Riferimento su Salmi 12:10
ספר השרשים
Ask RabbiBookmarkShareCopy
ספר השרשים
Ask RabbiBookmarkShareCopy
ספר השרשים
Ask RabbiBookmarkShareCopy
ספר השרשים
Ask RabbiBookmarkShareCopy
ספר השרשים
Ask RabbiBookmarkShareCopy
ספר השרשים
Ask RabbiBookmarkShareCopy
ספר השרשים
Ask RabbiBookmarkShareCopy
ספר השרשים
Ask RabbiBookmarkShareCopy
ספר השרשים
Ask RabbiBookmarkShareCopy
ספר השרשים
Ask RabbiBookmarkShareCopy
ספר השרשים
Ask RabbiBookmarkShareCopy
ספר השרשים
Ask RabbiBookmarkShareCopy
ספר השרשים
Ask RabbiBookmarkShareCopy
ספר השרשים
Ask RabbiBookmarkShareCopy
ספר השרשים
Ask RabbiBookmarkShareCopy
ספר השרשים
Ask RabbiBookmarkShareCopy
ספר הבחור
ג (דפו"ר: ד). העתיד כבר ידעת שתשים אית"ן על הצווי כמו אפקיד. יפקיד. ודע כי היה ראוי אהפקיד. יהפקיד עם ה"א ההפעיל, אך הפילוה כדי להקל התנועות, והטילו הפתח תחת אות האית"ן וכן בבינוני הטילו הה"א, ואמרו מפקיד והיה ראוי להיות מהפקיד וכן הפעול מפקד והראוי מהפקד. כמו לארבעתם מהקצעות (יחזקאל מו כב), ועל הרוב עין הפעל באית"ן בחירק זולת מעמים הבאים בצירי על משקל הצווי כמו יכרת יי (תהלים יב ד), ועם וי"ו ההפוך הם לעולם בצירי כמו ויבדל אלדים (בראשית א ד):
Ask RabbiBookmarkShareCopy
מחברת מנחם
מתחלק לארבע מחלקות: האחד, פח יקוש (הושע ט, ח), והפחתם אותו (מלאכי א, יג), אשית בישע יפיח לו (תהלים יב, ו), הפח נשבר (שם קכד, ז), הפח בחורים כלם (ישעיהו מב, כב), ענין מוקש הם.
Ask RabbiBookmarkShareCopy
מחברת מנחם
השני, בזללי בשר למו (משלי כג, כ), זולל וסבא (דברים כא, כ), ואם תוציא יקר מזולל (ירמיהו טו, יט), כי סבא וזולל יורש (משלי כג, כא), כרם זלות לבני אדם (תהלים יב, ט), כלם בעלי נפש המה בלענים וגרגרים. וכה פתרון סביב רשעים יתהלכון כרם זלות לבני אדם, 'זלות' הוא מגזרת זולל (דברים כא, כ), 'ורום' מגזרת ראם (שם לג, יז), ורים (איוב לט, ט). וכה תוכן פתרון הפסוק, סביבות העני יסובו רשעים לבלעו חנם, ויהיו בליעה לבני אדם, ויהי הדל למו למאכל, אכלו שארו ויפשיטו את עורו מעליו ועצמותיו פצחו. ודע, כי רוב השמות יש להם מגרעות ותוספות ותהפוכות, כמו: כתועפת ראם לו (במדבר כג, כב), ומקרני רמים עניתני (תהלים כב, כב), התקשר רים (איוב לט, י), כרום זלות (תהלים יב, ט), הן נמצא 'ראם ורים ורום' ענין אחד להם. וכמהו כתוא מכמר (ישעיהו נא, כ), ותאו וזמר (דברים יד, ה), הן נמצא 'תוא ותאו' ענין אחד להם. וכמהו, באר חפרוה שרים (במדבר כא, יה), כהקיר ביר מימיה (ירמיהו ו, ז), בור כרה (תהלים ז, טז), הן נמצא 'באר וביר ובור' ענין אחד להם. וכמהו, עיש על בניה תנחם (איוב לח, לב), עשה עשו כסיל וכימה (שם ט, ט). וכמהו, ואבני שיש לרב (דה״א כט, ב), רצפת בהט ושש (אסתר א, ו), ורוב שמות אשר 'בדברי הימים' סדורים כמשפט הזה, אבל מקצתם יורה על רובם.
Ask RabbiBookmarkShareCopy
מחברת מנחם
מתחלק לארבע מחלקות: האחד, בהניח ד' אלהיך (דברים כה, יט), יסר בנך ויניחך (משלי כט, יז), למען ינוח (שמות כג, יב), כי לא ינוח שבט הרשע (תהלים יב, ג), ולא מצאה היונה מנוח (בראשית ח, ט), ביום הניח ה' לך (ישעיהו יד, ג), והנחתי לך (שמות לג, יד), לשון מרגוע המה.
Ask RabbiBookmarkShareCopy
מחברת מנחם
מתחלק לחמש מחלקות: האחד, ואת שדוד מה תעשי (ירמיהו ד, ל), אמר שדוד נשדנו (מיכה ב, ד), משד עניים (תהלים יב, ו), מפני רשעים זו שדוני (שם יז, ט), נהפך לשדי (שם לב, ד), וסלף בגדים ישדם (משלי יא, ג).
Ask RabbiBookmarkShareCopy
מחברת מנחם
מתחלק לארבע מחלקות: האחד, יזקו מטר לאדו (איוב לו, כז), מזקק שבעתים (תהלים יב, ז), וזקק אתם כזהב וככסף (מלאכי ג, ג), שמרים מזקקים (ישעיהו כה, ו), ענין התוך המה. ופתרון יזקו מטר לאדו, ירעפו רביבים לפי ענינו. וכמהו בענינו ומטר לא נתך ארצה (שמות ט, לג).
Ask RabbiBookmarkShareCopy
מחברת מנחם
מתחלק לשני מחלקות: האחד, כי פסו אמונים מבני אדם (תהלים יב, ב), כמו אפסו.
Ask RabbiBookmarkShareCopy
מחברת מנחם
השני, חלקו מחמאת פיו (תהלים נה, כב), ואנכי איש חלק (בראשית כז, יא), בחלקי נחל חלקך (ישעיהו נז, ו), חלקי אבנים מן הנחל (ש"א יז, מ), מחליק פטיש (ישעיהו מא, ז), שפת חלקות (תהלים יב, ג), ועל חלקת צואריו (בראשית כז, טז), כחלקלקות באפלה (ירמיהו כג, יב), וחלק משמן חכה (משלי ה, ג), כי החליק עליו בעיניו (תהלים לו, ג), אמריה החליקה (משלי ב, טז). ופתרון בחלקי נחל חלקך כה הוא, מאבני נחל תבחרי אבנים חלוקות ראויות להקים מהם אבן משכית, וצלמי תעתועים הם הם חלקך וגורלך, להם שפכת נסך העלית מנחה.
Ask RabbiBookmarkShareCopy
מחברת מנחם
החמישי, כרם זלות לבני אדם (תהלים יב, ט), היאבה רים עבדך (איוב לט, ט), התקשר רים בתלם עבתו (שם לט, י), [עיין לעיל בשרש 'זל' הנונע לכל המחלקה הזאת].
Ask RabbiBookmarkShareCopy
מחברת מנחם
השלישי, על השמינית (תהלים יב, א), ובן שמנת ימים (בראשית יז, יב), שמנים שנה (שם טז, טז).
Ask RabbiBookmarkShareCopy