Riferimento su Salmi 55:23

וכן מצאנו רבותי ז"ל שהיו למדים לשון מלשון באמרם (מגילה דף י"ח ע"א) לא הוו ידעי רבנן מאי וְטֵֽאטֵאתִיהָ בְּמַטְֽאֲטֵא הַשְׁמֵד (ישעיהו יד, כג), שמעוה לאמתא דבי רבי דהוות אמרה לחברתה: שקולי טאטיתא וטאטי ביתא... לא הוו ידעי רבנן מאי הַשְׁלֵךְ עַל־י"י יְהָבְךָ (תהלים נה, כג). שמעו לההוא טייעא דקאמר לההוא גברא: שקול יהביך ושדי אגמלאי. ועוד סמכו קצת מצות על לשון אחרת באמרם (ר"ה כ"ו ע"א) מאי משמע דהאי יובל לישנא דדיכרא הוא, דתניא א"ר עקיבא כשהלכתי לערביא היו קורין לדיכרא יובלא. וכן בארבעה בתים של תפילין אמרו טטפת (מנחות לד ע"ב) טט בכתפי שתים, פת באפריקי שתים. וכן אמרו למדין לשון מלשון בחדא (בראשית רבה פרשת וישלח פרשה עט) ר' חייא רבה ור' שמעון בר ר' ור' שמעון בר חלפתא שכחון מילין מן התרגום ואתון להדא תגרא דערביא למלפיניה.

‎נשוב לענין הראשון, לא רבים יחכמו וזקנין יבינו משפט (איוב לב, ט), הן לא הראשון עומד במקום שנים. וכמהו ולא למדתי חכמה ודעת קדשים אדע (משלי ל, ג), וכמהו כי לא שאול תודך מות יהללך (ישעיהו לח, יח), וכמו יי' אל בקצפך תוכיחני ובחמתך תיסרני (תהלים לח, ב), וכמהו ולא אמר איה אלוה עושי נותן זמירות בלילה (איוב לה, י), אל תתן ה' מאויי רשע זממו (על) [אל] תפק ירומו סלה (תהלים קמ, ט), כי לא סגר דלתי בטני ויסתר עמל מעוני (איוב ג, י), וכאלה הרבה בתורה, וחלופם באותיות כאלה: מספר צעדי אגידנו (שם לא, לז), היה ראוי להכתב 'אגידה לו', וכמהו בני יצאני ואינם (ירמיהו י, כ), וכמהו כי ארץ הנגב נתתני (יהושע טו, יט), וכמהו כי נשני אלהים (בראשית מא, נא), וכמהו תשאני אל רוח תרכיבני ותמגנני תשיה (איוב ל, כב), וכמהו ויבאני חסדך ה' (תהלים קיט, מא), וכמהו כי לא אל חפץ רשע אתה לא יגרך רע (שם ה,ה), ענינו לא יגור באהלך רע. וכמהו פזר עצמות חנך (שם נג, ו), ענינו חונה עליך וכמהו אחוך שמע לי (איוב טו, יז), ענינו אחוה לך. וכמהו השלך על יי' יהבך (תהלים נה, כג), ענינו יהב לך. וכמהו ולא יכלו דברו לשלום (בראשית לז, ד), וכמהו הצום צמתני אני (זכריה ז, ה), ענינו מצתם לי אני [נ"וו למעני]. וכמהו ותעזבם ביד איביהם וירדו בהם וישבו ויזעקוך (נחמיה ט, כה), ענינו ויזעקו אליך. וכמהו ובכלי הבקר בשלם הבשר (מ"א יט, כא), ענינו בשל להם הבשר, וכאלה הרבה בתורה. נשוב לענין ראשון.

‎האף שונא משפט יחבוש (איוב לד יז), הבנהרים חרה ה' (חבקוק ג ח), הגם לחם יוכל תת (תהלים עח כ), הדרכי לא יתכנו (יחזקאל יח כה), ההיטב חרה לך (יחזקאל יח כה), האתה זה אדני (מ"א יח ז), הזה האיש (ישעיה יד טז), החפץ לשדי (איוב כב ג), הטרם תדע (שמות י יז), הירוע ברזל בברזל (ירמיה טו יב), הכימי אנוש יממיך (איוב י ה). וחלופם, לראות הקלו המים (בראשית ח ח), לראות היעמדו דברי מרדכי (אסתר ג ד), לראות היש משכיל (תהלים יד ב), לראות הפרחה הגפן (שה"ש ו יא), התעיף עינך בו ואיננו (משלי כג ח), החזקה הוא הרפה (במדבר יג יח), השמרים הם את דרך ה' (שופטים ב כב), הילך בתורתי (שמות טז ד), החכם יהיה או סכל (קהלת ב יט), וכאלה הרבה. וחלופם, הידעתם את לבן בן נחור (בראשית כט ה), השלום לו (בראשית כט ו), היש לדבר לך אל המלך (מ״‎ב ד יג), הקולך זה בני דוד (ש״א כד יז), האתה זה בני עשו (בראשית כז כא), היש את לבבך ישר (מ״ב י טו), וכאלה הרבה. וחלופם, היא העולה (ויקרא ו ב), והאש על המזבח תוקד בו (ויקרא ו ה), ובער עליה הכהן (ויקרא ו ה), הבנות בנותי והבנים בני והצאן צאני (בראשית לא מג). וחלופם, בהשמים חסדך (תהלים לו ד), להנחתם בהדרך (נחמיה ט יט), ויבדילם אמציה להגדוד אשר בא אליו (דה״‎ב כה י), להעלות העולה להמזבח (דה״‎ב כט כז), וכל ההקדיש שמואל הראה (דה״א כו כח), על ההכין אלהים לעם (דה״ב כט לו), וכאלה הרבה. וחלופם, העל את העם הזה (שמות לג יב), הבא נא ידך בחיקך (שמות ד ו), השלך על ה' יהבך (תהלים נה כג), הקהל לי את העם (דברים ד י). וחלופם, כי הפליא חסדו לי (תהלים לא כב), השירו ולא ידעתי (הושע ח ד), הקימו בחוניו (ישעיה כג יג), אשר לא הסיר תפלתו וחסד ומאתי (תהלים סו כ). וחלופם, הביא מנחות שוא (ישעיה א יג), הסר חטאתו (ישעיה כו ט), לא ידעו הבין (ישעיה נו יא), הסר משוכתו (ישעיה ה ה), הרחק כמטחוי קשת (בראשית כא טז), וכאלה הרבה.