Riferimento su Salmi 44:29

‎מתחלק לארבע מחלקות: האחד, ויהי כי החל האדם לרב (בראשית ו, א), למען רבות מופתי (שמות יא, ט), כרבם כן חטאו לי (הושע ד, ז). והקרבים אליהם, ושנים יניסו רבבה (דברים לב, ל), ורבבה מימינך (תהלים צא, ו), ואתה מרבבת קדש (שם לג, ב), רכב אלהים רבתים (תהלים סח, יח), ורבו רבבן קדמוהי יקומון (דניאל ז, י). והקרבים אליהם, ובמרבית לא תתן אכלך (ויקרא כה, לז), נשך ותרבית (ויקרא כה, לו), מרבה הונו ותרבית (משלי כח, ח), ולא רבית במחיריהם (תהלים מד, יג). ויש אשר אומרים בנינו ובנתינו אנחנו רבים (נחמיה ה, ב). והקרבים אליהם, אשר טפחתי ורביתי (איכה ב, כב), תרבות אנשים חטאים (במדבר לב, יד), רבתה גוריה (יחזקאל יט, ב).

‎השני, ולא רבית במחיריהם (תהלים מד, יג), ובלוא מחיר (ישעיהו נה, א), ומחיר כלב (דברים כג, יט).

‎הענין השלישי, כי הביאתני עד הלום (ש"ב ז, יח), מי אנכי כי אלך אל פרעה, וכי אוציא את בני ישראל ממצרים (שמות ג, יא), כי נתן לצבאך לחם (שופטים ח, ו), וכל כי אשר הקדימו אף נהפך ענינו, כאלה, אף כי אנכי אעננו (איוב ט, יד), אף כי אנוש רמה (שם כה, ו), ואף כי נלך קעילה (ש"א כג, ג). ומהם כי אשר הקדימו אין, או אל, או לא, שוים בפתרונם, אך אינם כמו אלה העליונים, ואלה קצותם: אין לי טוב כי המלט אמלט אל ארץ פלשתים (ש"א כז, א), אין שם איש וקול אדם כי אם הסוס אסור (מ"ב ז, י), אין חפץ למלך במהר כי במאה ערלות פלשתים (ש"א יח, כה), אל תאכלו ממנו נא ובשל מבושל במים כי אם צלי אש (שמות יב, ט), אל תעצר לי לרכב כי אם אמרתי לך (מ"ב ד, כד), ולא יקח ממך בשר מבושל כי אם חי (ש"א ב, טו), לא לך עזיהו להקטיר ליי' כי לכהנים בני אהרן המקדשים להקטיר (דה״‎ב כו, יח), לא על הלחם לבדו יחיה האדם כי על כל מוצא פי יי' יחיה האדם (דברים ח, ג), כי לא בחרבם ירשו ארץ וזרועם לא הושיעה למו כי ימינך וזרועך (תהלים מד, ד).

‎מתחלק לשני מחלקות: האחד, ממכר בית (ויקרא כה, לג), כי המוכר אל הממכר לא ישיב (יחזקאל ז, יג), כי נמכרנו אני ועמי (אסתר ז, ד), וכי תמכרו ממכר לעמיתך (ויקרא כה, יד), והתמכרתם שם לאיביך (דברים כח, סח), תמכר עמך בלא הון (תהלים מד, יג), כמשמעו.

‎והוא במלכים יתקלס (חבקוק א, י), ולא היית כזונה לקלס אתנן (יחזקאל טז, לא), לעג וקלס לסביבותינו (תהלים מד, יד), ענין לעג ובזיון המה.

‎השני, נקמת נקם ברית (ויקרא כו, כה), נקם נקמת בני ישראל (במדבר לא, ב), בשמך נבוס קמינו (תהלים מד, ו), ואל ישבי לב קמי (ירמיהו נא, א), שבעתים יקם קין (בראשית ד, כד), לא יקם כי כספו הוא (שמות כא, כא), לא תקם ולא תטר (ויקרא יט, יח).

בוססו מקדשך (ישעיהו סג, יח), בוסים בטיט חוצות במלחמה (זכריה י, ה), מתבוססת בדמיך (יחזקאל טז, ו), כפגר מובס (ישעיהו יד, יט), על הרי אבוסנו (שם יד, כה), נבוס קמינו (תהלים מד, ו), והוא יבוס צרינו (שם ס, יד), כי יום מהומה ומבוסה ומבוכה (ישעיהו כב, ה), נפש שבעה תבוס נפת (משלי כז, ז).