Quotation_auto su Salmi 98:26

ויזכר אלקים את רחל בראש השנה נפקדה (כתוב לעיל ברמז צ"ג). זכר חסדו ואמונתו לבית ישראל חסד זה אברהם שנאמר חסד לאברהם ואמונתו זה יעקב שנאמר תתן אמת ליעקב. לבית ישראל ישראל סבא. מי היה ביתו של יעקב אבינו לא רחל. בכולן כתיב בני לאה בכור יעקב ראובן. בני זלפה שפחת לאה. בני בלהה שפחת רחל. וברחל כתיב בני רחל אשת יעקב.

עשה לך שתי חצוצרות כסף. זה שאמר הכתוב שאו שערים ראשיכם והנשאו פתחי עולם ויבא מלך הכבוד שהוא חולק מכבודו ליראיו. כיצד, הוא נקרא אלקים וקרא למשה אלקים שנאמר ראה נתתיך אלקים לפרעה ואמר הקב"ה למשה מלך עשיתיך שנאמר ויהי בישורון מלך, מה הקב"ה כשהוא יוצא תוקעין לפניו שנאמר עלה אלקים בתרועה בחצוצרות וקור שופר הריעו לפני המלך ה', אף אתה כשאתה יוצא תוקעין לפניך עשה לך שתי חצוצרות עשה לך משלך, לך אתה עושה ולא לאחר, אתה משתמש בהן [ואין אחר משתמש בהן], תדע לך שדרי יהושע תלמידו לא נשתמש בהן אלא בשופרות שנאמר ויריעו העם ויתקעו בשופרות, ולא תאמר יהושע בלבד אלא משה רבינו עצמו עד שהוא בחיים נגנזו, שהרי כשבא ליפטר מן העולם אמר הקהילו אלי וגו' והיכן היו החצוצרות שלא היה אומר להן תקעו בהן אלא נגנזו לקיים מה שנאמר אין שלטון ביום המות. ד"א [עשה לך] אתה משתמש בהן שאתה מלך ואין אחר משתמש בהן אלא דוד המלך שנא' ויעמדו הלוים (על עמדם) וגו' והשיר משורר והחצוצרות מחצרים שנו רבותינו שופר של ראש השנה פיו מצופה זהב. בתעניות שתי חצוצרות ופיהן מצופין כסף. מאי שנא הכא דזהב ומאי שנא התם דכסף, אי תימא, כל כינופיא דכסף הוא דכתיב עשה לך שתי חצוצרות כסף, ואי תימא התורה חסה על ממונן של ישראל. הכא נמי נעביד דכסף, אפילו הכי כבוד יום טוב עדיף, במה דברים אמורים במקדש אבל בגבולין במקום שיש שופר אין חצוצרות: