Riferimento su Salmi 35:53

‎וגם אלה המלים הנכפלים כמוהם מבלעדי מראשותי המלים הנותרים על החלקים אשר יחצו לשנים: והאספסף (במדבר יא, יד), חברברתיו (ירמיהו יג, כג), שחרחרת (שיר א, ו), התמהמהו (ישעיהו כט, ט), בחלקלקות (דניאל יא, כא), בשפרפרא (שם ו, כ), הפכפך (משלי כא, ח), סחרחר (תהלים לה, יא), אבעבעת (שמות ט, ט), ירקרקת או אדמדמת (ויקרא יד, לו), לחפרפרות (ישעיהו ב, כ), פתלתל (דברים לב, ה), עקלקלותם (תהלים קכה, ה), שעטנז (ויקרא יט, יט). ויתכן להיות מגזרתם פקח קוח (ישעיהו סא, א), נמצאת זאת המלה מחולקת לשני מלין, אבל לפי ענין קו הלשון ומראה הפתרון ופשר משפט ענינה, נראה מלה אחת כיתר המלים החמישיים האלה, מדה אחת וקצב אחד להם.

‎השלישי, בחנפי לעגי מעוג (תהלים לה, טז), ענין איסר כלא הוא.

‎השלישי, עורי רגע וימאס (איוב ז, ה), רגע הים (ישעיהו נא, טו), ועל רגעי ארץ (תהלים לה, כ), כמו על דכאי ארץ.

‎השלישי, לחם את לחמי (תהלים לה, א), כיום הלחמו ביום קרב (זכריה יד, ג), אז לחם שערים (שופטים ה, ח), לחם יחלצני (תהלים נו, ב), לשון מלחמה הם.

‎העשתי עשרה, כל עצמותי תאמרנה (תהלים לה, י), כלה זרע אמת (ירמיהו ב, כא), כלנו בני איש אחד נחנו (בראשית מב, יא), כליל תקטר (ויקרא ו, טו), וכליל על מזבחך (דברים לג, י), אז תחפץ זבחי צדק עולה וכליל (תהלים נא, כא), ושרפת באש את העיר ואת כל שללה כליל (דברים יג, יז), התפקדו וכלכלו (מ"א כ, כז), ולכל בהן חיי רוחי (ישעיהו לח, מז), לשון כל המה.

‎השני, והוא צלע על ירכו (בראשית לב, לב), אספה הצלע (מיכה ד, ו), ובצלעי שמחו ונאספו (תהלים לה, טו), צולע כמו פסח.

נכה רגלים (ש"ב ד, ד), נכאו מן הארץ (איוב ל, ח), תהגו אך נכאים (ישעיהו טז, ז), ובידו אנך (עמוס ז, ז), הנני שם אנך (שם ז, ח), נאספו עלי נכים (תהלים לה, טו), ענין נפיצה המה.

‎מתחלק לארבעה פנים. האחד, היש לכם אב או אח (בראשית מד, יט), הלא עשו אח ליעקב (מלאכי א, ב). השני, ואת האח לפניו מבערת (ירמיהו לו, כב), אל האש אשר אל האח (שם לו, כג), ענינו יורה עליו כלי גחלים העשוי לאש. השלישי, האח האח ראתה עיננו (תהלים לה, כא), יען אמרה צר על ירושלם האח (יחזקאל כו, ב), אח עשויה לברק (שם כא, כ), המלה הזאת איננה גזורה כיתר המלים והיא כמשמעה, תאמר לעת רבות משוש. הרביעי, ישגא אחו בלי מים (איוב ח, יא), ותרעינה באחו (בראשית מא, ב), בין אחים יפריא (הושע יג, טו), הם מקומות הנעשבים והנדשאים מזיבי מים על ידי יאורים ואגמים.

‎כי חנם טמנו לי שחת רשתם (תהלים לה, ז), ויצאה חנם אין כסף (שמות כא, יא).

‎עת לקרוע (קהלת ג, ז), וקרעו לבבכם (יואל ב, יג), קרעו ולא דמו (תהלים לה, טו), ויקרעי את מעלו (איוב א, כ).

‎השני, קרץ בעיניו (משלי ו, יג), קרץ עין יתן עצבת (שם י, י), שנאי חנם יקרצו עין (תהלים לה, יט), ענין רמז הם.

‎מתחלק לשמנה מחלקות: האחד, העירה והקיצה למשפטי (תהלים לה, כג), ולבי ער (שיר ה, ב), כאיש אשר יעור משנתו (זכריה ד, א), עוררה את גבורתך (תהלים פ, ג), עד יערה עלינו רוח ממרום (ישעיהו לב, טו), מעיר עליהם את מדי (שם יג, יז), מי העיר ממזרח (שם מא, ב), אנכי העירתהו בצדק (שם מה, יג), מתעורר להחזיק בך (שם סד, ו), ונקי על חנף יתערר (איוב יז, ח), פנה אל תפלת הערער (תהלים קב, יח), נראים כלם מיסוד אחר.

‎השלישי, וחפרה הלבנה ובושה החמה (ישעיהו כד, כג), יבשו ויחפרו (תהלים לה, כו), בושה וחפרה (ירמיהו טו, ט), ענין בושת וכלימה.

‎מתלק לשני מחלקות: האחד, אנכי ה' אלהיך (שמות כ, ב), אנכי עשיתי ארץ (ישעיהו מה, יב), אנכי תכנתי עמודיה סלה (תהלים עה, ג), ענינו כמו אני. והמלה הזאת איננה גנזרת כיתר המלים, ולא תטה הנה והנה, ואינה טעונה רבוי ומיעוט ולא יוכל המדבר לרבות באנכי, ולא למעט באנחנו. השני, הנה ה' נצב על חומת אנך ובידו אנך (עמוס ז, ז), הנני שם אנך בקרב עמי ישראל (שם ז, ח), מלה זו אין לה דמיון בתורה, אבל ראויה היא להיות גרועת אל"ף כיתר המלים הנקדמים במחברת אל"ף, כמו מאתמול נחנו מאנחנו. אז יקום פתרונו כפי ענינו הראוי להיות אנך מנכים. נאספו עלי נכים (תהלים לה, טו), לאשישי קיר חרשת תהגו אך נכאים (ישעיהו טז, ז), ענין נפץ והרס הם. על חומת אנך על חומת נפץ והרס ופרץ ובידו מפץ לשחת את העיר.

‎ואנך (עמוס ז ז) מן נכים (תהלים לה טו)

‎השלישי, שק תפרתי עלי גלדי (איוב טז, טו), וישם שק במתניו (בראשית לז, לד), והנה השק על בשרו (מ"ב ו, ל), ואני בחלוחם לבושי שק (תהלים לה, יג), פתחתי שקי (שם ל, יב).

‎לעגי מעוג (תהלים לה טו), אם יש לי מעוג (מ״‎א יז יב),