וְהָיָ֗ה בִּֽהְי֤וֹת רֽוּחַ־אֱלֹהִים֙ אֶל־שָׁא֔וּל וְלָקַ֥ח דָּוִ֛ד אֶת־הַכִּנּ֖וֹר וְנִגֵּ֣ן בְּיָד֑וֹ וְרָוַ֤ח לְשָׁאוּל֙ וְט֣וֹב ל֔וֹ וְסָ֥רָה מֵעָלָ֖יו ר֥וּחַ הָרָעָֽה׃ (פ)
E avvenne che, quando lo spirito [malvagio] di Dio era su Saul, Davide prese l'arpa e suonò con la sua mano; così Saul trovò sollievo, e andò bene con lui, e lo spirito malvagio si allontanò da lui.
תרגום יונתן
וַהֲוָה כַּד שַׁרְיָא רוּחַ בִּישָׁא מִן קֳדָם יְיָ לְוַת שָׁאוּל וּנְסִיב דָוִד יַת כִּנוֹרָא וּמְנַגֵן בִּידֵיהּ וּמִתְרְוַח לְשָׁאוּל וְטָב לֵיהּ וּמִסְתַּלְקָא מִנֵיהּ רוּחַ בִּישָׁא: