Riferimento su Salmi 72:54

‎רטפש בשרי מנוער (איוב לג, כה), זרזיף ארץ (תהלים עב, ו), פתגם (קהלת ח, יא), רפסדות על ים יפו (דה״‎ב ב, טו), שלהבת יה (שיר ח, ו), שלאנן (איוב כא, כג), פתאום (במדבר ו, ט), פתגם (קהלת ח, יא), זלעפה (תהלים קיט, נג), הפרתמים (אסתר א, ג), חרצובות (תהלים עג, ד), סמדר (שיר ב, יג), חלמיש (תהלים קיד, ח), כרכב (שמות כז, ה), עשתרות צאנך (דברים כה, ד), וכאלה יש בלשון עברית מעט מזער מלים רביעיים.

‎השני, ורדו בדגת הים (בראשית א, כח), רדה באף גוים (ישעיהו יד, ו), והכהנים ירדו על ידיהם (ירמיהו ה, לא), ורדו בנגשיהם (ישעיהו יד, ב), וירד מים עד ים (תהלים עב, ח), אז ירד שריד לאדירים עם יי' ירד לי בגבורים (שופטים ה, יג), שלח אש בעצמתי וירדנה (איכה א, יג), אריד בשיחי ואהימה (תהלים נה, ג).

‎השני, מתוך ומחמס יגאל נפשם (תהלים עב, יד), תך ומרמה (שם נה, יב), ואיש תככים (משלי כט, יג).

‎מתחלק לשני מחלקות: האחד, גז צאנך (דברים יח, ד), ויגז את ראשו (איוב א, כ), גזי נזרך (ירמיהו ז, כט), כמטר על גז (תהלים עב, ו), והנה לקש אחר גזי המלך (עמוס ז, א), ופתרון ירד כמטר על גז כה הוא, יען עובדי אדמה בעלות צמחי שדותיהם יגזו הצמחים פן יכבדו וירקבו, וברדת רביבים על הגז יוסיפו הצמחים כח, ויעלו עלה מנגה וממטר. ויתכן להיותם מגזרתם גזית (שמות כ, כה). השני, כי גז חיש ונעפה (תהלים צ, י), נגוזו ועבר (נחום א, יב), אתה גוזי (תהלים עא, ו), ויגז שלוים (במדבר יא, לא), ענין מעבר הם.

‎השני, שליח פסא די ידא (דניאל ה, כד), כמו כף יד. ויתכן להיות מגזרת ויהי פסת בר בארץ (תהלים עב, טז), ואם פשה תפשה (ויקרא יג, ז), נכון להיות מגזרתו פסת בר, לולא שזה בסמ"ך וזה בשי"ן, אבל ברוב מקומות ענין אחד לשניהם.

‎השני, ויציצו מעיר כעשב הארץ (תהלים עב, טז), בבקר יציץ וחלף (שם צ, ו), הנצנים נראו בארץ (שיר ב, יב), כפרחת עלתה נצה (בראשית מ, י), ובסר גמל יהיה נצה (ישעיהו יח, ה), ענין פרח הם.

‎מתחלק לשתי מחלקות: האחד, חוסה יי על עמך (יואל ב, יז), לא חסה עליך עין (יחזקאל טז, ה), יחס על דל (תהלים עב, יג), ועינכם אל תחס (בראשית מה, כ), ותחם עליך (ש"א כד, יא), אתה חסתה על הקיקיון (יונה ד, י), אל תחוס עינכם (יחזקאל ט, ה), ענין חמלה.

‎השלישי, שם העיר (בראשית ד, יז), יהי שמו לעולם (תהלים עב, יז), ידעתיך בשם (שמות לג, יב), כמשמעו.

אשכר יקריבו (תהלים עב, י), השיבו אשכרך (יחזקאל כז, טו), פתרונו כפי ענינו. אשכר כמו שי וכמו מנחה, וכמו תשורה.