Riferimento su Salmi 74:25

‎אלה המלים הנכפלים לששת מראותם למיני מחלקותם אך המלים הנכפלים בד בבד אשר יחצו לשנים אלה הם: גלגליו כסופה (ישעיהו ה, כח), ויגל את האבן (בראשית כט, י), והרהרון על משכבי (דניאל ד, ב), הרו הגו מלב (ישעיהו נט, יג), ותתחלחל המלכה (אסתר ד, ד), מפניו יחלו עמים (יואל ב, ו), הנה ה' מטלטלך (ישעיהו כב, יז), והטלתי אותך (ירמיהו כב, כו), וחתחתים בדרך (קהלת יב, ה), החתת כיום מדין (ישעיהו ט, ג), בחרחר ובחרב (דברים כח, כב), ועצמי חרה (איוב ל, ל), נלאתי כלכל (ירמיהו כ, ט), מבלתי יכלת (במדבר יד, טז), ויתמרמר אליו (דניאל ח, ז), שמי לך תמרורים (ירמיהו לא כא), ביום נטעך חשגשגי (ישעיהו יז, יא), ישגה אחו בלי מים (איוב ח, יא), כבוצר על סלסלות (ירמיהו ו, ט), סל המצות (ויקרא ח, ב), סלי חרי (בראשית מ, טז), סלסלה ותרוממך (משלי ד, ח), סלו לרכב (תהלים סח, ה), לא פנים קלקל (קהלת י, י), נחשת קלל (יחזקאל א, ז), וכתבת קעקע (ויקרא יט, כח), והוקע אותם (במדבר כה, ד), ישתקשקון ברחבות (נחום ב, ה), בעיר ישקו (יואל ב, ט), ואשתעשע במצותיך (תהלים קיט, מז), ואשעה בחקיך (שם קיט, קיז), זבחי הבהבי (הושע ח, יג), הבה לי בנים (בראשית ל, א), קוצותיו תלתלים (שיר ה, יא), גבה ותלול (יחזקאל יז, כב), מעשה תעתעים (ירמיהו י, טו), לדבר אל ה' תועה (ישעיהו לב, ו), גרגרים בראש אמיר (שם יז, ו), עשרים גרה (שמות ל, יג), כמתלהלה הירה זקים (משלי כו, יח), ותלה ארץ מצרים (בראשית מו, יג), שלו הייתי ויפרפרני (איוב טז, יב), אתה פוררת (תהלים עד, יג), ואחז בערפי ויפצפצני (איוב טז, יב), ונפץ את עולליך (תהלים קלז, ט), והשביע בצחצחות (ישעיהו נח, יא), והמונו צחה צמא (שם ה, יג), מעשה צעצעים (דה״‎ב ג, י), היציע התחתנה (מ"א ו, ו), בסאסאה (ישעיהו כו, ח), כי כל סאון (שם ט, ד), ערער תתערער (ירמיהו נא, נח), ערו עדו עד היסוד בה (תהלים קלז, ז), לעפעפי תנומה (שם קלב, ד), התעיף עיניך בו ואיננו (משלי כג, ה), צלצל כנפים (ישעיהו יח, א), תצלנה שתי אזניו (מ"ב כא, יב), ובכרכרות (ישעיהו סו, כ), שלחו כר מושל ארץ (שם טז, א).

‎יעשן אפך בצאן מרעיתך (תהלים עד, א), וארעה את צאן ההרגה, לכן עניי הצאן (זכריה יא, ז), צנה ואלפים כלם (תהלים ח, ח), כמשמעו.

ו. צדקה מי שהוא רגיל לעשות צדקה תדיר ופעם אחת נמנע לעשות. מקטרגים עליו כמו שמצינו באברהם אע"ה שהפליא לעשות חסדים גדולים וביום הגמל את יצחק שעשה משתה קטרג עליו דעשה משתה גדול ולא הקריב אפי' תור וגוזל לה' כמו שאמרו רז"ל וכתיב אל ישוב דך נכלם והוא ר"ת אדני וס"ת גימ' אמן עם הכולל שהוא גימ' הוי"ה אדני כי ע"י הצדקה עושה יחוד שלם:

בסבך עץ קרדמות (תהלים עד, ה), כי עד סירים סבוכים (נחום א, י), שׂבכים מעשה שׂבכה (מ"א ז, יז), תחת שובך (ש"ב יח, ט), ועל שבכה יתהלך (איוב יח, ח), נאחז בסבך בקרניו (בראשית כב, יג), ענין ענפים הם.

‎מתחלק לשני מחלקות: האחד, את הולם פעם (ישעיהו מא, ז), יהלמני צדיק חסד (תהלים קמא, ה), והלמה סיסרא (שופטים ה, כו), אז הלמו עקבי סוס (שם ה, כב), ומהלמות לגו כסילים. (משלי יט, כט), וימינה להלמות עמלים (שופטים ה, כו), הלמוני בל ידעתי (משלי כג, לה), בכשיל וכילפות יהלמון (תהלים עד, ו), ענין כתישה המה. ויתכן להיות מגזרתו לכן ישב עמו הלום (שם עג, ג), ישוב רשע עריץ להלום עם ה', אל תקרב הלום (שמות ג, ה), ומי הביאך הלם (שופטים יח, ג), פתרונו מי הביאך פה.

‎העתידים ערר לויתן (איוב ג, ה), על לויתן נחש ברח (ישעיהו כז, א), תמשך לויתן בחכה (איוב מ, כה), ראשי לויתן (תהלים עד, יד), ענין תנין, בו נמשלו זדים, ודמו אליו פריצים.

‎בכשיל וכילפות יהלמון (תהלים עד, ו), ממיני כלי ברזל מכלי קרב הם.

ידכה ישח (תהלים י, י), מדכא מעונותינו (ישעיהו נג, ה), פצוע דכה (דברים כג, ב), לא דכאו (ירמיהו מד, י), ויי' חפץ דכאו החלי (ישעיהו נג, י), אל ישוב דך נכלם (תהלים עד, כא), לב נשבר ונדכה (שם נא, יט), והרך רשעים תחתם (איוב מ, יב), או דכו במדוכה (במדבר יא, ח), ישאו נהרות דכים (תהלים צג, ג), ענין הלמות ושבר המה.

‎וגם אלה מגזרת חיים, וחיתם בקדשים (איוב לו, יד), וחיתו באור תראה (שם לג, כח), חית ענייך (תהלים עד, יט), וחיתו לממתים (איוב לג, כב), ווהמתו חיתו לחם (שם לג, כ), ענין נפש חיה.

‎הרביעי, מה. אבל מתחלק לענינים הרבה, מה תאמר נפשך (ש"א כ, ד), מה תתן לי (בראשית לח, טז), ומה דמות תערכו לו (ישעיהו מ, יח), מה הדבר הזה (שמות יח, יד), מה הערבון (בראשית לח, יח), ויהי מה ארוץ (ש"ב יח, כג). ויש כמהו בענינו, וחליפתו בנקידתו, ומה קול הצאן הזה באזני (ש"א טז, יד), לא ידענו מה היה לו (שמות לב, א). וחלופם בענין, מה אהבתי תורתך (תהלים קיט, צז), מה שמך (בראשית לב, כז), מה יקר חסדך אלהים (תהלים לו, ח), מה טובו אהליך (במדבר כד, ה), מה גדלו מעשיך (תהלים צב, ו), עד מה יי' תאנף לנצח (שם עט, ה), ולא אתנו יודע עד מה (תהלים עד, ט), עד מה אשור תשבך (במדבר כד, כב). וחלופם, ואחדלה מה מני יהלך (איוב טז, ו). וחלופם, ויעבר עלי מה (איוב יג, יג), במה אדע (בראשית טו, ח), ובמה יודע איפוא (שמות לג, טז), כמה ימי עבדך (תהלים קיט, פד), עד כמה פעמים.

‎אמרו בלבם נינם יחד (תהלים עד, ח), לפני שמש ינון שמו (שם עב, יז), ולניני ולנכדי (בראשית כא, כג), ונין ונכד (ישעיהו יד, כב).

‎השלישי, וגבוה ממרחק יידע (תהלים קלח, ו), וידע בהם את אנשי סכות (שופטים ח, טז), יודע כמביא למעלה (תהלים עד, ה), פתרונו כפי ענינו, ענין גדע ושפל ושבר המה. ויתכן להיות מגזרתו למנות ימינו כן הודע (שם צ, יב), כפי מעט מזער שנותינו וקוצר מנין ימינו כן תיסר אותנו, כפי השנים יהיה המוסר.

פעל ישועות בקרב הארץ (תהלים עד, יב), כי פעל אדם ישלם לו (איוב לד, יא), פעלך בקרב שנים (חבקוק ג, ב).

‎השני, קיץ וחרף (תהלים עד, יז), כלוב קיץ (עמוס ח, א), כי על קיצך (ישעיהו טז, ט), על בית הקיץ (עמוס ג, טו), וקץ עליו העיט (ישעיהו יח, ו).

‎השני, ותחל רוח יי' לפעמו (שופטים יג, כה), הרימה פעמיך למשאות נצח (תהלים עד, ג), ותפעם רוחו (בראשית מא, ח), נפעמתי ולא אדבר (תהלים עז, ה), ותתפעם רוחו (דניאל ב, א).

‎השלישי, אתה פוררת בעזך ים (תהלים עד, יג), פור התפוררה ארץ (ישעיהו כד, יט), שלו הייתי ויפרפרני (איוב טז, יב), לשון שבר הם.

‎השני, בכשיל וכלפות יהלמון (תהלים עד, ו), ממיני כלי ברזל מכלי קרב הוא.

‎השני, עלה עשן באפו (ש"ב כב, ט), עד מתי עשנת בתפלת עמך (תהלים פ, ה), יעשן אפך בצאן מרעיתך (תהלים עד, א), יעשן אף יי' וקנאתו (דברים כט, יט).

שמו אותתם אתות (תהלים עד, ד), שם על לב (ישעיהו נז, א), מבלי משים (איוב ד, כ), היתה שומה (ש"ב יג, לב), בתשומת יד (ויקרא ה, כא).

‎השני, פתוחי חתם, תפתח את שתי האבנים (שמות כח, יא), ויפתח על הלחת ידתיה (מ"א ז, לו), ועתה פתוחיה יחד (תהלים עד, ו).

‎החמישי, אַתְּ כרוב ממשה הסוכך (יחזקאל כה, יד), וְאַתְּ תדבר אלינו (דברים ה, כד), ואם ככה אַתְּ עשה לי <small>(במדבר יד, טו)small>, את ורברבנך. אתה בקעת מעין ונחל (תהלים עד, טו), אתה הובשת (שם), אתה הכינות (שם עד, טז), ענין אחד להם. ואם ככה את אשר עושה לי נראית המלה דבורה בלשון ארמית ואנת ורברבנך (דניאל ה, כג).

‎הששי, אותת ומפתים (דברים ו, כב), וישם ה' לקין אות (בראשית ד, טו), אתותינו לא ראינו (תהלים עד, ט).