וַיָּ֥שָׁב שְׁמוּאֵ֖ל אַחֲרֵ֣י שָׁא֑וּל וַיִּשְׁתַּ֥חוּ שָׁא֖וּל לַֽיהוָֽה׃ (ס)
E Samuele tornò indietro dietro a Saul, e Saul si prostrò davanti al Signore.
מנות הלוי
והתשובה אצלי כי זאת מאת ה' צבאות יצאה הגדיל עצה הפליא תושיה וזה כי נודע מדברי פסיקתא כי אין רשעים הללו נופלים אלא ביד בניה של רחל דאמרינן התם אמר ר' פנחס בשם ר' שמואל בר נחמני מסורת אגדה היא ביד בניה של רחל עשו נופל דכתיב (ירמיה מ"ט ב') אם לא יסחבום צעירי הצאן ולמה קוראם כך שהם קטנים של שבטים ע"כ ופרט מן הפרט ביד בנימין כאשר שמענו כן ראינו פעמים כי בפעם הראשונה שהיה ביד יהושע אשר היה מיוסף לא היה רק ויחלוש יהושע בלבד מהטע' שיבא אמנם אחרי כן היה על ידי בנימין הוא שאול ועתה ע"י מרדכי בן ימיני אם להיותו הוא הצעיר האחרון. אם מפני שכלם השתחוו לעשו בפגעו בו. לא כן בנימין להיותו בבטן המלאה בעת ההיא וכמו שיבא בפסוק ויהי כאמרם אליו יום יום בס"ד, וזה טעם אשר לא יכול לו יהושע רק ויחלוש בלבד כי עכ"פ השתחווה אביו אליו הגם כי מצאתי בשערי בינה אל הה"ר אליעזר מגרמישא זלה"ה דברים נפלאים שכתב וז"ל, ויחלוש יהושע לא הרגם מיד כי עמלק מכשף היה ורואה במזל ובוחר כל מי שהיה עתו למות באותו היום ביום היה נלחם בו בלילה, ומי שהיה עתו למות בלילה היה נלחם בו ביום, וזהו ויחלוש שהחלישם עד שהגיע עתם למית עכ"ל. ובפסוק ישנו עם אחד אני עתיד להאריך בזה בס"ד, ואף גם זאת פשוטו של מקרא שהחלישם בלבד והוא מהטעם הנז' לכן הוא ית' סבב שישאלו ישראל מלך שלא כהוגן ויותן להם מלך באפו ובחרונו ולא יהיה מקו הישר של המלוכה רק מאותם שיפלו הנופלים בידם והוא שאול משבט בנימין וכאשר תעשה המלחמה הזאת יהיה בה קצת גמגום בשתפש את אגג חי וחמל על מיטב הצאן ואז יקים ה' את אשר דבר ביד הנביא הנאמן כי רעתם רבה בשאלם מלך, ובכן תשוב הממלכה למקומה הטבעי לשבט יהודה וז"ש שמואל (שמואל א' ט"ו ל"א) וגם נצח ישראל לא ישקר ולא ינחם כי לא אדם הוא להנחם הורה על מה שאמרנו כי בתת ה' את הממלכה ביד רעהו הטוב ממנו ימשך כי נצח ישראל לא ישקר ולא ינחם ממה שנתן הממלכה ליהודה ובמה שאמר כי רעתם רבה באשר שאלו מלך. כי על שתים אלה יפלו ב' מיני גנות אם לא יוסרו ישראל על שאלם מלך יפול השקר אחרי שנאמר להם ואם לא תסוב הממלכה אל יהודה יפול הניחום והחרטה אחרי שנתנה בידו בשכבר, ועתה בנפול שאול יסולקו שתים אלה, כלל העולה כי כל הימים אשר מלך שאול על ישראל שאול הוא, ואיננו רחוק שהסכימה חכמתו ית' שיקרא שם שאול לסבה זו כר' מאיר דדריש שמיה וכתיב (תהלים מ"ו ט') אשר שם שמות בארץ והמלכתו בישראל היתה מקרית והמקרה לא יותמד ולא צווה עוד דוד אחריו במצוה הזאתי. אם משום שלא יהיה מזכרת עון לבית שאול ואי משום דלא אתי מזרע של רחל ואין תפארתו של הב"ה במלחמה זו אלא ביד בניה של רחל כמדובר ולכן לא צוה על ככה והוא מעצמו היה עושה מלחמה עם עמלק מדעתו כוונתו ורצונו ית' לעריץ עמלק מן הארץ ובכן היתרו ב' הספקות וידענו מה זה היה לבן קיש שלא נזכר הנה ונכנס מרדכי במקומו כאלו הוא בן קיש אשר אמר ה' לעשות חרון אפי בעמלק.