Riferimento su Salmi 68:3

‎מצאתי ראיתי בספר 'פתרוני רב סעדיה' במחברת ה"א, להדוף את כל איביך (דברים ו, יט), גמול ידו הדה (ישעיהו יא, ח), והדך רשעים תחתם (איוב מ, יב), שלח העז את מקנך (שמות מ, יט), אשר הצו על משה (במדבר כו, ט), כהתם הפשעים (דניאל ח, כג), הוזים שוכבים (ישעיהו נו, י), הברי שמים (שם מז, יג), גנת הביתן (אסתר ו, ז), תהותתו על איש (תהלים סב, ד), וכאלה הרבה באותיות אשר אינם יסוד במלים, וכה יצאו מהם ומקצתם יורה על רובם, להדף את כל איביך (דברים ו, יט), יהדפהו מאור אל חשך (איוב יח, יח), ובאמרך עלה נדף (ויקרא כו, לו), כהנדוף עשן תנדף (תהלים סח, ג), יצא הה"א והובא הנו"ן תחתיו לחלף ענינם, ובאמרך בבן אמך תתן דופי (שם נ, כ), יצאו שניהם ונשארה המלה על עקרה, וכמהו תהותתו על איש (תהלים סב, ד), נראתה המלה הזאת כי יסודתה ה"א וחי"ו, ואיננו כן, על כי ברוב המלים אשר נכונו האי"ן לשרת עשויה למלאכה לפנים הרבה, כמו תהדפו (יחזקאל לד, כא), תהכרו (איוב יט, ג), הוזים (ישעיהו נו, י), הולכים (בראשית לו, כה), הן יצאו האותיות ונותר התי"ו לבדו. אבל יש על המדקדק עוד לדרוש ולחקור עד כלות חקר המלה ולעמוד על יסודתה, נמצאת בלשון הקודש העירותי מצפון ויאת (ישעיהו מא, כה), אתיו אקחה יין (שם נו, יב), כפרץ רחב יאתיו (איוב ל, יד), קרבו ויאתיון (ישעיהו מא, כה), ויתא ראשי עם (דברים לג, כא), הן עמדה המלה על שתי אותיות אל"ף ותי"ו, ובאמרך אתא בקר (ישעיהו כא, יב), נתאלפה המלה משתי קצותיה, אפס באמרך התיו לאכלת (ירמיהו יב, ט) נגרעו ונפלו שניהם מן המלה וישאר התי"ו לבדו, הן נמצא תהותתו מגזרת התיו, ונתקנו המלים שניהם בה"א ואיננו יסוד. ופתרון 'תהותתו על איש', תבואו והגודו על נפש עני, וכענינו כפרץ רחב יאתיו (איוב ל, יד). ובעלי פתרון החליפו ה"א בחי"ת, והעמידו המלה מגזרת מְחִתָּה, והמלה סדורה כמשפט מאין חליפות, ולא נכפלו התוי"ן במלה כי עם עקב קצרה.

‎קול עלה נדף (ויקרא כו, לו), אל ידפנו לא איש (איוב לב, יג), להדף את כל איביך (דברים ו, יט), כי יי' הדפו (ירמיהו מו, טו), תתן דפי (תהלים נ, כ), יהדפהו מאור אל חשך (איוב יח, יח), כהנדף עשן תנדף (תהלים סח, ג), וכה פתרון פן תאמרו מצאנו חכמה אל ידפנו לא איש, אמר אליהוא התחכמוני אם אחרש ולא אענה תחשבו בלבבכם ותעלה במחשבותיכם כי לכם לבדכם נתנה החכמה ולא יוכל איש להדוף את איוב ולחסום [נ"ה ולחתום] את פיהו זולתי אל.