Quotation_auto su Salmi 89:16
אַשְׁרֵ֣י הָ֭עָם יוֹדְעֵ֣י תְרוּעָ֑ה יְ֝הוָ֗ה בְּֽאוֹר־פָּנֶ֥יךָ יְהַלֵּכֽוּן׃
Felici sono le persone che conoscono l'urlo gioioso; Camminano, Signore, alla luce del tuo volto.
צרור המור על התורה
והקדוש גלה אותו בפסוק קץ כל בשר. לפי שידוע כי יצר לב האדם רע מנעוריו. הוא שטן הוא יצר הרע הוא מלאך המות המעוות אדם בריבו. ומבקש דין מהשי"ת על חטאת האדם. והשי"ת כל דרכיו משפט. ואחר שהאדם חוטא וזה שואל דין. יש לו לעשות משפט ולמסור זה החוטא ביד זה הצר שהוא הקוסטינר. העושה דין בגזירת עירין שהוא דין עליון. ולכן נאמר בדור המבול קץ כל בשר בא לפני. הוא השטן המחשיך פני הבריות. וזהו קץ שם לחשך. שפירושו קץ ותכלית שם לחשך לכלות החוטאים. וזהו ולכל תכלית הוא חוקר כי זה תכליתו. וזהו הכצעקתה הבאה אלי. שהיא מדת הדין הבאה להזכיר עון סדום. ואם הוא כן כלה אעשה בהם. על יד זה שנקרא קץ כל בשר. לפי שהוא מכלה מנפש ועד בשר. והוא נקרא איש אויב וצר. ותמיד עינו עוללה וצרה על בשר תאוה. ולכן צוה יוצרנו ית'. וכי תבואו מלחמה בארצכם על הצר הצורר תמיד. ובמה צריך לו לשברו. וזהו והרעותם בחצוצרות. וזהו אשרי העם יודעי תרועה. שיודעים בתפלתם ובקרבנם לשבר זה הכח מהצר המחשיך פני הבריות. ומיד ה' באור פניך יהלכון. ולכן נתן לנו יוצרנו ית' עצה נכונה לשבר היצר הרע ולהכניעו בקול התפלה ובקול השופר. ולפי שהוא להוט אחר הבשר ותכליתו לכלות כל בשר. צוה השי"ת בקרבנות הבשר. כדכתיב ובשר זבח תודת שלמיו כדי להשביע עינו ותאוותו. בענין שיהיה זה תחת זה. והנה האדם הרחוק מהשי"ת מצד חטאתו. הוא מתקרב אל השי"ת מצד חרטתו או וידויו ולכן נקרא קרבן. וכן נקרא קרבן ששרשו קרוב לשון מלחמה כמו ביום קרב. וזאת היא מלחמת יצה"ר הרמוזה בפסוק וכי תבואו מלחמה בארצכם. ואמר שם על עולותיכם ועל זבחי שלמיכם. שאנו לוחמים עמו בכל מיני קרב בחרטה בוידוי בסמיכה בהקרבת הקרבנות:
Ask RabbiBookmarkShareCopy
ילקוט שמעוני על התורה
ובחדש השביעי באחד לחדש ר' יהודה בר נחמן בשם ר"ל פתח עלה אלקים בתרועה ה' בקול שופר בשעה שהקדוש ברוך הוא עולה ויושב על כסא דין בדין הוא עולה דכתיב עלה אלקים בתרועה. ובשעה שישראל נוטלין שופר ותוקעין הקדוש ב"ה עומד מכסא דין ויושב על כסא רחמים דכתיב ה' בקול שופר ומתמלא עליהם רחמים והופך להם מדת הדין למדת רחמים ואימתי בחדש השביעי. אמר רבי יאשיה כתיב אשרי העם יודעי תרועה ואומות העולם יודעין להריע כמה קרנות יש להסכמה בוקיינוס יש להם כמה (סנפירים) [סלפידס] יש להם אלא אשרי העם שיודיען לפתות את בוראם בתרועה ואימתי בחדש השביעי. רבי ברכיה בשם רבי ירמיה פתח אורח חיים למעלה למשכיל למען סור משאול מטה אין אורח חיים אלא דברי תורה דכתיב עץ חיים היא למחזיקים בה, למעלה למשכיל למי שהוא מסתכל למצותיה של תורה מה כתיב למעלה מן הענין לא תכלה פאת שדך עמון ומואב שהם מכלין את שדותיהן עליהם הוא אומר כי אעשה כלה וגו', ישראל שאין מכלין את שדותיהם עליהם הוא אומר ואותך לא אעשה כלה וגו', מיסרך אני ביסורין בעולם הזה בשביל לנקותך מעונותיך לעולם הבא ואימתי בחדש השביעי. ר' ברכיה פתח תקעו בחדש שופר בכסה ליום חגנו וכל חדש אינו חדש אלא בכסה וכל חדשים אינם נכנסים אלא ליום חגנו. והלא ניסן חודש נכסה ויש לו חג בפני עצמו, אלא אי זו חדש שהוא נכסח ויש בו חג וחגו ביומו הוי זה תשרי. תשרי על שם תישרי ותשבוק כל חובינו ואימתי בחודש השביעי ר' לוי בשם ר' חמא בר' חנינא פתח כה אמר ה' גואלך קדוש ישראל אני ה' מלמדך להועיל מסקירי לך כמה דהדין מאסאסה דהוא מסקיר להדא פרתא. ושלשה שמות נקראו לו מלמד, מרדע, דרבן. מלמד שהוא מלמד לפרה לחרוש, מרדע שהוא מורה דעה בפרה דרבן שהיא מורה בינה בפרה ואמר הקדוש ברוך הוא אדם עושה דרבן לפדתו וליצרו הרע אינו עושה דרבן. מדריכך בדרך תלך רבי לוי בשם ר' חמא בר חמינא משל למה הדבר דומה לבן מלכים שהיה לו דין לפני אביו אמר לו אביו אם אתה מבין לזכות לפני בדין מנה לך נוקילוקוס פלוני ואת זוכה בדין, כך אמר הקדוש ברוך הוא לישראל בני אם מבקשים אתם לזכות לפני בדין תהיו מזכירין לפני אבותיכם ואתם זכים לפני בדין, באחד זה אבינו אברהם שנאמר אחד היה אברהם. זכרון תרועה זה אבינו יצחק שנאמר וירא והנה איל אחר נאחז בסבך בקרניו, מקרא קדש זה אבינו יעקב שנאמר שמע אלי יעקב וישראל מקוראי אימתי אתם מזכירין זכות אבותיכם ואתם זוכין לפני בדין בחדש השביעי. רבי חייא בר מריא בשם ר' לוי פתח אך הבל בני אדם כזב בני איש כל כזבים והבלים שישראל עושין בעולם הזה כדאי הוא אבינו אברהם לכפר את כולם ומה טעם האדם הגדול בענקים. במאזנים לעלות מתכפרת להם בחדש שמזלו מאזנים ואי זה זה תשרי, תקעו בחדש חדשו מעשיכם. שופר שפרו מעשיכם אמר הקדוש ברוך הוא שפרתם מעשיכם לפני הריני נעשה לכם כשופר הזה מה השופר הזה מכניס בזה ומוציא בזה אף אני עומד מכסא דין ויושב על כסא רחמים ומרחים אתכם והופך לכם מדת הדין למדת הרחמים אימתי בחדש השביעי.
Ask RabbiBookmarkShareCopy