Riferimento su Salmi 45:21

‎הוו הנענוע. מתחלק לשלש מחלקות. ישנו 'נענוע וחנוי', ונענוע ישנו יסוד וישנו מלאכה. ואם אמר יאמרו אנשי הלשון על הווי"ן המנענעים את הפה כי הם מיוסדים במלים ונאחזים בהם על דבר הנעתם, הנה רוב הווי"ן יש להם נענוע בפה, ואינם יסוד [נ"וו עיקר], ובצרפך המלה אשר בתוכה ו"ו ישבות נענועו, כאלה: ויבתר אותם בתוך (בראשית טו, י), ובאמרך בתוך בני ישראל (שמות כט, מה), נשבת נענועו. וכמו ובגאותו שחקים (דברים לג, כו), ובאמרך גאה וגאון (משלי ח, יג), שבתה הנעתו. וכמהו כי אויל עמי (ירמיהו ד, כב), וגזרתו אשר נואלנו (במדבר יב, יא). ערוה (שמות כה, מב), וגרתו את מקורה הערה (ויקרא כ, יח). בדודים ובצלחת (דה״‎ב לה, יג), וגזרתו בכיור או בדוד (ש"א ב, יד). לראוה בך (יחזקאל כח, יז), וגזרתו עיני תראינה (מיכה ז, י). תלמיה רוה (תהלים סה, יא), וגזרתו יורה ומלקוש (דברים יא, יד). מה נאוו (ישעיהו נב, ו), וגזרתו בנאות דשא (תהלים כג, ב). חבלי רשעים עודני (שם קיט, סא), וגזרתו אז חלק עד שלל (ישעיהו לג, כג), וענוה צדק (תהלים מה, ה), וענותך (שם יח, לו), מסוה (שמות לד, לג), וגזרתו ובדם ענבים סתה (בראשית מט, יא). שלו הייתי (איוב טז, יב), שלו כל בוגדי בגד (ירמיהו יב, א), מות (דברים יט, ו), וגזרתו ממית ומחיה (ש"א ב, ו). והיה רק זועה (ישעיהו כח, יט), וגזרתו ולא זע ממנו (אסתר ח, ט). עז וחדוה (דה״‎א טז, כז), וגזרתו תחדהו בשמחה (תהלים כא, ז). קצוי ארץ (ישעיהו כו, טו), קצות הארץ (שם מ, כח), ושקוי בבכי מסכתי (תהלים קב, י), וגזרתו שמני ושקויי (הושע ב, ז). וכל משקה (ויקרא יא, לד), מקוה ישראל (ירמיהו יד, ח), וקויי ה' (ישעיהו מ, ל), לא תעשו עול (ויקרא יט, טו), ועלתה קפצה פיה (איוב ה, טז), הלא איד לעול (שם לא, ג), אף בלב עולת תפעלון (תהלים נח, ג), את מדויהם (ש"ב י, ד), וגזרתו על פי מדותיו (תהלים קלג, ב), מדו בד (ויקרא ו, ג), כלה מקללוני (ירמיהו טו, י), יקללו המה (תהלים קט, כה), ישלחו כצאן עויליהם (איוב כא, יא), עול ימים וזקן (ישעיהו סה, כ), עוללים וינקים (תהלים ח, ג). וגם ברוב המלים אשר תחלתם יו"ד, יבאה וא"ו בהם, כאלה: ישע ויושע, יצאת לישע עמך (חבקוק ג, יג), הושיעני ואושע (ירמיהו יז, ד), פנו אלי והושעו (ישעיהו מה, כב), יסוד המזבח (שמות כט, יב), והיכל תוסר (ישעיהו מד, כה), יסר יסרני יה (תהלים קיח, יח), לא יוסר עבד (משלי כט, יט), ונוסרו כל־הנשים (יחזקאל כג, מה), כי יעץ עליך (ישעיהו ז, ה), ויועץ המלך (מ"א יב, ו), אשר יעדו (ש"ב כ, ה), אשר אועד (שמות כט, מב), יראה ורעד (תהלים נה, ו), למען תורא (שם קל, ד), ידע לכתך (דברים ב, ז), במראה אליו אתודע (במדבר יב, ו), יקשתי לך (ירמיהו נ, כד), פן תוקש בו (דברים ז, כה), יתר הגזם (יואל א, ד), ואם יותר (שמות כט, לד), כי ילדתי לו (בראשית כט, לד), ועיר פרא אדם יולד (איוב יא, יב), וכאלה הרבה. ויש מעט מיתר המלים אשר יבא הו"ו בתוכם, והו"ו הנענוע במלה נראה יסוד, כאלה: מצוה אתכם (דברים ד, ב), ואצו אתכם (שם ג, יח), אם שוה פניה (ישעיהו כח, כה), שויתי עד בקר (שם לח, יג), עד צואר יחצה (שם ל, כח), מצורוניך (שיר ד, ט), כי גוע (במדבר כ, כט), ולו גוענו (שם כ, ג), האם תמטנו לגוע (שם יז, כח), עיני צדקיהו עור (ירמיהו לט, ז), גוי נתתי למכים (ישעיהו נ, ו), את גויתיהנה (יחזקאל א, יא), ועל גויתנו מושלים (נחמיה ט, לז), אוה למושב (תהלים קלב, יג), נפשי אויתך (ישעיהו כו, ט), מאויי רשע (תהלים קמ, ט), ויביאו מטוה (שמות לה, כה), טוו את העזים (שם לה, כו), וכאלה מעט מזער בלשון.

‎מתחלק לשני מחלקות: האחד, ובגד בוגדים בגדו (ישעיהו כד, טז), לא ימשל למכרה בבגדו בה (שמות כא, ח), וסלף בוגדים ישדם (משלי יא, ג), ויאמר בגדתם (ש"א יד, לג), כן בגדתם בי (ירמיהו ג, כ), ידעתי בגוד תבגוד (ישעיהו מח, ח). השני, בבגד צמר או בבגד פשתים (ויקרא יג, מז), קציעות כל בגדותיך (תהלים מה, ט), בגדים כמשמעו.

י) בְּיִקְּרוֹתֶיךָ (תהלים מה י), אמר הגאון שהוא כמו בקורת, ויאמר ר' אדונים שהוא מגזרת יקר, ונעלם היו"ד כמנהגו עם החולם, ולפי דעתי, המלה קשה להיות בנות מלכים לעולם יקרות, ואילו אמר המשורר שתהיינה נבזות, אז היה כבוד לאשר נאמר עליו המזמור, ומה טעם דגשות הקו"ף? ואחר שהמילה זרה, אין ראוי להרחיב פה על הגאון, אע"פ שלא אדע במלה הזאת פירוש טוב מפירוש ר' אדונים.

יפה עשיתיו (יחזקאל לא, ט), ויף בגדלו (שם לא, ז), מציון מכלל יפי (תהלים נ, ב), יפה נוף (תהלים מח, ג), יפה ענף (יחזקאל לא, ג), יפיפית מבני אדם (תהלים מה, ג), מה יפית ומה נעמת (שיר ז, ז), ענין נוי המה.

ח. ונמצא פעל אחד מנחי למ"ד ה"א של חמש אותיות, והוא יפיפית מבני אדם (תהלים מה ג), שרשו יפה. וכפול בו הפ"א והעי"ן והוא מבנין הקל, אבל חמרמר הוא מבנין פעל אבל נוכל גם כן לבנות ממנו אביו הפעל, ולומר חמרמר, חמרמרת, חמרמרתי, כי כן אמרו המדקדקים כי כל שרש נמצא ממנו האב נוכל לבנות ממנו (התודה) [התולדה] וכן להפך. כמו; יקח נא מעט מים (בראשית יח ד), יתן מים על זרע (ויקרא יא לח), שניהם מבנין הפעל נוכל לבנות מהם את אביהם ההפעיל ולומר הלקיח, הנתין:

‎השלישי, שבט משלים (שם יד, ה), לא יסור שבט מיהודה (בראשית מט, ו), שבט מישר שבט מלכותך (תהלים מה, ז).

‎עין תחת עין (שמות כא, כד), נפשינו תחתיכם (יהושע ב, יד), תחת אבותיך (תהלים מה, יז), תחת הנעצוץ (ישעיהו נה, יג).

‎מתחלק לחמש מחלקות: האחד, לשוני עט סופר מהיר (תהלים מה, ב), בעט ברזל ועפרת (איוב יט, כד), לשקר עשה עט שקר ספרים (ירמיהו יח, ח).

‎מתחלק לשלש מחלקות: האחד, עלה והצלח (מ"א כב, טו), יי' מצליח בידו (בראשית לט, ג), והדרך צלח רכב (תהלים מה, ה), ענין אחר להם. והמפותרים אשר אומרים צלח רכב, כמו בקע פלח ורכב על דבר אמת, וכמהו בלשון ארמית ויבקע עצי עולה (בראשית כב, ג), וצלח אעי לעלתא (תרגום אונקלוס שם), אבל צלח רכב ראוי להיות כמו עלה והצלח, והענין יורה עליו.

‎מתחלק לשני ענינים: האחד, פלג אלהים מלא מים (תהלים םה, י), על פלגי מים (שם א, ג), נהר פלגיו (שם מו, ה).

‎נשוב לענין ראשון. אדם ביקר בל ילין (תהלים מט, כא), אותו דנו אנשי פתרון מגזרת בקר וערב, וכה אמרו אדם יקום בקר ולא יאמין לערב לו ערב והיה הפתרון ראוי בענינו כפי הפותרים, לולי היו"ד אשר בקרב המלה אשר ימנענה מהיותה מגזרת בוקר, אבל איננה כי אם מגזרת יקר, וכה פתרונו: אדם בהיותו בימי יקר תפארתו, עשרו ישיאנו ולא יבין לחשוב אחריתו, ופתרון 'אדם ביקר בל ילין', אדם ביקר עשרו בל ילין בקנו כי פתע יגוע ואיו, וכמוהו: בנות מלכים ביקרותיך (תהלים מה, י), יקרה היא מפנינים (משלי ג, טו), תיקר נא נפשי (מ"ב א, יג)

‎העשירי, יובל שי (ישעיהו יח, ז), יובלון מנחתי (צפניה ג, י), תובלנה בשמחות וגיל (תהלים מה, טו), והוא לקברות יובל (איוב כא, לב), מי יובילני עיר מצור (תהלים ס, יא).

‎מתחלק לשתי מחלקות: האחד, יושב אהלים (בראשית כה, כז), ויאהל עד סדום (שם יג, יב), אהל מועד (שמות כט, י), הן עד ירח ולא יאהיל (איוב כה, ה), לשמש שם אהל בהם (תהלים יט, ה). השני, אהלים וקנמון (משלי ז, יז), מור ואהלות קציעות (תהלים מה, ט), כאהלים נטע ה' (במדבר כד, ו), מר ואהלות עם כל ראשי בשמים (שה"ש ד, יד), עצי קטורת המה.

‎מתחלק לשני מחלקות: האחד, רחש לבי דבר טוב (תהלים מה, ב).

‎החמישי, והאיש משה ענו מאד (במדבר יב, ג), וענוה צדק (תהלים מה, ה), וענתך תרבני (ש"ב כב, לו), וענוים ירשו ארץ (תהלים לז, יא).

‎השביעי, מר ואהלות קציעות (תהלים מה, ט), מר אהלים וקנמון (משלי ז, יז), מר דרור (שמות ל, כג), ענין סמים הם.

‎מתחלק לשלש מחלקות: האחד, מר ואהלות קציעות (תהלים מה, ט), עצי קטורת המה. וכמהו בלשון ארמית קדה - קציעתא (שמות ל, כד).

‎מתחלק לתשע מחלקות: האחד, יקרת היא מפנינים (משלי ג, טו), ואת יקר תפארת גדולתו (אסתר א, ד), בנות מלכים ביקרותיך (תהלים מה, י), ואדם ביקר בל ילין (שם מט, יג), ענין הדר ויוקר המה.

‎מתחלק לשלש מחלקות: האחד, צק לעם ויאכלו (מ"ב ד, מא), ויצקת על ראשו (שמות כט, ז), ויצק משמן המשחה (ויקרא ח, יב), הוצק חן בשפתותיך (תהלים מה, ג), יצקים ביצקתו (מ"א ו, כד), ויצקת לו (שמות כה, יב), לצקת את אדני הקדש (שם לח, כו), ויצקו על העלה (מ"א יח, לד).

‎מתחלק לשלש מחלקות: האחד, קח לך גליון גדול וכתב עליו בחרט אנוש (ישעיהו ח, א), ענינו כמו בעט ברזל (ירמיהו יז, א), בעט סופר (תהלים מה, ב). וזכרון הגליון יוכיח, כי לא יתכן מכתב גליון כי אם בעט סופר.

‎מתחלק לשלש מחלקות: האחד, אומר אני מעשי למלך (תהלים מה, ב), אין אומר ואין דברים (שם יט, ד), אמר לרשע צדיק אתה (משלי כד, כד), האמור בית יעקב (מיכה ב, ז), כה פתרונו הקרוא בית יעקב המכונה בית ישראל הגידה לי הקצר רוח ה'.

ארג   [דאס בעסטי, דאס גלוסטיגסטי). תרגום כל כבודה בת מלך (תהילים מ״ה:י״ב) כל שפר ארג נכסי והוא לשון חמדה ותרגום ויתאו המלך יפיך (שם) וירגג מלכא שופרך: