Quotation_auto su Salmi 91:6

והנה יש לך לידע כמו שהודעתיך למעלה. כי זאת הפרשה היא כלל כל התורה כולה וכל דברי הנביאים. וכן רמז בזה כל ד' גליות וגאולתם. ותחיית מתי ישראל. ובנין בית המקדש. וכן יש בהתחלת הפרשה ענין בריאת שמים וארץ. וגלות מצרים. וענין מתן תורה. וכל ענייני המדבר. וענין ביאת ארץ כנען. כנגד בריאת העולם אמר האזינו השמים וגו' הצור תמים פעלו. הוא פועל שמים וארץ. זכור ימות עולם. הם ששת ימי בראשית. בינו שנות דור ודור הם דור המבול ודור הפלגה כמו שפירשתי שם. בהנחל עליון גוים זהו חלוק הארץ לשבעים שרים. וכל אלו הדברים היו למספר בני ישראל. כנגד גלות מצרים אמר כי חלק ה' עמו יעקב חבל נחלתו. ששם סבלו חבלים ומכות בכור הברזל במצרים. ימצאהו בארץ מדבר כשיצאו ממצרים וסגר עליהם המדבר. שם מצאם נאמנים כאומרו לכתך אחרי במדבר. וכנגד מתן תורה אמר יסובבנהו יבוננהו יצרנהו כאישון עינו. ואולי רמז זה על שבת ודינין של מרה דכתיב שם שם לו חוק ומשפט. יצרנהו כאישון עינו בים. כנשר יעיר קנו כדכתיב שם ואשא אתכם על כנפי נשרים. יפרוש כנפיו יקחהו במשכן. ישאהו על אברתו בנחלי ארנון ובמעברות הירדן. כנגד ביאת הארץ אמר ה' בדד ינחנו ירכיבהו על במותי ארץ וגו'. ובסבת טובות הארץ וישמן ישרון ויבעט וגו'. והלכו אחרי ע"ז. וזה יזבחו לשדים לא אלוה. וכנגד גלות ראשון שהוא גלות בבל. אמר ויאמר אסתירה פני מהם. לפי שלא היה אלא שבעים שנה ודומה להסתר פנים. ואני אקניאם בלא עם. דכתיב הן ארץ כשדים זה העם לא היה. כי אש קדחה באפי זהו ממרום שלח אש בעצמותי. ובזה האש ותאכל ארץ ויבולה ותלהט מוסדי הרים. זהו ירושלים הרים סביב לה. אספה עלימו רעות. זהו ארבעת שפטים הרעים שהתנבא יחזקאל ושאר הנביאים. והם רעב ודבר וחיה רעה וחרב. כנגד הרעב אמר מזי רעב. כנגד הדבר אמר וקטב מרירי. דכתיב מדבר באופל יהלוך מקטב ישוד צהרים. וכנגד החיה ושן בהמות אשלח בם. וכנגד החרב מחוץ תשכל חרב וגו' דכתיב להכרית עולל מחוץ. יונק עם איש שיבה. דכתיב משער שבתו. עד כאן הגיע גלות בבל. וכנגד גלות מדי אמר אמרתי אפאיהם אשביתה מאנוש זכרם. כי כן נאמר בהמן להשמיד להרוג ולאבד. לפי שידע בצוואת השם כנגד עמלק זקנו דכתיב ביה תמחה את זכר עמלק. ואמר לולי כעס אויב אגור. לפי ששם נגזרה עליהם גזירה. בסבת סעודת אחשורוש שנהנו ממנה ושתו מיינם. אף על גב דכתיב שם אין אונס. וכן לפי שהשתחוו לצלם נבוכדנצר. ובסבת זה כבר נתחייבו כליה חס ושלום. לולי כעס אויב אגור. הוא עמלק והמן שנקראו אויב כדכתיב האויב תמו חרבות לנצח. ובשביל שלא יגבה לבם לומר ולא ה' פעל כל זאת אניחם. ולפי שהם חטאו באלו השני עונות. רמז עליהם בזה החלק. וכנגד צלם נבוכדנצר שהשתחוו ישראל. אמר כי לא כצורנו צורם ואויבינו פלילים. כמאמרם ז"ל על פסוק ולנו בשת הפנים כהיום הזה. שבשעה שראו או"ה שיצאו חנניה מישאל ועזריה מכבשן האש. אמרו אומה שהיה להם אלוה כזה השתחוו לצלם. עד שאמרו שבאותה שעה זרקו רוק בפניהם של ישראל. וזהו ולנו בושת הפנים. וזהו ואויבינו פלילים שאפילו אויבינו הודו כי לא כצורנו צורם. וכנגד היין ששתו בסעודת אחשורוש. אמר כי מגפן סדום גפנם וגו' חמת תנינים יינם. כי עשו הוא אדום הוא נחש הקדמוני. וראש פתנים אכזר. זה המן שהיה אכזר יותר מעמלק דכתיב ביה טף ונשים ביום אחד. ובעמלק כתיב ויזנב בך כל הנחשלים אחריך. ולכן אמר הלא הוא כמוס עמדי זה האכזריות. אשר אני קצפתי מעט והמה עזרו לרעה. חתום באוצרותי דכתיב כי יד על כס יה וכו'. שהשם שם ידו על כסאו ואוצרותיו שהוא חותמו של הקב"ה להנקם מעמלק. וזהו חתום באוצרותי לי נקם ושלם לעת וכו':

דבר אחר אלו עכינין שאין שלטונן אלא בעפר. וקטב מרירי תרתי קטבי הוו חד מקמי טיהרא וחד בתר טיהרא, מקמי טיהרא קטב שמיה ומיחזי בי כדא דכמכא והדר ביה בחשא, דבתר טיהרא ישוד צהרים שמיה ומיחזי כקרנא דעיזא והדר ביה (נפיא) [כנפיא], מחד בתמוז עד שיתסר ביה ודאי שכיחי, מכאן ואילך ספק שכיחי ספק לא שכיחי, ומשתכחא בטולי דצפרא (ופניא) דלא הוי גרמידא ובטולא דפניא דלא הוה גרמידא. ועיקר בטולי דבית הכסא ובטולי דחצבא. מחוץ תשכל חרב (כתוב למעלה ברמז ר"ו). כל רודפיה השיגוה בין המצרים ביומין דעקא בין י"ז בתמוז לט' באב שבהן קטב מרירי שולט [כמד"א] מדבר באופל יהלוך מקטב ישוד צהרים, ולמה קרי ליה קטב מרירי ר' אבא בר כהנא אמר דהוא גזיז סוגיא דטיהרא מן רישיהון (דארבע) [דשית] עד כופיהון דתשע. ורבי לוי אמר דהוא גזיז סוגיא דטיהרא מן סופיהון דארבע עד רישייהו דתשע ואינו מהלך לא בצל ולא בחמה אלא בצל שהוא סמוך לחמה. אמר רבי יוחנן וכולו מלא קליפין ושערות ועינים, אמד ריש לקיש עין אחת קבועה לו בלבו וכל מי שהוא רואהו נופל ומת. מעשה בחסיד אחד שראה אותו ונפל ומת, אמרו רבי יהודה ברבי (שמואל) ראה אותו כו'. ר' אבהו הוה יתיב (פשיט) [ומתני] בהדא כנישתא דקסרין, חמא חד בר נש פרי בתר חברי ובידיה חד קטיתא בעי ממחיניה בה, חמא חד מזיקא פרי בתריה ובידיה חד קטיתא דפרזל, נפק ר' אבהו פרי לגבייהו, א"ל לא תמחיניה דילמא הוא מית, א"ל רבי מן הדא הוא מאית אמר הא מזיקא פרי בתרך ובידיה קטיתא דפרזל את מחי ליה בהדא והוא מחי ליה בההוא ומיית. רבי יוחנן הוה מפקד לספרייא ולמתנייא באילין יומי דלא יהו טענין ערקא על ינוקא, רב שמואל בר יצחק הוה מפקד לספריא ולמתנייא באילין יומיא דיהון מיפטרין טליא בארבע שעין: