבר כל השנה. תנו רבנן דור המדבר אין לו חלק לעולם הבא שנאמר במדבר הזה יתמו וגו', יתמו בעולם הזה ושם ימותו בעולם הבא, וכן הוא אומר אשר נשבעתי באפי אם יבואון אל מנוחתי דברי רבי עקיבא. רבי אליעזר אומר באין הם לעולם הבא שנאמר אספו לי חסידי כורתי בריתי עלי זבח, אלא מה אני מקיים אשר נשבעתי באפי, באפי נשבעתי וחוזרני בי. ר' יהושע בן קרחה אומר לא נאמר מקרא זה אלא כנגד דורות הבאים, אספו לי חסידי אלו חסידים שבכל דור ודור, כורתי בריתי אלו חנניה מישאל ועזריה שמסרו עצמן לכבשן האש. עלי זבח אלו רבי עקיבא וחבריו שמסרו עצמן לזביחה על דברי תורה. ר' שמעון בן מנסיא אומר באין הם לעולם הבא שנאמר ופדויי ה' ישובון וגו'. אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן שבקיה רבי עקיבא לחסידותיה שנאמר הלוך וקראת באזני ירושלים וגו' השתא אם אחרים באין בזכותן הם עצמם לא כל שכן. ת"ר מרגלים אין להם חלק לעולם הבא שנאמר וימותו האנשים מוציאי דבת הארץ רעה וגו', וימותו בעולם הזה, במגפה לפני ה' בעולם הבא: