Responsa su Isaia 56:7
וַהֲבִיאוֹתִ֞ים אֶל־הַ֣ר קָדְשִׁ֗י וְשִׂמַּחְתִּים֙ בְּבֵ֣ית תְּפִלָּתִ֔י עוֹלֹתֵיהֶ֧ם וְזִבְחֵיהֶ֛ם לְרָצ֖וֹן עַֽל־מִזְבְּחִ֑י כִּ֣י בֵיתִ֔י בֵּית־תְּפִלָּ֥ה יִקָּרֵ֖א לְכָל־הָעַמִּֽים׃
Anche loro porterò sul mio santo monte e li renderò gioiosi nella mia casa di preghiera; I loro olocausti e i loro sacrifici saranno accettabili sul mio altare; Perché la mia casa sarà chiamata una casa di preghiera per tutti i popoli.
שו"ת במראה הבזק חלק שמיני
בעצם הדבר שגויים יבואו ויתפללו לקב"ה בבית הכנסת אין שום איסור, ומקרא מלא הוא: "כי ביתי בית תפלה יקרא לכל העמים" (ישעיה נו, ז). אמנם מגונה הדבר שבית כנסת ישמש לתפילה של דתות אחרות. מכל מקום נראה שאין משום כך לאסור ליהודים להתפלל בבית כנסת זה מהטעמים הבאים:
Ask RabbiBookmarkShareCopy
שו"ת במראה הבזק חלק שישי
גוי המקיים שבע מצוות בני נח יכול להיכנס לבית כנסת ולהתפלל עם ישראל3עיין בשו"ת "במראה הבזק" (ה תשובה פ), שם נפסק שמותר לגוי להיכנס לבית כנסת, בקל וחומר מהר הבית, שאליו נכנסים גויים עד החיל (משנה כלים פ"א מ"ח), וכן על פי הפסוק: "כי ביתי בית תפילה יקרא לכל העמים" (ישעיהו נו, ז); אלא שבשו"ע (או"ח סי' נה סע' כ) נפסק בשם "יש אומרים" (הוא מהר"י אבוהב בשם הירושלמי ובשם רב אחא, ובירושלמי שלפנינו אינו מופיע) שעכו"ם מפסיק את הצירוף למניין. ואף-על פי ש"מגן אברהם" (שם ס"ק טו) טוען שמדובר בעבודה זרה עצמה ולא בגוי, עיין ב"שערי תשובה" (שם ס"ק ח) שהביא בשם "בית דוד" שגם גוי מפסיק, וכן פסקו "אליה רבה" (שם ס"ק יח) ו"משנה ברורה" (ס"ק סה). ובשו"ע בהוצאת מכון ירושלים הגרסא היא "גוי", ונכתב שם ששונה לעכו"ם מפני הצנזורה.
ואין לומר ש"סתם ויש אומרים הלכה כסתם", כיוון שבשו"ת "שבט הלוי" (א סי' כז) מבואר שכאן הסתם אינו חולק על ה"יש אומרים", אלא ששכיח ששו"ע מביא דעה שלא נמצאה במקום אחר בתור "יש אומרים" אף שאין מחלוקת, וכן כתב "כף החיים" (שם ס"ק צה), וכן משמע מסתימת הפוסקים שהביאו זאת להלכה.
ועל פי זה פסק בשו"ת "שבט הלוי" (ב סי' נט ס"ק ג) שאל לגויים להתפלל יחד עם יהודים בבית כנסת; אך עיין בספר "בית דוד" (סי' לב) שכתב שגוי מפסיק דווקא כשהמברך והשומע אינם נמצאים באותה רשות (וסברתו היא שישנם ב' עניינים בדבר שבקדושה: צירוף לעשרה – שהוא דווקא באותה רשות, והיכולת לענות עם הציבור – שזה גם ברשות אחרת, וגוי יכול להפסיק רק את היכולת לענות כשאין צירוף לעשרה, אך את הצירוף לעשרה אין אפשרות להפסיק), אך אם הם באותה רשות אין הגוי מפסיק. אמנם מדברי "שבט הלוי" הנ"ל משמע שאינו פוסק כך, וגם לפי "בית דוד" אישה שבאה להתפלל בעזרת נשים (שהיא רשות אחרת) היא מפסיקה, ולכן היה מקום לומר שצריך להושיב אותה מאחור, אך לדעת הגרז"נ גולדברג פשוט שגוי המקיים ז' מצוות בני נח אינו מונע מהשכינה לבוא (וגם תשובת "שבט הלוי" עוסקת בנוצרים הבאים לבית הכנסת, ואין מכאן ראיה למי שקיבל על עצמו לשמור ז' מצוות בני נח). .
ואין לומר ש"סתם ויש אומרים הלכה כסתם", כיוון שבשו"ת "שבט הלוי" (א סי' כז) מבואר שכאן הסתם אינו חולק על ה"יש אומרים", אלא ששכיח ששו"ע מביא דעה שלא נמצאה במקום אחר בתור "יש אומרים" אף שאין מחלוקת, וכן כתב "כף החיים" (שם ס"ק צה), וכן משמע מסתימת הפוסקים שהביאו זאת להלכה.
ועל פי זה פסק בשו"ת "שבט הלוי" (ב סי' נט ס"ק ג) שאל לגויים להתפלל יחד עם יהודים בבית כנסת; אך עיין בספר "בית דוד" (סי' לב) שכתב שגוי מפסיק דווקא כשהמברך והשומע אינם נמצאים באותה רשות (וסברתו היא שישנם ב' עניינים בדבר שבקדושה: צירוף לעשרה – שהוא דווקא באותה רשות, והיכולת לענות עם הציבור – שזה גם ברשות אחרת, וגוי יכול להפסיק רק את היכולת לענות כשאין צירוף לעשרה, אך את הצירוף לעשרה אין אפשרות להפסיק), אך אם הם באותה רשות אין הגוי מפסיק. אמנם מדברי "שבט הלוי" הנ"ל משמע שאינו פוסק כך, וגם לפי "בית דוד" אישה שבאה להתפלל בעזרת נשים (שהיא רשות אחרת) היא מפסיקה, ולכן היה מקום לומר שצריך להושיב אותה מאחור, אך לדעת הגרז"נ גולדברג פשוט שגוי המקיים ז' מצוות בני נח אינו מונע מהשכינה לבוא (וגם תשובת "שבט הלוי" עוסקת בנוצרים הבאים לבית הכנסת, ואין מכאן ראיה למי שקיבל על עצמו לשמור ז' מצוות בני נח). .
Ask RabbiBookmarkShareCopy