Riferimento su Salmi 81:18

‎השלישי, רבת אדני ריבי נפשי (איכה ג, נח), יי' יחתו מריביו (ש"א ב, י), אם לאל תריבון (איוב יג, ח), המה מי מריבה (במדבר כ, יג), אבחנך על מי מריבה סלה (תהלים פא, ח).

‎הסירותי מסבל שכמו (תהלים פא, ז), מתחת סבלות מצרים (שמות ו, ו), ויסתבל החגב (קהלת יב, ה), אלופינו מסבלים (תהלים קמד, יד), כח הסבל (נחמיה ד, ד), לשון טורח הם.

‎הששי, עדות ביהסף שמו (תהלים פא, ו), צור תעודה (ישעיהו ח, יז), עדותיו ואת חקתיו (מ"ב כג, ג), והועד בבעליו (שמות כא, כט), בשמים עדי (איוב טז, יט), על פי שני עדים (דברים יט, טו), עדותיך וחקיך (דה״‎א כט, יט), ויעדהו לאמר (מ"א כא, י), לשון סעד המה.

‎השני, כפיו מדוד תעברנה (תהלים פא, ז), כידורי אש יחמלטו (איוב מא, יא), כדוד נפוח ואגמון (שם מא, יב), והכה בכיור או בדוד (ש"א ב, יד), בסירות ובדודים ובצלחות (דה״‎ב לה, יג), ענין קדרות המה.

‎השלישי, הדוד אחד תאנים טבות מאד (ירמיהו כדב), יתכן להיות פתרון 'דוד' כמו כלוב. ויתכן לנטות אליו ולהיות מגזרתו כפיו מדוד תעברנה (תהלים פא, ז), כי אמנם חזיון המזמור על אודות ישראל הוא, בהיותם במצרים בעבודה קשה, על כן אמר הסירתי מסבל שכמו כפיו מדוד תעבורנה (שם), הסירותי מטורח לבנים, ומסבל עבדות מצרים שכם ישראל, וגם הסירתי כפיו מעבדות חומר ומשום טיט בקופות.

‎הששי, עוד יהללוך סלה (שם פד, ה), 'נצח סלה עולם ועד', אבחנך על מי מריבה סלה (תהלים פא, ח), בני יעקב ויוסף סלה (שם עז, טז), ענין אחד להם.

‎המראה השני. לו חפץ ה' להמיתנו (שופטים יג, כג), לו הקשבתי למצותי (ישעיהו מח, יח), לו עמי שומע לי (תהלים פא, יד), לו שקל ישקל כעסי (איוב ו, ב), לו אנכי שקל על כפי (ש"ב יח, יב), לו היה רעה (יחזקאל יד, טו), לו קרעת שמים (ישעיהו סג, יט), לו חכמו ישכילו זאת (דברים לב, כט), אף כי לו אכל אכל היום (ש"א יד, ל), לו יש חרב בידי (במדבר כב, כט), לו החייתם אותם (שופטים ח, יט), עניו פתרונם כמו ואלו חיה אלף שנים פעמים (קהלת ו, ו).

‎מתחלק לחמש מחלקות: האחד, והרמת מכס ליי' (במדבר לא, כח), ויהי המכס ליי' מן הצאן (שם לא, לז), ענין חשבון הם, שיעור הידוע מנינו, ודבר המורם מן החשבון. וגם אלה המלים נראים כי מגזרתם המה ונוטים לענינם, במכסת נפשות (שמות יב, ד), תכסו על השה (שם), את מכסת הערכך (ויקרא כז, כג), ענין מנין המה. וגם אלה המלים נראים מגזרתם, ליום הכסא יבא ביתו (משלי ז, כ), בכסה ליום חגנו (תהלים פא, ד), הוא יום המנוי, נכון לחשבון הימים, ליום הכסא, ליום המועד, יום המנוי הידוע בחשבון וכמוהו בענינו. ויש מהפותרים אשר אומרים, כי לשון ארמית הוא, לא תשחט על חמץ (שמות לד, כה) לא תכוס על חמיע (תרגום אונקלוס). ויתכן להיות מגזרתו גם אלה, לא יהיה לך בכיסך אבן ואבן (דברים כה, יג), כיס אחד יהיה לכלנו (משלי א, יד), חלק כחלק לחלוק. ונכון להיות ענין כיס כענין מנה, המנה יהיה לכלנו. אבני כיס (משלי טז, יא) 'אבני מנין', שקלי חשבון. ויש 'כס' אשר פתרונו 'חלק', כאלה: יי' מנת חלקי וכוסי (תהלים טז, ה), הצלני מאויבי יי' אליך כסיתי (שם קמג, ט), אליך מנת חבלי וגורלי ואתה חלקי.

ישר על אנשים (איוב לג כו) בשרירות לבם (תהלים פא יג)., וכהנה רבות בתורה, והיודין האלה הסרורים בראשי גזרתם ומראיהם כמראה נשרשים, אבל לעת מקרה יעלו, ובזאת יודע נח המלים המשלשים העומדים כמשלש אותיות באמרך: אמר ברא גמר דרש הרס זעק חמד ממן כרת לחץ מעך נאק סמר עמד פקד צרף קרא רחש שפט תמה, יש די בכחם, אכל המלים אשר בתחלתם נון יוד הא הנראים כנשרשים לא יעמדו על השתלשם בהם, ואשר ישתלשו יבדלו לעת מקריהם.