Riferimento su Salmi 16:6
חֲבָלִ֣ים נָֽפְלוּ־לִ֭י בַּנְּעִמִ֑ים אַף־נַ֝חֲלָ֗ת שָֽׁפְרָ֥ה עָלָֽי׃
Le linee mi sono cadute in luoghi piacevoli; Sì, ho una buona eredità.
ספר השרשים
Ask RabbiBookmarkShareCopy
ספר השרשים
Ask RabbiBookmarkShareCopy
מחברת מנחם
הרביעי, חבלים נפלו לי בנעימים (תהלים טז, ו), ויפלו חבלי מנשה (יהושע יז, ה), גורל אחד וחבל אחד (שם יז, יד), משליך חבל בגורל (מיכה ב, ה), יעקב חבל נחלתו (דברים לב, ט), ענין גורל המה.
Ask RabbiBookmarkShareCopy
מחברת מנחם
החמישי, לידות את קרנות הגוים הנושאים קרן (זכריה ב, ד), וידו אבן בי (איכה ג, נג), ידו גורל (יואל ד, ג), גמול ידו הדה (ישעיהו יא, ה), כלם ענין [נ"ה לשון] נפילה. ופתרון לידות את קרנות הגוים, להפיל את קרנות הגוים, והנושאים קרן יורה עליהם כי נפילה הוא. ופתרון וידו אבן בי, ככה ויפלו אבן בי, וככה נפילה יוצאה בגורלותן, כאלה: ויפילו גורלת ויפל הגורל (יונה א, ז), ובהפילכם את הארץ (יחזקאל מה, א), חבלים נפלו לי (תהלים טז, ו), וכאלה הרבה. וגם יתכן להיות 'גמול ידו הרה', ו'וידו אבן בי', מגזרת 'יד', כמו: מראשתיו (בראשית כח, יא) מראש, האזינה (במדבר כג, יח) מאזן, מרגלותיו (רות ג, ד) מרגל, נברכה (תהלים צה, י) מברך, ועיין (ש"א יח, ט), מעַיִן.
Ask RabbiBookmarkShareCopy
מחברת מנחם
הרביעי, נפילה מתחלק לארבע ענינים: האחד, מיום נפלו עד העם הזה (ש"א כט, ג), מי גר אתך עליך יפול (ישעיהו נד, טו), לכו ונפלה אל מחנה ארם (מ"ב ז, ד), וממנשה נפלו אל דויד (דה״א יב, יט). והקרבים אליהם חבלים נפלו לי בנעימים (תהלים טז, ו), ויפלו חבלי מנשה עשרה (יהושע יז, ה), ויפל הגורל על יונה (יונה א, ז). השני, לא נפל אנכי מכם (איוב יב, ג), ויתכן להיות מגזרתו ומפל בר נשביר (עמוס ח, ו), והקרובים אליהם, ולא נתן תפלה לאלהים (איוב א, כב). והקרובים אליהם, אמר אל טחי תפל (יחזקאל יג, יא), היאכל תפל מבלי מלח (איוב ו, ו). השלישי, נפל אשת בל חזו שמש (תהלים נח, ט), או כנפל טמון (איוב ג, טז), טוב ממנו הנפל (קהלת ו, ג), מפלי בשרו דבקו (איוב מא, טו). הרביעי, ויפל מלא קומתו ארצה (ש"א כה, כ), ויפלו לפניו (בראשית מד, יד), ויפלו על פניהם (ויקרא ט, כד).
Ask RabbiBookmarkShareCopy
מחברת מנחם
מתחלק לעשתי עשרה מחלקות: האחד, גר אנכי בארץ (תהלים קיט, יט), גרים ותושבים (ויקרא כה, כג), כי גרתי משך (תהלים קכ, ה), עם לבן גרתי (בראשית לב, ה), מרחוק לגור (ישעיהו כג, ז), אשר אני מתגורר עמה (מ"א יז, כ), וגורי באשר תגורי (מ"ב ח, א), אגורה באהלך עולמים (תהלים סא, ה), מי יגור באהלך (שם טו, א), לא יגרך רע (שם ה, ה), וחרבות מחים גרים יאכלו (ישעיהו ה, יז), לא יוסיפו לגור (איכה דם ו), יגורו בך נדחי (ישעיהו טז, ד), הן גור יגור (שם נד, טו), מי גר אתך (שם), לשון דירה הם. והן 'גור יגור' כה הוא פתרונו, הן שכון ישכון הנחדל מממי ואשר גר אתך וגלה עמך, ונלוה עליך יפול, וזה וזה יחדו ישובון לשכן בירושלם. ואין נפילה זאת כיתר הנפילות, כי יש בלשון עברית נפילה בלשון ליווי ושכן, כאלה: וממנשה נפלו על דוד, בבואו עם פלשתים (דה״א יב, יט), נפלו עליה ממנשה עדנח ויוזבד וידיעאל (שם יב, כ), חבלים נפלו עד היום הוה (ש"א כט, ג), חבלים נפלו לי בנעימים (תהלים טז, ו), ויפלו חבלי מנשה עשרה (יהושע יז, ה), וכאלה הרבה.
Ask RabbiBookmarkShareCopy
מחברת מנחם
מתחלק לשלש מחלקות: האחד, הנותן אמרי שפר (בראשית מט, כא), אף נחלת שפרה עלי (תהלים טז, ו), עפיה שפיר (דניאל ד, ט), מלכא ישפר עלך (שם ד, כד), שפר קדמי להחויה (שם ג, לב), לשון נועם.
Ask RabbiBookmarkShareCopy