Riferimento su Salmi 77:18

‎מים זרים קרים נוזלים (ירמיהו יח, יד), מימי תרופה הם. ויש מהפותרים אשר ידמו וישוו מים זרים לזרם מים (חבקוק ג, י), וזרמו מים עבות (תהלים עז, יח), ולא נכון לפתור כן, כי אותיות 'זרם' שלשתם יסוד, ואלו בקש לדבר בלשון זרם, היה מכפיל את המ"ם, ואומר 'זרמים', והיה מניח vזרם, כי המלה כלה יסוד, והיה מוסיף יו"ד לרבות הזרם להיות זרמים, ובעשותך כה למים זרים קרים, נמצא זיין ורי"ש יסוד, והנותר כיתר כל הלשון, אבל זר תשעה פנים לו, ואין בהם קרוב לפתרונו ממנו. וכה פתרון הפסוק, היעזב מצור שדי שלג לבנון אם ינתשו מים זרים קרים וגו' (ירמיהו יח, יד), היעזב אדם מימי שלג לבנון הנגרים מצור שדי, ההולכים לאט על חול הארץ. כל המוצא מימי שלג לבנון, הטוב לעזוב אותם, הישר בעיני המוצא אותם לעזבם והמה לחיי עולם משיבים את הנפש ומחיים את הרוח ומרווחים את הגוף, אם ינתשו מים זרים קרים נוזלים, אם טוב לנתוש ולאבד מקור מים המועדים לתרופה, מים נאמנים נכונים לחיים והחיים תלוים בהם, הטוב להיותם לאבוד ולנחישה, כי שכחני עמי לשוא יקטרו (ירמיהו יח, טו), ואיך שכחוני עמי, ונתשו מעגלי חיים, והניחו מקור מים חיים, נואלו כי לא ידעו ולא הבינו. ואשר הוספנו מלה בתחלה הפסוק לאמר היעזב אדם מצור שדי שלג לבנון, חידוד הלשון הוא. ויש כמוהו בעניני תורה, כאלה: הירצון בסלע סוסים אם יחרוש בבקרים (עמום ו, יב), היה על המחוקק לחקות אם יחרוש החורש בבקרים. וכמהו, כאשר יבער הגלל עד תמו (מ"א יד, י), היה לחקות כאשר יבער המבעיר. וכמהו, כאשר ירדף הקרא בהרים (ש"א כו, כ), היה לחקות כאשר ירדף הציד. וכמהו, ויגרש אתם מאת פני פרעה (שמות י, יא), ראו הביא לנו איש עברי (בראשית לט, יד), וכמוהם הרבה. ויתכן להיות לאין דן דינך למזור, מראה אחר מבלעדי זה, להיות מזור זה מחלה, כמו ולא יגהה מכם מזור (הושע ה, יג), וכה יקום פתרונו, דע כי תחלואי בני אדם ונגעי מדויהם רבו עליהם, ותרופתם ביד האלהים, אבל נתן שכל בלב כל חכם לב לרפאות חלי ולגהות מזור ברצותו לעזור, ואפס לא יועיל הרופא לחבוש על המזור כי אם לדעתו התחבושת הראויה לו, ובהעלם ממנו יסוד המחלה אין בתרופתו הועילות [נ"ול תועלת], על כן יאמר 'אין דן דינך למזור', כל רופאיך לא ירפאוך למזור, כי לא ישיגו עיקר המכה, כי אני אפליאנה עד אשר תעלם מלבב כל הרופאים.

זרם מים (חבקוק ג, י), מזרם הרים ירטבו (איוב כד, ח), זרמו מים עבות (תהלים עז, יח), וזרמת סוסים זרמתם (יחזקאל כג, כ), ענין שאון המה.