Quotation_auto su Salmi 97:26

תניא אמרו להם בית הלל לבית שמאי לדבריכם אדם בונה עליה ואחר כך בונה בית שנאמר הבונה בשמים מעלותיו ואגודתו על ארץ יסדה. אמרו להם בית שמאי לבית הלל לדבריכם אדם עושה שרפרף ואחר כך כסא שנאמר השמים כסאי והארץ הדום רגלי. וחכמים אומרים אחד זה ואחד זה כאחד נבראו שנאמר אף ידי יסדה ארץ וימיני טפחה שמים קורא אני אליהם יעמדו יחדו. ואידך האי יחדו דלא משתלפי מהדדי. אמר רב יהודה אמר רב עשרה דברים נבראו ביום ראשון שמים. וארץ. תהו. ובהו. רוח. מים. אור. חושך. מדת יום. ומדת לילה. שמים וארץ דכתיב בראשית ברא וגו'. תהו ובהו דכתיב והארץ היתה תהו ובהו וגו'. אור דכתיב ויהי ערב ויהי בקר יום אחד. תהו זהו קו ירוק המקיף את כל העולם שממנו יוצא חשך. בהו אלו אבנים המפולמות המשוקעות בתהום שמהם יוצאים מים. ואור ביום ראשון איברי ביום רביעי איברי שנאמר ויתן אותם אלקים ברקיע השמים וכתיב ויהי ערב ויהי בקר יום רביעי. אמר ר' אלעזר אור שברא הקב"ה ביום ראשון היה אדם צופה ומביט בו מסוף העולם ועד סופו וכיון שנסתכל ברשעים שמעשיהן מקולקלים עמד וגנזו שנאמר וימנע מרשעים אורם ולמי גנזו לצדיקים לעתיד לבוא שנאמר וירא אלקים את האור כי טוב ואין טוב אלא צדיק שנאמר אמרו צדיק כי טוב וגו' וכתיב אור זרוע לצדיק ואור צדיקים ישמח:

דבר אחר ואתה תצוה לא בשביל שאני צריך אורה אלא בשביל להאיר לך. אמר ר' יוחנן העין הזו לבנה והשחור באמצע ומהיכן הוא צריך לראות לא מן הלבן ואינו כן אינו רואה אלא מתוך השחור ועל אור עיניך אין אתה יכול לעמוד (ואי אתה) [ואתה] מבקש לעמוד על דרכי כל כך למה שלא יטעה אותך לומר שמא צריך הוא אורה. אמר רבי אבין הלוי אתה מוצא מי שהוא מבקש לעשות לו חלונות עושה אותם רחבות מבפנים וצרות מבחוץ למה שיהו שואבות אור אבל של בית המקדש רחבות מבחוץ וצרות מבפנים למה שיהא האור יוצא מבית המקדש ומאיר לעולם. אמר הקב"ה האור יוצא מביתי ואיני צריך אורה ושמא תאמר למה צריך בשביל להאיר לנו שנאמר ויקחו אליך להעלות נר תמיד שיהא אורך לפני תדיר אמר דוד אור זרוע לצדיק וגו'. באהל מועד מחוץ לפרכת לא היתה המנורה צריכה להנתן אלא לפנים מן הפרכת אצל הארון והיא נתונה מחוץ לפרכת להודיעך שאינו צריך אורה ולמה אמר לך כדי לזכותך למאור.

ברכה וקללה למה נאמר. לפי שנאמר החיים והמות נתתי לפניך הברכה והקללה שמא יאמרו ישראל הואיל ונתן המקום לפנינו שני דרכים דרך החיים ודרך המות נלך באיזו מהן שנרצה, תלמוד לומר ובחרת בחיים, משל לאדם שהיה יושב על פרשת הדרכים והיו לפניו שני שבילין אחד שתחלתו מישור וסופו קוצים ואחד שתחלתו קוצים וסופו מישור והיה מודיע את העוברים ואת השבים ואמר להם שאתם רואים שביל זה שתחלתו מישור כשתים ושלש פסיעות מהלך במישור וסופו לצאת לקוצים ואתם רואים את שביל זה שתחלתו קוצים כשתים ושלש פסיעות אתה מהלך בקוצים וסופו לצאת למישור, כך אמר להן משה לישראל אתם רואים את הרשעים שהן מצליחים בשנים ושלשה ימים הן מצליחין בעולם הזה וסופן לדחות באחרונה, שנאמר כי לא תהיה אחרית לרע, ואמר והנה דמעת העשוקים וגו', ואומר הכסיל חובק את ידיו וגו', ואמר דרך רשעים כאפלה. ואתם רואים צדיקים שמצטערין בעולם הזה כשנים ושלשה ימים הן מצטערים וסופן לשמוח באחרונה שנאמר להטיבך באחריתך, ואומר טוב אחרית דבר מראשיתו, ואומר כי אני ידעתי את המחשבות אשר אני חושב וגו', ואומר אור זרוע לצדיק וגו', ואומר ואורח צדיקים כאור נוגה וגו'. רבי יהושע בן קרחה אומר משל למלך שעשה סעודה והזמין את האורחין והיה אוהבו מיסב ביניהן והיה דומה ליטול מנה יפה ולא היה בו דעה, כיון שראה שלא היה בו דעה אחז את ידו והניחה על מנה יפה, וכן הוא אומר ה' מנת חלקי וכוסי אתה תומיך גורלי, יש לך אדם שניתן לו חלקו ואין שמח בחלקו אבל ישראל מודין ומשבחין על כך מפוייסין שאין חלק יפה כחלקן ולא נחלה כנחלתן ולא גורל כגורלן והן מודין ומשבחין על כך, וכה"א חבלים נפלו לי בנעימים אף נחלת שפרה עלי אברך את ה' אשר יעצני וגו':