Riferimento su Salmi 17:16

‎מתחלק לשני מחלקות: האחד, להטות משפט גבר (איכה ג, לה), לא תטה משפט (שמות כג, ו), ויטו משפט (ש"א ח, ג), הט אזנך לי (תהלים יז, ו).

‎ב. שמרני כאשון בת עין (תהלים יז, ח), אל תדום בת עינך (איכה ב, יח), בעד החלון נשקפה ותיבב, (שופטים ה, כח), נוגע בבבת עינו (זכריה ב, יב).

‎ואלה המלים אשר יכפלו מראשותיהם לאותיותיהם כאשר יכפלו באחרית המלים, ואלה אינם נאחזים ביסודת המלים כי אם על ידי כפל כאלה: לטטפת (דברים ו, ח) מן והטף אל דרום (יחזקאל כא, ב), פיפיות (ישעיהו מא, טו) מגזרת פה אל פה (במדבר יב, ח), ושאשאתיך (יחזקאל לט, ב) מגזרת השיאני (בראשית ג, יג), קיקלון (חבקוק ב, טו) מגזרת קלון (שם), יעערו (ישעיהו טו, ה) מגזרת יערו (ירמיהו נ, מא), ששר (שם כב, יד) מגזרת ותשרי (שם נז, ט), לשון משיחה ומרקחה. בבת (זכריה ב, יב) מן בת עין (תהלים יז, ח), ככה (שמות יב, יא) מן כה אמר (כגון בראשית לב, ה). וכה יקרה לרוב האלפין בתחלת המלים והנם כתובים במחברת אל"ף.

‎שמרני כאישון בת עין (תהלים יז, ח), אל תדם בת עינך (איכה ב, יה), בבת עינו (זכריה ב, יב), נשקפה ותיבב (שופטים ה, כח), נראים שלשתם ענין אחד. ויתכן להיות 'ותיבב' מגזרת ניב שפתים (ישעיהו נז, יט), ויכל מהתנבות (ש"א י, יג), והתנבית (שם, ו), פתרון 'ותיבב' נוטה הנה והנה.

‎נוגע בבבת עינו (זכריה ב, יב) , כאישון בת עין (תהלים יז, ח), יתכן להיות מגזרת מבית ומחוץ (בראשית ו, יד). הוא האישון שבתוך העין. ויתכן להיות אישון שחרות עין התיכונית, ויהיה מגזרת באישון חשך (משלי כ, כ).

‎מתחלק לשש מחלקות: האחד, ומטה ידו עמך (ויקרא כה, לה), לעת תמוט רגלם (דברים לב, לה), והגבעות תמוטינה (ישעיהו נד, י), בל נמוטו פעמי (תהלים יז, ה), במסמרים לא ימוט (ישעיהו מא, ז), כמו לא ימוש.

‎השני, ונפלינו אני ועמך (שמות לג, טז), הפלה חסדיך (תהלים יז, ז), והפליתי ביום ההוא (שמות ח, יח).

‎מתחלק לשני מחלקות: האחד, מזמה תשמר עליך (משלי ב, יא), לשמור מזמות (שם ה, ב), בעל מזמות (שם כד, ח), כל אשר יזמו לעשות (בראשית יא, ו), זמתי בל יעבר פי (תהלים יז, ג), כאשר זמם (דברים יט, יט), עשה יי' אשר זמם (איכה ב, יז), זמזמים (דברים ב, כ).

יזמו לעשות (בראשית יא ו) זמותי בל יעבר פי (תהלים יז ג)

פלטה נפשי (תהלים יז, יג), על און פלט למו (שם נו, ח), ויבא הפליט (בראשית יד, יג), ענין הצלה המה. ויתכן להיות מגזרתו, תפלט פרתו ולא תשכל (איוב כא, י).

‎השני, כי נכסף נכספתה (בראשית לא, ל), נכספה וגם כלתה נפשי (תהלים פד, ג), הגוי לא נכסף (צפניה ב, א), כאריה יכסוף לטרף (תהלים יז, יב), ענין תאוה הם.

‎השלישי, המה רמוני (איכה א, יט), עבדי רמני (ש"ב יט, כז), בלא שפתי מרמה (תהלים יז, א), ולא ימצא בפיהם לשון תרמית (צפניה ג, יג), כן איש רמה את רעהו (משלי כו, יט).

נפלו עלי בנעימים (תהלים יז ו) ויפלו חבלי מנשה (יהושע יז ה)

‎שמרני כאישון בת עין (תהלים יז, ח), יצרנהו כאישון עינו (דברים לב, י).

כאישון בת עין (תהלים יז, ח), ענינו כבבת עין (זכריה ב, יב). ויתכן להיות המלה נגזרת ולקרבה אותה לאישון לילה ואפלה (משלי ז, ט), ידעך נרו באישון חשך (שם כ, כ), נכון להיות?השחרות אשר בלובן העין.

‎השלישי, באשרו אחזה רגלי (איוב כג, יא), עמי מאשריך מתעים (ישעיהו ג, יב), אשרו חמוץ (שם א, טז), ואשר בדרך לבך (משלי כג, יט), אם תטה אשרי מני הדרך (איוב לא, ז), ישנו פעם ישנו נתיב לפי ענין המחוה. ואין מגזרתם כנמר על דרך אשור (הושע יג, ז), על דבר האל"ף אשר איננו יסוד במלה, ופתרונו כאשר נמר על דרך שוקד ומביט ושד לטרוף, ככה אשקוד אני לטרוף ולחתוף אני אטרוף ואלך ואשא ואין מציל. גם אשרנו עתה סבבונו (תהלים יז, יא), איננ מגזרתם. ופתרון אשרנו כמו שוררינו כמו אלהים יראני בשוררי (תהלים נט, יא), למען שוררי הישר לפני דרכך (שם ה, ט), אשורנו ושוררנו ענין אחר להם, נמצא שוררנו מהמלים גרועי אל"ף, ושוררנו כצוררנו.