Quotation_auto su Salmi 62:13
וּלְךָֽ־אֲדֹנָ֥י חָ֑סֶד כִּֽי־אַתָּ֨ה תְשַׁלֵּ֖ם לְאִ֣ישׁ כְּֽמַעֲשֵֽׂהוּ׃
Anche a Te, o Signore, appartiene la misericordia; Perché tu rendi ad ogni uomo secondo il suo lavoro.
צרור המור על התורה
ואמר ויסגור ה' בעדו כי סגר השם פי המזיקין והאריות שלא יאכלוהו בעונו. ולכן אמר בכאן ויסגור ואמר בדניאל וסגר פום אריותא וכל זה במדת רחמיו ובשם של ה' שהוא רחמים גמורים וזהו ויסגור ה' ולא אלהים. ואמר ויהי המבול ארבעים יום על הארץ וכן אמר והמים גברו מאד על הארץ. להורות בו כי במים חטאו ובמים נענשו. ובכאן נבין עון דור המבול מה היה כי אף על פי שמפורסם היה הגזל והחמס עכ"ז עון אחר היה שם נסתר. וכל זה נבין מצד העונש כי לפעמים יודע העון מצד העונש כאומרו כי אתה תשלם לאיש כמעשהו ומצד העונש מכיר האדם חטאו לפי שידוע שבמדה שאדם מודד בה מודדים לו. ואם לא היה כאן עון נסתר מה טעם היה כאן מבול ולא דבר אחר כי השם היה יכול להביא עליהם ערוב ויאכלם או עונשים אחרים אבל להביא מבול לכלות כל העולם ולחזור העולם תוהו ובוהו כמו שהיה בראשונה זה היה דבר גדול. ואם הם חטאו הבהמות מה חטאו ואם הבהמות חטאו כדעת חז"ל הארץ מה חטאה דכתיב ותשחת הארץ. ואמר וירא אלהים את הארץ והנה נשחתה ומה טעם שיאמר והנני משחיתם את הארץ כי די שיאמר והנני משחיתם. וכן מה שאמר למעלה כי רבה רעת האדם בארץ כי ידוע הוא כי רעתם לא היתה בשמים. וכן מ"ש וימחו מן הארץ הוא מיותר והארץ מה ענינה לכאן. או על מה עשה ה' ככה לארץ הזאת מה חרי האף הגדול הזה. אבל יש לך לידע כי עונם גדול מנשוא והם חטאו בארץ כשראו בתיהם שלום מפחד ופירות הארץ היו שלא כמנהג העולם כמאמרם ז"ל שהיו זורעים הארץ בפעם אחת והיתה מצמחת להרבה שנים. ולכן נגזר אחר דור המבול דבר יום ביומו זרע וקציר בכל שנה ושנה בענין שיהיו עיניהם נשואות למרום בכל יום ויום. בענין שבראשונה היו חושבים כי זה מטבע הארץ ועולם כמנהגו נוהג ומי יוכל לשבור דלתים ובריח של טבע הארץ. בענין שבזה כפרו בבריאת העולם וכחשו בה' ויאמרו לא הוא. ולכן רצה השם להשחית הארץ בענין שידעו כי יוצר הכל הוא. והוא בראה והוא יכול להפכה תהו ובהו. וזהו וירא ה' כי רבה רעת האדם בארץ שנסתכל ה' בחטאם ורעתם שהיתה בארץ והיו מכחישים בבריאתה וחושבין על ה' תועה וזהו וכל יצר מחשבות לבו רק רע כל היום. ולכן אמר ותשחת הארץ וכן והנה נשחתה. וכן והנני משחיתם את הארץ שהיא גרמה להם לחטוא כמאמרם ז"ל ואבדתם מהרה מעל הארץ הטובה כי טובתם גרמה לכם לחטוא כאומרו וישמן ישורון ויבעט. ולכן רצה השם להביא מבול ממים לחזור העולם תהו ובהו כמו שהיה מתחילה שהיה העולם מכוסה ממים עד שאמר יקוו המים. וכן אמר בכאן ויגברו המים ויכסו כל ההרים הגבוהים עד שנענשו כלם וימחו מן הארץ ואף הארץ נשחתה בריבוי המים בענין שלא יאמרו עולם כמנהגו נוהג והכל בטבע ולכך כל ימות המבול לא שמשו המאורות. ולכן צוה צוהר תעשה לתיבה כמו שכתבתי. ואחר שפרעו חובם רצה השם לחדש העולם כקדם. ולכן ויזכור אלהים את נח ויעבר אלהים רוח על הארץ כמו שאמר במעשה בראשית ורוח אלהים מרחפת על פני המים. וכמו שכתוב שם ויאמר אלהים יהי אור כן אמר בכאן ויפתח נח את חלון התיבה. וכמו שבמעשה בראשית כתיב ועוף יעופף על הארץ כן אמר בכאן וישלח את העורב וישלח את היונה עד שאמר יבשה הארץ כמו שאמר שם ותראה היבשה. וכמו ששם נבראו אדם ואשתו כן בכאן ויאמר אלהים אל נח לאמר צא מן התיבה אתה ואשתך. הרי כאן עולם הפוך ועולם מחודש והכל מיד השם. וכן היה קרח ועדתו שהכחישו בבריאת העולם כמו שכתבו בזוהר בפרשת בראשית על ויהי מבדיל. קרח במעשה בראשית הכחיש והיה חושב עולם כמנהגו נוהג וזה ניכר מצד עונשו דכתיב ותפתח הארץ את פיה ושם הארכתי בראיות ברורות. ולכן אמר בכאן ויהי המבול וירבו המים ויגברו המים:
Ask RabbiBookmarkShareCopy
צרור המור על התורה
או שיאמר וחרה אפי בו ביום ההוא וכו'. שסיפר שלשה דברים של עונש כנגד שלשה דברים שעשו. האחד וזנה אחרי אלהי נכר הארץ. והשני ועזבני. והשלישי והפר את בריתי. כי אם היו עובדים ע"ז ולא היו עוזבים את ה' לא היה כ"כ רע. וכן אם עזבוהו ולא היה להם ברית כרות עם השם באלה ושבועה לא היה כ"כ רע. אבל הפרו בריתי שכרתי אתם. וכנגד השלישי שהיא הע"ז אמר וחרה אפי בהם. וכמו שאמר כל זמן שע"ז בעולם חרון אף בעולם. וכנגד ועזבני אמר ועזבתים. וכנגד הפרת ברית אמר והסתרתי פני מהם. וכל זה מדה כנגד מדה. בענין שבזה ישובו אל ה'. כי זה חסד גדול מהשם למדוד מדה כנגד מדה. בענין שיאמר האדם צדיק הוא וצדיק דינו. כי בזה חטאתי ובזה בא לי העונש. וזהו ולך ה' חסד כי אתה תשלם לאיש כמעשהו מדה כנגד מדה. בענין שבזה יכיר חטאתו. וכמו שפירשתי למעלה בפסוק וידעת עם לבבך כי כאשר ייסר איש את בנו ה' אלהיך מיסרך. בענין שכשתשוב לחקור בלבבך מה שאתה עשית לא תקרה תגר. ובמאמר שהמע"ה כי גם פעמים רבות ידע לבך אשר גם אתה קללת אחרים. ולכן לא תחוש ולא תשמע עבדך מקללך. בענין שהשם מעניש אותם מדה כנגד מדה בשלשה דברים שחטאו. והיה ראוי להם להצדיק עליהם הדין. והמה דברו כזבים ואמרו הלא על כי אין אלהי בקרבי בא לי כל זה. ולכן ואנכי הסתר אסתיר פני מהם. ועזבתים למקרה ופגע על כל הרעה אשר עשה:
Ask RabbiBookmarkShareCopy